10 מדליקות המשואה שלנו ליום העצמאות ה-69

טקס הדלקת המשואות השנה בסימן אחדות ירושלים סובל מתת ייצוג של נשים, רק 4 מתוך 14 מדליקי משואה. סלונה ו-SUPERSONAS מציגות 10 נשים ראויות שמשרד התרבות לא בחר

28/04/2017
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • בדואר
  • RSS

שלוש שנים אחרי שטקס הדלקת המשואות עמד בסימן "זמן נשים" ושנתיים אחרי שהוועדה שמינתה השרה לשעבר לימור לבנת בחרה באיזון מגדרי בין מדליקי המשואה, ב-2017 נבחרו רק 4 נשים מבין 14 מדליקי המשואה.

השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו כאשר נודע לנו על תת הייצוג הנשי היא, האם אין נשים הראויות להשיא משואה בסימון "איחוד ירושלים"? התשובה החד משמעית היא שבוודאי שיש ושאם הוועדה לא כללה נשים ראויות אלה ברשימתה, חובתנו היא להציג את כמה מהנשים שמשרד התרבות לא טרח להזמין. לתפארת מדינת ישראל.

להלן 10 הנשים בהן בחרה מערכת סלונה בשיתוף עם SUPERSONAS כמדליקות המשואה האלטרנטיביות שלנו ליום העצמאות ה-69 של ישראל

 פרופסור אליס שלוי (צילום מסך מיוטיוב)

פרופסור אליס שָלְוִי 

ילידת 1926. אשת חינוך ישראלית, פעילת זכויות אדם ומחלוצות הפמיניזם בישראל. מייסדת שדולת הנשים בישראל. מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון, מנהלת בי"ס "פלך" לבנות, ומחלוצות הפמיניזם הדתי והדמוקרטיה במערכת החינוך הדתית. מאז 2013 משמשת כנשיאת קהילת ציון בירושלים, קהילה שוויונית מסורתית. כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (2007). זוכת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל, אות יקירת העיר ירושלים (1997) ופרס ע"ש פרופסור ישעיהו ליבוביץ' (2009).

.

 השופטת בדימוס דליה דורנר (צילום: דודי לוי מוויקיפדיה העברית)

השופטת בדימוס דליה דורנר

מזוהה יותר מכל שמי שדבקה במיוחד בזכויות האדם, לאורך פעילותה המשפטית הדגישה את עקרון השוויון בפני החוק, ותמכה נחרצות בחופש הביטוי . לזכותה נרשמו מספר פסקי דין חוצי מגדר, גזע מין ודת המוכיחים את עמדתה.

דורנר נולדה באיסטנבול למשפחה שמוצאה באודיסה. עלתה עם משפחתה לישראל ב- 1944. את לימודי המשפטים החלה עוד במהלך שירותה הצבאי, הועסקה במגוון תפקידים משפטיים, בתפקידה האחרון בצה"ל כיהנה כשופטת בית הדין הצבאי לערעורים, השתחררה בדרגת אלוף-משנה. עם שחרורה מונתה לשופטת בבתי משפט מחוזיים וב- 1994 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון.

.


ד"ר חנה קהת (צילום מתוך יוטיוב)

פרופסור חנה קהת

ילידת 1959, מרצה לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר ומייסדת התנועה הפמיניסטית הדתית "קולך". בת למשפחה חרדית ירושלמית, נשואה לד"ר ברוך קהת ואם לשישה.

קהת ניהלה את מדרשת לינדנבאום ("ברוריה") בירושלים, היתה מיוזמי בית הספר "ראשית" המשלב ילדים בעלי מוגבלויות ומעורבת בהקמת מדרשיית הרטמן לבנות בירושלים. נאבקה בהטרדות מיניות והיתה שותפה בהקמת "פורום תקנה" המטפל בתלונות על הטרדות במגזר הדתי.

זוכת אות הנשיא למתנדב (2004), אות שדולת הנשים (2005), דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע (2010), פרס רפפורט ל"עשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית" (2015) ואות הוקרה מטעם ארגון ויצ"ו – ירושלים (2016).

.

 לזלי זקס (צילום מסך מיוטיוב)

לזלי זקס

מחלוצות הפמיניזם בישראל ומנכ"לית נשות הכותל - עמותה הפועלת לקידום חופש דת וחופש פולחן לנשים יהודיות בכותל המערבי, ונאבקת בהדרת הנשים ועל זכותן להתפלל בקבוצה ובקול, לקרוא בתורה, להניח תפילין ולהתעטף בטליתות ב"עזרת הנשים" בכותל המערבי. בין שאר תפקידיה שימשה דירקטורית בקק"ל, מנכ”לית שדולת הנשים בישראל, מנכ”לית המרכז לפלורליזם יהודי וסגנית נשיא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. חברה בארגון SUPERSONAS.

.

נדיה כנאנה (צילום מסך מערוץ 2)

נדיה כנאנה

אשת חינוך ממזרח ירושלים ומנהלת משותפת בבית הספר הדו לשוני שבירושלים אשר הוצת בעבר ורוססו עליו כתובות הסתה.

במסגרת תפקידה, מתמודדת כנאנה על בסיס יומי עם אתגרים הקשורים בשפה העברית והעברית ומצליחה להעביר מסר שהשפה היא לא רק שפה אלא "קונפליקט שחי ובועט" ולעורר מודעות לדו לשוניות אחרת. היא פועלת על קו התפר בין שתי אוכלוסיות ושתי תרבויות. "ללמוד שתי שפות בעולם כזה זה סיפור שונה לגמרי מאשר להביא שתי אוכלוסיות שיתמודדו בצורה שוויונית עם שתי שפות. השפות מייצגות את הלאום ואת הדת, תכנים ודעות קדומות, ואת יחסי העליונות והנחיתות ביניהן".

.

סתו ארז (צילום מסך)

סתו ארז

מחלוצות האקו-סיסטם בירושלים. זוכת אות מגזין פורבס 2016 כאחת משלושים הצעירים המבטיחים של ישראל מתחת לגיל 30.
מייסדת סיפתח - מרכז היזמות והאקסלרטור הראשון בבירה. הובילה את תחום היזמות והייטק ברשות לפיתוח ירושלים, והקימה וניהלה את Jnext - מפתח האקו-סיסטם בעיר .הודות לעשייתה, הפכה ירושלים תוך 3 שנים לאחת מ-50 הערים הטובות בעולם ליזמים על פי מדד Startup Comapss. חברה בארגון SUPERSONAS.

.

רובי דמלין בכנס TED (צילום: יחצ)

רובי דמלין

דמלין, ילידת דרום אפריקה, עלתה ארצה בשנת 1967, פעילה חברתית בפרויקטים שקשורים לדו-קיום ושוויון זכויות. איבדה את בנה דיוויד, שנהרג על ידי צלף פלסטיני כששמר במחסום סמוך להתנחלות, בעת שירות מילואים. שנה לאחר שנהרג, הצטרפה דמלין "לפורום המשפחות השכולות", המונה כ-500 משפחות ישראליות ופלסטיניות שאיבדו קרובי משפחה ופועלות יחד איתם למען פיוס ופתרון צודק לסכסוך. על פעילותה בארגון אמרה: "במקום לנתב את הכאב לנקמה, בחרנו באפיק שונה לכאב שנו. הכאב מפרק במהירות רבה את המחסומים בין ישראלים לפלסטינים ויוצר חושת אמון".

.

רות גביזון (אתר פרס א.מ.ת)

פרופסור רות גביזון

ילידת 1945, פרופסור למשפטים, פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי. לשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח. מייסדת ונשיאת מרכז מצי"לה, מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית.

חברה במכון ירושלים לחקר ישראל, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, יושבת ראש הוועדה האקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם וחברה במספר וועדות ציבוריות.

מחברת אמנת גביזון מדן, שמהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. יועצת בכירה לוועדת חוקה, חוק ומשפט המסייעת בהכנת פרק עקרונות היסוד של החוקה. כלת פרס ישראל (2011). מונתה על ידי ציפי לבני לנסח את "חוק הלאום" (2013).

.

רות חשין (צילום: ענת ספרן, הקרן החדשה לירושלים)

רות חשין

מייסדת ושותפה של הקרן לירושלים, בה היא פועלת כבר למעלה מ- 45 שנה. תחת הנהלתה גייסה הקרן למעלה מ- 5 מיליארד ₪, והייתה גורם משמעותי בתמיכה במפעלי התרבות החילונית העיקריים בירושלים ובהם: מוזיאון המדע, תיאטרון החאן, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, מרכז התרבות משכנות שאננים, המרכז העירוני למוזיקה ע"ש אלפרט, סינמטק ירושלים, גן החיות התנ"כי התזמורת הסימפונית ירושלים, אצטדיון טדי ועוד. חברה במועצות המנהלים של מוסדות תרבות רבים בעיר.

דור שישי למשפחה ירושלמית ותיקה. אלמנתו של השופט מישאל חשין ז"ל. פועלת להנצחת שם בנה, שניאור ז" שנהרג בתאונת פגע וברח בעת רכיבה על אופניים, בתחומי פעילות וארגוני תרבות ופנאי שהלמו את דרכו.

.

ד"ר שגית ארבל אלון (צילום: אלון רון)

ד"ר שגית ארבל אלון

גינקולוגית בכירה בהדסה עין כרם. הקימה את מרכז “בת עמי” לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מתנדבת ב”רופאים לזכויות אדם” ומשוררת (כתבה את ספר השירים “מחוץ למעגל").

חברה בתכנית “ענבר”, התכנית הראשונה לעתודה ניהולית במערכת הבריאות, אליה נבחרו בקפידה 12 ‘רופאי המחר’ – הרופאים הטובים והמשפיעים ביותר שיאיישו בעתיד את עמדות הניהול הבכירות במערכת הבריאות.

מנהלת בפועל של אגף תכנון מדיניות במשרד הבריאות (2015). בת 51, אם ל-4 ובתה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס, עדנה ארבל

.

נכתב בשיתוף עם גלית דיאמנט ועמית סנדיק מארגון SUPERSONAS




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה