שלו ביער: לאכול במחיר שפוי

במסעדת "שלו ביער", בקרית טבעון, נשארים שלווים גם כשמגיע החשבון. המנות גדולות וזולות משמעותית לעומת תל אביב, והמבחר מסנוור. אסנת עופר טעמה וניגבה את הצלחת

קינוח עם גלידה

מה בא קודם עיקרית או ראשונה? זו הסוגיה הפילוסופית הזו העסיקה אותנו – את בן  זוגי, שחגג יום הולדת, את רוני בעלת המסעדה ואותי – בערב חורפי אחד, מול האח הבוערת.

ביסק סרטנים עם טורטליני במילוי מוס מוסר וזעתר עם שמן וניל ושרימפס ברביקיו. צילום-אגמדיה

מתברר שמדובר בסוגיה כבדת משקל, בעיקר לנוכח התפריט של "שלו ביער", מסעדת שף בטבעון, אליה הגענו כדי לציין את האירוע החד שנתי. אני סברתי שקודם בוחרים ראשונות, שעל כן הן קרויות כך, לא? בן זוגי טען טענה הפוכה ופתח בהרצאה נמרצת: "אם את רוצה עיקרית "כבדה", מן הראוי שהראשונה תהיה קלילה", טען, "אבל אם הלכת על מנה עיקרית קלילה, ללא בשר, אפשר להתפרע עם הראשונה".  בשלב הזה רוני התערבה: "אני חושבת שהראשונות דווקא "מספרות" את המקום", הצהירה. נכון שבסופו של דבר הסכמנו איתה – אין כמו סלט ירוק למנה ראשונה כדי להבין את רצינותו ונסיונו של השף – בכל זאת החלטנו ללכת על הדיסציפלינת "עיקריות תחילה". פילה  ברמונדי על פירה תפוחי אדמה וטוויל פרמז'ן בצד שלי, שלישית בקר על פירה מעברו השני של השולחן.

צילום אגמדיה פילה דג ים וטוויל  על פירה,

תפריט הערב של "שלו ביער" מורכב ממגוון מנות שמקשה על הבחירה. אחת מסקרנת יותר מקודמת. הדיל הוא כזה: לתפריט הערב יש מחיר פיקס והארוחה כוללת מנה ראשונה, עיקרית, מנת ביניים, לחמניות מאפה בית עם מטבלים וקינוחים, הכל במחיר 155 שקל בלבד.  דיל משתלם ביותר, אם להשוות למחירי מסעדות שף בתל אביב. נגיע לזה בהמשך.

לנגב, לנגב, לנגב

לאחר התלבטויות הוחלט על מרק כרובית ופטריות עם שמנת בצד שלו, וביסק שרימפס עם טורטליני,  בגזרה שלי. קטיה, מלצרית תמירה עם גינונים וידע שלא היו מביישים רב מלצרים צרפתי, אבל עם הרבה יותר שארם וטקט, הביא צלוחית לחמניות חמות, טריות, שנאפות במקום, ושני מטבלים.

כל כך קשה לעמוד בפני לחם חם שרק נפרד מהתנור. רק במזל הצלחנו לא לחסל את הצלוחית ומשהו נשאר כדי לנגב את שאריות המרקים. שניהם היו קרמיים, עשירים, שכייף לפתוח איתם ארוחת ערב חורפית. איזה כייף שאנחנו ישראלים ומותר לנו לנגב כל דבר עם כל דבר.

בתום הניגובים, הביאה קטיה שתי כוסיות קפואות ובהן סורבה אדמדם של סלק, יין אדום ומרווה. נחמד, אם כי מעט מתוק מדי כדי לרענן את החך.

המשכנו לעיקריות. מאחר ששבוע לפני כן חגגנו במסעדת שף בתל אביב, היה לנו בסיס להשוואה: מנת הדג שקיבלתי בתל אביב היתה קטנה במחצית ממנת הדג הנדיבה של "שלו ביער" ועלתה כמעט כמו כל הארוחה . אין ספק, שכשיוצאים מהעיר הגדולה אפשר לאכול טוב לא פחות, בהרבה פחות כסף.

הדג היה נימוח, עשוי כמו שצריך, אולי מעט מלוח מדי. טוויל הפרמזן היה גיוון נחמד. בן זוגי שהחליט להתפרע על בשר קיבל צלחת מהבילה של "שלישיית בקר"  על מצע פירה תפוחי אדמה ברוטב שמנת עשיר.

הקינוחים היו מענגים גם הם: פנה קוטה טעימה שהוגשה עם שתי צלוחיות – רוטב פירות יער ורוטב פסיפלורה. שני הרטבים היו חמצמצים והתאימו לפנה קוטה המתקתקה ועשירה. אבל גולת הכותרת היתה, ללא ספק, הבסבוסה. עוגת סולת מתוקה, טובלת בסירופ מי ורדים, שלצידה גלידה ביתית, משובחת בטעם וניחוח הל. השילוב המושלם.

בסבוסה - עוגת סולת, יוגורט ומי ורדים בליווי גלידת הל. צילום-אגמדיה (1)

שווה, טעים, לא יקר, ואם מגיעים בשעות היום אפשר לשבת בגינת המסעדה המעוטרת בסלעים ורקפות.

שלו ביער – שיכון אלה 2, קרית טבעון. טלפון 04-9831837, 054-8196191 פקס 077-3323402. שעות פתיחה: ב'-ה': 18:00 – אחרון הלקוחות, ו': 18:00 – 00:00, ש': 12:00 – 18:00