16 עובדות מעניינות על יצירת הסדרה "צ'רנוביל"

בעקבות הצפייה במיני סדרה המהפנטת, "צ'רנוביל", שסחפה אנשים בכל העולם, גיליתי כמה עובדות מרתקות על תהליך העבודה, היוצרים, צוות השחקנים ועל האפקט שהותירה אחריה יצירת המופת

12/06/2019
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין
  • RSS

אין איך להימלט מהשיח המרתק המתקיים בכל מקום סביב צ'רנוביל. לא זכור לי מתי כל כך הרבה גולשים הרעיפו כל כך שבחים ומחמאות ליצירה טלוויזיונית, שחרגה הרבה מעבר למסך וחלחלה לתוך היום יום. נדמה שכל העולם צפה במיני-סדרה העוסקת באסון האקולוגי הגדול ביותר במאה ה-20. הסדרה המפעימה פתחה פצע שלא הגליד עד הסוף ואנשים רבים מאוקראינה וסביבתה, שחיו בקרבת האסון, חושפים רק כעת את הזוועות שחוו על בשרם ומשתפים את מי שרק מוכן לשמוע על מדיניות ההשתקה תחת המשטר הקומוניסטי. הסדרה העניקה לגיטימציה לגולל בגלוי ומבלי לחשוש, את מה ששמרו חבוי בתוכם במשך עשורים.

מה לא נאמר על הסדרה המשובחת, שהצטיינה בכל פרמטר אפשרי ונשארת חקוקה במוח הרבה זמן לאחר הצפייה בה. על פני חמישה פרקים, מתגלות בפנינו סצנות מטרידות, קשות ומצמררות. לא מדובר בעוד חזון אפוקליפטי אלא במציאות מבהילה שהתרחשה ב-1986 כשהשלכות האסון עוד רחוקות מלהיעלם, גם לאחר שהוא גבה עשרות אלפי קורבנות. אנשים רבים חלו בסרטן לאורך השנים וקשה לאמוד את המספר המדוייק של הנפגעים. אין טעם אפילו לנסות כי לא תצליחו.

צ'רנוביל צילום מסך

מה גרם דווקא לסדרה הזאת לטפס לראש סדר היום, להצית דיונים ארוכים ולגרום לעיתונאים לכתוב אינספור כתבות עליה? צ'רנוביל יכלה הרי להיות "עוד סדרה מצוינת" שלא ממש מדברים עליה, כפי שקרה ללא מעט סדרות על אירועים היסטוריים מטלטלים אבל קרה דבר אחר: תוך כדי הצפייה ואחריה רבים הרגישו לצד החלחלה מהמחזות הקשים, נחמה תת הכרתית בכך שהם נמצאים כיום בצד הנכון של המפה. מבלי להתלהם, הסדרה משקפת את ניצחון הקפיטליזם הליברלי על פני הקומוניזם הדיקטטורי ואנשים רוצים להיאחז בתקווה על עתידם ולקבל אישור שהם חיים במשטר הנכון, בה שקיפות היא ערך עליון וביקורת נגד השלטון היא כלי לגיטימי והכרחי לחוסנה של מדינה.

כמובן, יש פה עיסוק מעמיק באסון שרבים לא הבינו אז או היום את מימדיו ולא התעמקו בהשלכותיו הבלתי נתפשות. לנגד עינינו נולדה יצירה מהודקת, חסרת פשרות, שמניחה בפנינו מראה שחורה ואי אפשר לסובב את הראש מפניה, להתעלם ולהמשיך הלאה. בבת אחת כל הרגשות שלנו התפוצצו, התפזרו וצנחו לרצפה כמו נשורת וקשה לאסוף אותם חזרה אלינו. זו האינדיקציה לכך שמדובר בסדרת מופת אמיתית. קשה להמשיך הלאה לסדרה הבאה ולזנוח את הגיבורים שליווינו לזמן קצר.

צ'רנוביל צילום מסך

16 עובדות מעניינות על הסדרה:

1. היוצר והתסריטאי, קרייג מזין, השקיע בכתיבת התסריט 5 שנים מחייו לפני שהחל בתהליכי ההפקה. מבחינתו, הסיפור אינו עוסק באסון, הידוע לכולם והוא לא שאף לצאת נגד הקומוניזם או להעביר ביקורת נגד הרוסים. מזין רצה לעסוק בקשר האנושי, בגיבורים האמיצים המעורבים ולהמחיש את הקונפליקט המבעבע בין האמת לשקר כאשר לדבריו, האמת מוצאת את דרכה להתגלות, בדרך זו או אחרת מתוך מבול השקרים. הנאום של לגאסוב על האמת אפילו לא קרה בפועל אבל מזין החליט להעביר אותו בכל זאת דרך הגיבור הראשי.

2. הרעיון לסדרה נולד אצל מזין לאחר שהוא שאל את עצמו שאלה אחת בלבד, לדבריו: "איך קרה הפיצוץ?" ויצא לחקור. מהר מאוד הוא הבין שיש פה סיפור מהפנט, על טיוח, מדיניות שלטונית המבוססת על שקרים, הסתרות וכיסוי העובדות ובעיקר, על קבלת החלטות שגויה המנועה מפחד ובושה. מאנזין אסף כל פיסת מידע אפשרית על צ'רנוביל, קרא את כל הספרים בנושא, ראיין אנשים שהיו שם אחד על אחד, שאב מהם מידע על חיי היום יום באותן שנים ולמעשה, ביצע תחקיר מקיף ביותר. מזין אף קרא כל טקסט מדעי בנושא, קשה ככל שיהיה. מדי פעם הוא התייעץ עם מי שהכיר את המציאות ההיא ותיקן את התסריט על מנת לדייק אותו בעקבות ההערות שקיבל.

3. במאי הסדרה, יוהאן רנק, הוא במקור משוודיה, מה שמסביר את הסלידה מקיטש הוליוודי וההימנעות מאובר אקשן. במהלך הקריירה שלו רנק ביים קליפים רבים של אמנים ובעקבות סרט שביים שלא ממש הצליח הוא דווקא קיבל הצעה מפתיעה מבמאי הסדרה של "שובר שורות" לביים כמה פרקים. לרנק היה חשוב מאוד האפקט הוויזואלי והוא העיד על עצמו ש"הוא נמשך למלנכוליה" וסיפר כיצד האסתטיקה הצילומית של סדרה הייתה נר לרגליו. מבחינתו, מיני סדרה היא הפורמט המועדף עליו. רנק סיפר שקיבל חופש יצירתי מלא ושצילומי הסדרה התנהלו כאילו מדובר בסט של סרט קולנועי כאשר צילמו הכל במכה ואחר כך חתכו אותה לפרקים. הסדרה, השייכת לז'אנר דוקו דרמה, לא הייתה פשוטה לעשייה והיה לו מאוד חשוב לפצח את הקונספט נכון. בניגוד לעבר, כשביים כל מיני סצנות לא מציאותיות, כאן הוא שאל בכל הזדמנות "האם זה באמת קרה?" כדי לא להעמיס דרמה לסיפור דרמטי מלכתחילה.

צ'רנוביל צילום מסך

4. הייתם מצפים מהבמאי רנק, המוצף בימים אלה בהצעות מפתות, שהוא יעוף על הפרוייקט הנפלא הבא אבל הוא סיפר בראיון שלא בא לו ליצור כלום עכשיו. הוא סיפר שהוא חש הכרת תודה על שזכה לגעת בחייהם של גיבורי האסון והוא מרגיש מסופק. מבחינתו, הוא יצר סדרה עם משמעות וכרגע הוא לא יכול ולא רוצה לקרוא שום תסריט. רנק לקח פאוזה ארוכה מבימוי ונהנה בימים אלה לחיות את הסדרה. במילים אחרות, אל תציקו לו עכשיו. תנו לו לנוח.

5. כל קאסט השחקנים הנהדר הוא בריטי ואין זו מקריות. לבמאי מזין היה חשוב לא לעורר פוליטיזציה או לפגוע ברגשות הרוסים. הוא הבין מראש שיש פה רגישות גבהה בטיפול הנושא ולכן בחר שחקנים בריטים. האודישנים נמשכו כשנה והם התקיימו בלונדון. נבחנו אלפי שחקנים מוכשרים לדבריו. כמו כן, מזין מודע לביקורת על העובדה שהם מדברים באנגלית ולא ברוסית והוא מראש לא רצה לשים פוקוס על המבטא ושהשחקנים "ידברו במבטא מאולץ".

6. נחמד לגלות שהסדרה צ'רנוביל, תחת שרביטו של רנק, הדיחה את שובר שורות (שהוא עצמו ביים כמה פרקים שם) ואת משחקי הכס בתור "הסדרה הכי טובה בכל הזמנים" מראש הדירוג ב-Imdb וב-Rotten Tomatoes. והכי מדהים: מבין יותר ממאתיים אלף תגובות של גולשים, רבות מהן נכתבו על ידי רוסים שפרגנו לסדרה וציינו שהיא מדוייקת, אותנטית ושיוצריה לכדו את האווירה, התלבושות, הרהיטים וכל פרט אחר באופן מדוייק ממש. במילים אחרות, אם הסדרה שיכנעה את הקהל הכי ביקורתי, תבינו עד כמה היא מצוינת.

צ'רנוביל צילום מסך

7. לא ניתן באמת להשוות בין הפיצוץ בהירושימה לצ'רנוביל. אמנם בסדרה עולה ההשוואה בין שני האסונות על ידי לגאסוב אבל בפועל, הפיצוץ בהירושימה גבה יותר קורבנות מחשיפה ישירה לקרינה רדיואקטיבית בעוד שבצ'רנוביל הדגש היה על המעגל השני, אלה שלא היו ממש סמוך לכור אבל גרו סביבה ונחשפו לכמות קרינה שלא הרגה אותם מיד אלא כעבור מספר שנים (בצורלת סרטן ושאר תופעות קשות). המדיניות הרוסית הכתיבה שנפגעו 31 בלבד בעוד שהמספר המדוייק הוא הרבה יותר מזה. המרחק מהפיצוץ הוא קריטי כשבאים לאמוד את הנזק האמיתי.

8. עובדה מעניינת לחובבי המדע: הענן השחור שצולם עולה מהכור ומתפזר לשמיים לא היה שחור במקור אלא לבן במציאות. משיקולי דרמטיזציה בחרו היוצרים להפוך את הענן לאפל יותר. לא נורא, בקטנה.

9. המדענית הנחושה שביקרה בצ'רנוביל מיוזמתה (אותה גילמה אמילי ווטסון) לא הייתה קיימת במציאות. היא משקפת את רוח המדענים המתנגדים שלחמו על גילוי האמת והיא גויסה לסדרה כמחווה לעם הסובייטי.

10. בפרק השני רואים את המסוק מתרסק מעל הכור ובפועל, אכן הייתה התרסקות מסוק שם אבל לא בסדר הכרונולוגי שהוצג בסדרה. התרסקות המסוק קרתה באוקטובר, חודשים לאחר שסיימו לכבות את האש.

צ'רנוביל צילום מסך

11. במסגרת ראיון עם גנרל ניקולאי טרקנוב, שהוביל בפועל ב-1986 את הליקווידטורים, הוא סיפר ש"הסדרה מצוינת" ושהשחקנים עשו "עבודה מעולה". פה ושם היו אי דיוקים לדבריו. הוא חשף שהסצנה בה הכורים עבדו עירומים לא התקיימה למיטב ידיעתו. "לא ראיתי אותם עירומים. היוצרים לקחו את הרעיון הזה יותר מדי רחוק". כמו כן, הסצנה בה ירו בכלבים וחתולים חסרי אונים ליד בתים לא התנהלה ככה לדבריו. לא זרקו על בחור תמים מדי צבא ולא שלחו אותו לבצע את המשימה האיומה. "זו טעות איומה ומגוחכת, לא היה ולא נברא", ציין.

יחד עם זאת, צריך לקחת את דבריו באופן מוגבל. כ-36 שעות לאחר הפיצוץ, תושבי העיירה פריפיאט קיבלו 50 דקות לאסוף את חפציהם ולעלות על האוטובוסים שבאו לאסוף אותם משם. אף אחד לא הורשה לקחת את חיית המחמד שלו. התושבים האמינו שיוכלו לשוב כעבור שלושה ימים אבל בפועל לא זכו לעשות זאת. הכלבים הנטושים שוטטו אבודים בעיר וצוותים סובייטים הורו להרוג אותם מטעמי בטיחות. כ-300 כלבים נותרו בצ'רנוביל אבל מעטים מהם שרדו אחרי גיל 6.

12. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, התגלה בסדרה כטיפוס אפור, מבולבל והססן בקבלת החלטות. גנרל טרקנוב הודה, כמי שהכיר את האיש, שהוא אכן היה נטול כריזמה ולא היה טיפוס של "מנהיג". לדבריו, גורבאצ'וב לא ידע להוביל כמו גנרל. "כשהאסון קרה הוא לא הלך לשם בעצמו ושלח את ניקולאי רישקוב ואת בוריס שצ'רבינה במקומו. לא היה לו באמת מושג מה קורה שם והוא קיווה שיגידו לו "זהו, המשבר חלף".

צ'רנוביל סדרה צילום מסך

13. המדען הבכיר במכון הגרעין, ואלרי לגאסוב, התאבד במציאות כפי שהציגו בסדרה. מה שלא ידוע זה שהוא ניסה לשים קץ לחייו כבר בסוף אוגוסט ב-1987 אבל במקום בו אושפז הצילו את חייו. בסופו של דבר, חודשים לאחר מכן הוא הצליח להתאבד. אגב, אמנם הוא נראה כמו סוליסט בסדרה אבל לגאסוב היה נשוי פלוס ילדה.

14. בעקבות הסדרה, כמות התיירים המבקרים באוקראינה כדי לסייר באזור הכור קפצה ב-30 אחוז. האזור אליו ניתן להגיע נחשב ל"בטוח" מבחינת הקרינה (אני בטח לא אאמין לאף אחד ואוותר על התענוג) אבל אסור להתקרב קרוב מדי לכור. בקיצור, אל תנסו להתקרב יותר מדי. ראיתם מה יכול לקרות.

15. במסגרת ראיון שנערך עם שני השחקנים הראשיים, סטלאן סקארסגארד (שגילם את סגן יו"ר מועצת השרים בוריס שצ'רבינה) וג'ארד האריס (שגילם את המדען הבכיר במכון הגרעין, ואלרי לגאסוב), הם סיפרו כיצד הרגישו שהדמויות שגילמו היו כל כך שונות מהם. מבחינתם, הסוד במשחק שלהם היה "לשכוח את כל מה שחשבת שאתה יודע". לגאסוב הודה שהיה "מאוד מאתגר" ללמוד ולהבין את הטרמינילוגיה המדעית ובכל פעם ששניהם ניהלו דיאלוג עם השחקן שעמד מולם, הם הבינו שנוצרה דינמיקה חדשה ומפתיעה שלא ניתן היה לתכנן ולהיערך לקראתה בבית. כל אחד הודה שההתנהגות של השחקן מולם השפיעה לגמרי על תצוגת המשחק שלהם ושזה בעצם היופי במשחק: אלמנט ההפתעה.

16. בעידן פוטין, העובדה שיוצר אמריקאי ולא רוסי מספר לכל העולם מה קרה בצ'רנוביל היא תעודת עניות למדיה הפרו-קרמלינית. אמנם רוסים רבים מהללים את הסדרה, שלכדה את האווירה ורוח התקופה בדיוק מצמררת, אך המדיה תחת משטר פוטין יצאה נגדה באופן חריף. לטענתם, האמריקאים מנסים לפגוע בתדמיתה של רוסיה כמעצמה אטומית. התקשורת ברוסיה עסוקה בלהשחיר את הסדרה ולטעון שהיא מציגה שקרים ועיוותים היסטוריים. לדברי עיתונאים וחוקרים רוסים, רשת HBO לא דייקה וכי הרשויות הסובייטיות כן דגלו בחשיפת האמת ולא ניסו לטשטש אותה כפי שהוצג. כעת מדברים על כך שהם רוצים לעמול על סדרה משלהם שתציג את האירועים באופן אחר. לדבריהם, ה-CIA ניסו לחבל בכור בצ'רנוביל. בקיצור, צפו למלחמה הקרה גרסת 2019.

** המיני סדרה שודרה ב"יס" וב"הוט". תמצאו אותה גם בסלקום טי. וי

 

 

 

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה