10 גברים ונשים - אחרי מי הם אוהבים לעקוב בפייסבוק?

עזבו סיפורים קיטשיים ודביקים של ולנטיין דיי וקבלו לשם שינוי את האהבות הווירטואליות הרחוקות, השקטות אך הלא פחות נחקקות. האנשים המעניינים והמבוקשים הבאים בחרו את האדם האחד שבלעדיו, הפיד שלהם ריק, משעמם ועצוב

13/02/2017
יחסים קבלו עדכונים מיחסים
  • בדואר
  • RSS

לכבוד ולנטיין דיי, החלטנו לא להיכנע לקיטש הרגיל, של סיפורי אהבה דביקים ומאוסים שרק מדכאים כל רווק ורווקה בסביבה. מאחר וחיינו מתנהלים בחלקם הגדול בפייסבוק, ישנם אנשים מיוחדים שלכדו את לבנו וגרמו לנו לאהוב את הפרסונה הווירטואלית שלהם. טיפוסים שגרמו לנו לעקוב אחרי כל הגיגיהם על בסיס יומי ולהמתין בדריכות לטקסטים המבריקים, המרגשים והמצחיקים, שיצאו להם מהמקלדת.

עולמנו עשיר יותר כאשר אנחנו קוראים באדיקות את האנשים האהובים עלינו בפייסבוק ולרוב, לא יוצא לנו להגיד להם את זה פייס טו פייס. רק תחשבו, כמה נחמד לגלות שאתן ההשראה של מישהו אי שם, שלא יכול להעביר את היום בלעדיכן וממתין לרגע שתעלו טקסט או תמונה. מאחר ואין כמו אהבה וירטואלית אמיתית, בלי "תוריד את הזבל" או "תורך לעשות את הכלים", קיבצנו 10 גברים ונשים, כולם יפים, מעניינים ומיוחדים בפני עצמם, שחשפו בפנינו אחרי מי הם הכי אוהבים לעקוב ברשת החברתית הפופולרית.

5 גברים פופולריים בחרו את הנשים, שהם לא יכולים בלי הפוסטים המבריקים שלהן ו-5 נשים אהודות  ציינו מי הגברים, שהן לא יכולות בלי ההגיגים השנונים שלהם. הפוסט החגיגי הזה עוד  עשוי לקרב בין לבבות של אנשים, שאפילו לא ידעו, שנגעו זה בזה.

טוב נו, מי אמר שאנחנו לא קצת קיטשות למרות הכל?

דנה דנוס

דנה דנוס

בת 44, מפיקה של להקת "רוקוויל".

1. אני רוצה להמליץ על ארז לוין. כי אף אחד לא באמת יודע מי הוא והסקרנות אוכלת אותי. ככה אני מרכיבה קלסתרון דמיוני.

2. סטטוס אהוב שלו: "אודות חיי: "הפעם היחידה שראיתי את הסל כביסה שלי ריק, זה היה בחנות, כשקניתי אותו"

3. אם אני לא קוראת אותו כמה ימים אני מרגישה געגוע עמוק למשהו. כנראה שזה אליו. הייתי רוצה למסור לו -  שיצא מהארון!

נני טוהר פינקלשטיין

ננה פינקלשטיין

 בת 37 , מכפר-סבא, בעבר מפיקת וידיאו וכיום שירותי קופי, תוכן וקיפול כביסה- פרילנס. אמא  לשלושה, בהתנדבות מלאה, אין כסף.

1. אני ממליצה על דניאל סאל. מלבד השירות הנפלא שהוא עושה לעדה הדרוזית ומייצג אותה טוב בקטע האחר, הוא גם פטריוט חסר תקנה, נוטף ידע כללי, מבין במטוסים (עבד במרכז שליטה ומבצעים בישראר). סטטוסים של דניאל מגוונים. יש ארוכים, יש קצרים, מצחיקים, מעשירים, אבל כולם מקוריים.  דניאל גם ייסד פינה לילית קבועה ומצליחה שנקראת "פוסט_חיובי_ביום" בה הוא לוקח סיטואציות מבאסות וסחיות מהחיים ומראה את נקודות האור שבהן.

2. סטטוס שלו שנחקק לי: "מתחביבי (בעבר) לעמוד ליד דלת המטוס בזמן העלייה לטיסה לפראג, להגיד לנוסעים 'תהנו בפריז' וללכת משם מהר".

3. כשעוברים כמה ימים מבלי שקראתי אותו, אני הופכת לאדם ממורמר, כבוי, נטול ידע כללי ועם פוביה מטיסות. כשאני חוזרת לקרוא אותו הפוביה מהטיסות נעלמת.

 

דינה שובל

דינה שובל

בת 30, מרחובות, מנהלת חדשנות ושיווק דיגיטלי בשטראוס.

1. אני ממליצה על  דור מוסקל. זו לא תהיה הגזמה לומר שהבחור הצעיר והמבריק הזה המציא את הנונסנס מחדש. רוב האנשים מכירים אותו מ''ערוץ הכיבוד'' שהתחיל כקאלט ביוטיוב וזלג למיינסטרים דרך ארץ נהדרת ומאוחר יותר עם הלהיט ''עור ברווז'', אבל אני הכי נהנית מהפוסטים התסריטיים שלו.

הם מושתתים על מבנה של תסריט ובתוכם הוא משתולל עם פונטיקה, אסוציאציות, משחקי מילים וגולת הכותרת - בחירת שמות הזויים לאנשים ומקומות. אני מוצאת את עצמי צוחקת בקולי קולות כשאני נמצאת ליד אנשים, ברמה כזאת שאני בטוחה שחושבים שאני סכיזופרנית. נכון! גם אני חושבת ככה.

2. סטטוס שלו שנחקק:

פנים. חוץ. קיץ. גשר.
תסמין הקטנה (100) מנסה לבנות מגדל קלפים מחבילת חמוציות שהיא מצאה בכיס כשלפתע אחיה הגדול (1000) נכנס בסערה

גואל: את נגעת לי בחמוציות?
תסמין: אולי תדפוק פעם אחת בחיים שלך לפני שאתה מאשים?
גואל: למה את לובשת את הקורדורוי שלי? את היית לי בחדר?
תסמין: אתה מוכן לנשום שניה? עשיתי לך הפתעה, תסתכל!

גואל מסתכל לתקרה ורואה את המימייה שלו תלויה ומגואלת בדם, על שמו כמובן...

גואל: מה עשית לה?!?
תסמין: היא באה לי ברע
גואל: את השתגעת לגמרי? אני אומר אותך להורים!
תסמין: ולמי הם יאמינו לדעתך? לבן שלהם שמגדל מימייה או לבת שלהם שמאכילה פנסי רחוב?

פנים. כלוב. סלון
גואל רץ להלשין להוריו

גואל: אמא, אבא, סבא עינב, תסמין רצחה את לאקי המימייה
סבא עינב: ששש, אל תפריע להורים שלך, הם מודדים את המרחק בין העיניים לסיציליה

וזו ככה הצצה לפרק 5 ברומן הלא ממומש שאני כותב- ״שושלת עינב״. תקנו את זה בהדסטראט ותזכו בחולצה עם מעריב לנוער על כל השרוולים.

3. אם אני לא קוראת סטטוס שלו כמה ימים? אני חושבת שהוא האדם היחיד שאני נכנסת בצורה יזומה לפרופיל שלו לוודא שלא פספסתי שום פוסט, למקרה שהאלגוריתם הקסום של פייסבוק יחליט להעלים את אחד מהתופינים שלו מהפיד שלי. ולא, אין לי את זה ביותר סטוקרי.

מאיה קרני

מאיה קרני

בת 30, מרמת-גן מעצבת גרפית וקריינית.

1. אני מתחברת מאוד לכתיבה של איתן שטיינקורט, אם זה הגיפים עם הניואנסים היומיומיים שאי אפשר שלא להזדהות איתם, אם אלה התובנות הנכונות לגבי החיים של כל אחד ואחת מאתנו, והומור שנון מלא ציניות וחכמה. *צחוק עם נחירה*

2. סטטוס טוב שלו שנחקק לי :

"אני: בת כמה את?

היא: בת כמה אני נראית לך?

אני: מבוגרת מדי בשביל המשחקים המטומטמים האלה"

3.  בפעם הראשונה שפניתי אליו הבנתי שהוא גם פסיכולוג והייתי רוצה למסור לו שיתחיל לגבות כסף על העצות שלו כי הן זהב.

 חן ברקוביץ נוי

חן ברקוביץ

 גיל 42, עובדת בנק.

1. אני נהנית לעקוב אחר עפר לרינמן. הוא משב רוח מרענן ספרותי בפייסבוק, מנתח שירה באופן אישי, מביא מקורות, שירים יפים ישראלים שמזכירים תקופות נוסטלגיות ומביא איכויות אחרות של ניתוח צילומים וסיטואציות על פי הזמן.

2. פוסט שלו שנחקק בזכרוני:

"אנשי הגשם" הם המתים, הבודדים הגמורים.
רחל שפירא שרה את עצבותה הממיתה של הבדידות.

המתים שוכבים תמיד ב"מיטתם", חשופים לגשם.
“לו רק יכלו היו נותנים את חייהם" – אך אינם יכולים, כי אין להם חיים לתת.
הם "ממתינים לך... סבלניים כזמן, וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה - לוקחים אותך לעבר מפתנם".

"טיפות גדולות זולגות על עלבונם" – כי איש אינו שם אליהם לב, איש אינו חולק להם כבוד או "אומר להם מילה טובה", ואין נוגע בגופם ובנשמתם, פרט לגשם.
כאשר גם "אהובייך יפקירוך”, כאשר גם אותך “תחניק בגידה", כאשר גם אותך "לשלום כבר איש לא יברך" - אז תהיי כמותם, קבצנית של חיוכים, שרק הכלבים נובחים לעברה. רק אז, לועגת לעצמה רחל שפירא, תזכי לכבוד מלכים:”אנשי הגשם יכתירוך למלכתם היחידה ויחלקו איתך את לחם צערך".

איש הגשם הידוע ביותר הוא חוני המעגל, שעג מעגל ולא יצא ממנו עד שירדו גשמי ברכה. מעשה אחר בחוני, שהתנמנם לשבעים שנה. משהקיץ, איש לא הכיר מיהו "ולא נתנו לו כבוד כראוי לו”. "חלשה דעתו של חוני, ביקש רחמים שימות, ומת".
שר עליו רבא את שיר אנשי הגשם: "או חברותא או מיתותא", או חברות, או מוות;
באין חברה - אתה חשוב כמת.

3. אין בי ייסורי גמילה אם אינו כותב פוסט כמה ימים כי הוא לא כותב כל יום אך כשהוא כותב הפוסט מאפשר נשימה של השתאות כמה יפה הוא כותב. מה למסור לו? שאני מאד מעריכה את זה שהוא בחר בפייסבוק כפלטפורמה לכתיבה אחרת לא הייתי מגיעה אליו ושכמובן יכתוב יותר.

 

אוהד אמזלג

אוהד אמזלג

גיל 44, שף ובעלים של "כלבא שבוע".

1. אני ממליץ על תמר שיאון היא קורעת אותי מצחוק, זה כבר הגיע למצב שאני מקבל התראה (בחברים הקרובים שלי) שתמר העלתה סטטוס ואני מחייך עוד לפני שקראתי אותו.

2. סטטוס שלה שנחקק אצלי:"זוגות עם פרופיל פייסבוק משותף, איך אני אמורה לדעת מי האשה ומי האשה מבין שניכם?".

3. אם היא לא מעלה סטטוס כמה ימים אז זה מבאס לי את התחת. אני לא מוסר לה דבר, פשוט מקפיץ לה פוסטים והיא כבר מתעוררת.

 

אלכס פרידמן

אלכס פרידמן

בן 28, מיבנה, תסריטאי ופעיל חברתי.

1. אני ממליץ על לי מלאך, פשוט קורעת מצחוק. אנחנו גם חולקים חיבה משותפת לבחורות יפות.

2. הסטטוס שלה, שאני הכי אוהב זה: ''חשוב לי להסביר את זה - אין שום קשר בין לקום לבין להתעורר". שנים אני מנסה להסביר את זה לאחי הקטן.

3. אם אני לא קורא סטטוס של לי, אני מרגיש ששוב חסמו אותה. הייתי רוצה למסור לה : לי, תפסיקי לצחוק על קוקסינלים, תעברי לנכים, יש לך אישור ממני.

 

רשף שי

רשף שי

בן 33, מתל-אביב תסריטאי.

1. אני ממליץ על כרמל צייג. היא סובלת באופן מאוד מצחיק.

2. סטטוס שלה שחקוק לי:" אני כל הזמן מעלה תמונות שלי מהחדר כושר כדי לייצר אשלייה שהגוף שלי בתהליכי שיפור כמו מניה ששווה להשקיע בה".

3. אם אני לא רואה סטטוס שלה כמה ימים אני בטוח שהיא בטח התאבדה וחבל. רציתי למסור לה שהיא מצחיקה גם בטוויטר.

 

אלון תמיר

אלון תמיר

בן 38.5, תל-אביב, אבא וקופירייטר.

1. אני ממליץ על קרן נחום זרקא, כי היא חכמה, מצחיקה ומקורית. תקראו ותתאהבו יותר אני לא מוסיף מילה.

2. סטטוס טוב שלו שנחקק לך - סטטוס זה לילדות, תקראו את הסיפורים שלה.

3. מה אני מרגיש כשאני לא קורא אותה לכמה ימים? כרגיל מה זאת השאלה הזאת.  מה אני רוצה למסור לה? נשיקות.

 

עידן ברקאי

עידן ברקאי

בן 37,  מתל-אביב,  סטנדאפ , עריכת וידאו  ואכילה רגשית.

1. אוהב להתקל בסטטוסים של בר רחמים, החמודה והמצחיקה שהכרתי באיזו במה לפני שנה. יש בסטטוסים שלה כל מה שאני אוהב בהומור. פתטיות, קריפיות, מודעות עצמית כואבת וקריאה לעזרה, והכל במבריק ומצחיק.

2. סטטוס זכור שעשיתי לו קופי פייסט: "הרגע הזה שהסטטוסים שלך כל כך הזויים שכשמישהו מנסה לעשות לך פיגוע פייסבוק זה נראה כאילו סתם פרסמת עוד סטטוס".

3. כשהיא לא פרסמה סטטוס הרבה זמן, הופיעה לי פריחה מוזרה על הגב, אבל אני לא בטוח שזה קשור.  רציתי למסור לה שתשאר מחוץ לכלא כי גם ככה הראש שלנו הוא כלא.

צילומים: מהאלבום האישי של המשתתפים

 

 

 

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה