שי-לי שינדלר וליעד אגמון: הסוד מאחורי האקזיט

אנשים נוהגים לא לפרגן לנשות היזמים, מכנים אותן "גולדיגריות" ומזלזלים בתרומתן להצלחות של בני זוגן. בסופ"ש האחרון, נחשף כיצד שי-לי שינדלר תרמה רבות לבעלה, ליעד אגמון, שעשה אקזיט של 300 מיליון דולר

קשה לפרגן מכל הלב לזוג צעיר שביום בהיר אחד מקבלים את הבשורה שכולנו היינו רוצים לקבל: שהם עשו אקזיט מפואר ומעכשיו יוכלו לנפוש על איזה אי אקזוטי נטולי דאגות ולצאת במסע שופינג שלא נגמר בבירות אירופה. אבל כשרואים, שומעים וקוראים על סיפורם הייחודי של יזם הה-טק ליעד אגמון ואשתו, מנחת ה"צינור"' שי-לי שינדלר, אי אפשר שלא לחוש כלפיהם אהדה רבה הודות לצניעות, האותנטיות והרגישות שהפגינו שניהם מרגע הבשורה.
אגמון, אם פספסתם את הידיעה המרעישה, מכר את החברה שלו ושל השותף שלו, Dynamic Yield לחברת מקדונלד'ס (ותהפוך לחברת בת) תמורת הסכום ה"צנוע" של כ-300 מיליון דולר. במילים אחרות, גם אחרי הבונוסים לעובדים, החלוקה לשותף של אגמון, מס הכנסה ועוד הוצאות, ההערכה היא שישאר אצל הזוג אגמון-שינדלר כמה עשרות מיליוני דולרים. הסכום העצום הזה הוא בהחלט פיצוי הולם לתקופה מאוד קשה שהשניים עברו, כאשר שינדלר חזרה לארץ בזמנו, עם שני הילדים כדי להגיש את "הצינור" לצד גיא לרר ולא לחוש החמצה בקריירה, בעוד שאגמון נותר בניו יורק לבדו, בתחושת בדידות. לא הרבה גברים היו תומכים בהחלטתה אך אגמון העדיף אישה מאושרת מאשר ממורמרת ונתן לה את ברכת הדרך, למרות שהודה שהוא היה מבואס ברגע שהבין שלרר נפגש עם שינדלר כדי להחזיר אותה למסך.
שי-לי שינדלר וליעד אגמון צילום אינסטגרם
השניים מודים שזה היה מאתגר וקשה וכי כולם, כולל הילדים, שילמו מחיר יקר וכי כל זוג אחר היה מתפרק ועושה אקזיט מדלתות הרבנות. רבים תקפו את שינדלר בשעתו והעבירו עליה ביקורת נוקבת. גולשים כינו אותה "נוטשת", "אגואיסטית" ופקפקו בהחלטתה האמיצה אבל הם שרדו והנה, אפילו שגשגו. לא מובן מאליו בכלל אבל כנראה ששניהם באמת אוהבים וחזקים.
לא תמיד אנחנו מקבלים הזדמנות להיכנס לעולמם המטלטל של יזמי היי-טק ולהבין את הקשיים האמיתיים העומדים בדרכם בדרך אל העושר. ברור לנו שזו קרוסלה הפכפכה, עמוסה ברגעי היי ודאון אבל רק כשקוראים את הכתבה שפורסמה בסופשבוע האחרון על הזוג ב-7 לילות בידיעות אחרונות וצופים בכתבה ששודרה אצל אילה חסון בערוץ 13, מבינים מה הם החומרים מהם קורצו הצמד החייכני. שינדלר ואגמון, בניגוד למיליונרים צעירים וזחוחים, נמצאים עם הרגליים על הקרקע ומתחשק לצלצל אליהם מכל הלב ולומר "כל הכבוד, סחטיין".
ליעד אגמון צילום מסך
אגמון, בחור צנוע שכבר חתום על שני אקזיטים בעבר, התראיין ופרץ בדמעות ("תמיד זה קורה לי כשאני מתרגש, ירשתי את זה מאימי") כשסיפר על רגע אחד קשה במיוחד בו משקיע פוטנציאלי הבריז והוא עמד בפני ההחלטה אם עליו לפטר 70 עובדים (מתוך ה-200 עובדים). כמעט בכיתי איתו. מבחינתו, הכסף הוא משני והעיקר היה להוביל את הספינה לחוף מבטחים. שינדלר בעיקר הרגיעה את הצופים שהיא תישאר אותו דבר ושהכסף לא יקלקל אותה. שינדלר ואגמון הודו בראיון לעיתון שלא יטוסו במחלקת הביזנס, לא יאכלו פילה ב-200 שקל ולא יחליפו את האוטו. אגמון הסביר את החלטתו בכך שלא בא לו שילדיו יתרגלו למעמד הזה וכי הוא רוצה לחנך אותם לערכיות וצניעות. גם שינדלר לא מרגישה נווח לבזבז 900 שקל על משקפי שמש של מעצבים. אולי היא תישבר ותקנה אבל ההחלטה לא באה לה אינסטינקטיבית. מבחינתה, יש דברים טובים יותר לעשות עם הכסף והשפיות מעל הכל. לקרוא את דבריהם היה מרענן בעידן האינסטגרם בו החזות מעל הכל.

שי-לי שינדלר וליעד אגמון צילום אינסטגרם

כל זה טוב ויפה אבל דבר אחד לכד את תשומת לבי. לפני שאגמון קיבל את ההצעה שאי אפשר היה לסרב לה, הוא עמד בפני האופציה למכור את החברה ב-8 מיליון דולר. סכום נאה, לא גבוהה אבל יותר טוב מכלום. הייתה זו שינדלר שפסקה "לא, אתה לא מוכר! זו חברה ששווה 300 מיליון דולר". המילים הללו חלחלו אצל אגמון שזכר את מה שאמרה, ויתר על ההצעה ולא ידע אם אי פעם יקבל יותר מהסכום שהוצע והנה, בסוף סגר את עיסקת חייו באותו סכום ששינדלר אמרה לו שהחברה שווה ולא דולר פחות.
אנשים נוהגים לזלזל בנשות היזמים, אלו שהרבה פעמים נשארות מאחור כדי לגדל את הילדים בבית כי בני הזוג עסוקים מעל הראש עם הסטארט אפ שלהם. כשמתפרסם בתקשורת שבוצע אקזיט ענק, מייחסים את ההצלחה רק לבעל ואם חלילה הזוג נפרד, מציגים את האישה לידו כ"גולדיגרית" ומשאירים תגובות מהסוג "למה היא צריכה לקבל את כספו? מה היא עשתה"? אבל הסיפור הקטן של שינדלר ואגמון, על איך הייתה זו היא שהאמינה בו ובחברה שלו ומנעה ממנו למכור בפחות, הוא לא פחות מפרייסלס. אין באמת מחיר לנחישות, האמונה ותחושת הביטחון שהאישה מעניקה לגבר שלה ברגעי הדילמה הקשים ולא חסרים כאלה.
שי-לי שינדלר צילום אינסטגרם
בלי תמיכתה של שינדלר, אגמון לא היה בהכרח מצליח והוא עצמו אמר שהיא זו שלקחה את המושכות, ניהלה את הקריירה שלה ואת גידול הילדים בזמן שהוא היה עסוק בלבהות מהחלון ולחשוב על מהלכים. שינדלר הייתה, גם מרחוק, מנוע טורבו בהצלחתו של אגמון. השניים נשאלו בכתבה מה יקרה להונם אם יפרדו. שינדלר ענתה שלא יפרדו ואגמון אמר בלי למצמץ, "היא תקבל חצי". וזה הכי הוגן שיכול להיות ולא רק בעיני החוק. הסיפור שלהם חשוב להבנת תרומת הצד השני בהצלחות עיסקיות והוא מזכיר לי את הדיון שהתנהל סביב גירושיו של ג'ף בזוס מ"אמזון" שיפרד גם מלא מעט מיליארדים במסגרת הסכם הגירושין. במקרה של בזוס, אשתו עבדה בחברה בתחילת ימיה אבל גם אם היא לא הייתה, היא הרוויחה כל דולר בכבוד, בניגוד לחלק מהתגובות שהופנו כלפיה. ההצלחה של חברת סטארפ אפ לא יכולה להתקיים בלי תמיכה רחבה, עידוד ועצות ששוות זהב שמתקבלות על בסיס יומי. כל זה לא סותר כמובן את הרצון לראות יותר יזמיות היי-טק בחוץ אבל אין מה להמעיט מערכן של הפרטנריות של היזמים.
אולי יום אחד שינדלר ואגמון יטוסו במחלקת הביזנס, יאכלו פילה ב-200 שקל ויחליפו את האוטו אבל זה לא יוריד במילימטר את הריספקט שיש לי לאגמון הרגיש ולשינדלר התומכת. שיעלו ויצליחו. אני בינתיים אלך להזמין לי ביג מאק, צ'יפס ושייק.