קופסה לבנה בסרט אדום. סיפור אירוטי. פרק 1

אביב וגלית חולקים בית, מתחזקים קריירות מצליחות והורים גאים לזוג תאומות, אבל משהו בשגרה השוחקת העלים את התשוקה והסקס מחייהם. עד שיום אחד, אביב מחליט לעשות מעשה שמשנה הכל

קופסה לבנה בסרט אדום  פרק 1

הכל התחיל בקופסא לבנה עם סרט אדום. לפני הקופסה הזו הכל היה שגרתי. חיינו בסרט נע, כמו רוב הזוגות הנשואים, שחייהם סובבים סביב עבודה, בית, ילדים. בלילה היינו נכנסים למיטה מותשים ומיד ונרדמים. על סקס בכלל לא היה מה לדבר.

ואז הגיעה הקופסה הלבנה עם הסרט האדום. כך למעשה הכל התחיל. ישבנו לשולחן המטבח כמו בכל בוקר, לוגמים בעייפות מצטברת את הקפה, בוהים בעיתון או בטלפון הנייד, קוראים מיילים נכנסים, ובקושי מחליפים מילה זה עם זו, כאילו אנו נשואים מזה עידן עידנים. חלפו להן רק 10 שנים,  שבמהלכן נולדו לנו שיר ונגה, התאומות שלנו בנות החמש, שובבות ונבונות. בהתחלה הייתי גאה במנהג הקבוע של שתיית הקפה יחד, אך עם השנים גם זה נהיה מכני, רק קפה, בלי שיחה או מבט, עייפים. חשבנו שאנחנו כמו כולם, כמו כל הזוגות הנשואים שנכנסים למירוץ החיים. סך הכל חיינו טוב, היה לנו בית משלנו, הרווחנו יפה. אביב עבד כאדריכל ואני כציירת מצליחה בעלת גלריה, אבל זה לא הספיק לי. אביב לא חשק בי כבעבר והתחלתי להרגיש פחות ופחות נשית, עד שכבר התחלתי לחשוד שיש מישהי אחרת.

עקבתי אחרי הטלפון הנייד שלו וערכתי ביקורי פתע במשרד אבל לא, אביב לא עשה דבר עם אף אישה אחרת. תהיתי האם אני כבר לא סקסית בעיניו. אני יודעת שאני נראית טוב לפי כמות הראשים שאני מסובבת אחרי בחדר הכושר, אז למה עם בעלי יבשה לה התשוקה?

באחד הבקרים, כשישבנו יחד, החלטתי להעלות את הנושא, לא הסכמתי להיות צל של אישה בעיניו, לא עוד.

הכנתי את הקפה והתיישבתי לידו. הבנות עדיין ישנו וזה היה זמן מצוין להשחיל מילה בנושא.

"אביב" קראתי בשמו בזמן שהוא היה עסוק בקריאת מיילים.

"הממ"…

"בוודאי שאני אוהב אותך" הרים את ראשו וחייך לרגע.

"אתה יודע שלא שכבנו כבר שבועיים?"

"עשרה ימים" תיקן אותי. "אני סופר". אמר, מבלי להרים עיניו מן המכשיר.

"אביב, תעזוב לרגע את הטלפון, זה חשוב". התרגזתי.

"מה יש לך?"

"אני מרגישה שקופה. אתה עובר לידי, לא נוגע, השיחות שלנו קצרות ושטחיות ולי נראה שאתה כבר לא חושק בי."

"השתגעת? בטח שאני חושק בך."

"על מה אתה מדבר? הבוקר נכנסתי לחדר עירומה אחרי מקלחת ואפילו לא הבטת בי!"

"בטח שהבטתי בך, את מושלמת."

"ו… לא רצית לעשות עם זה משהו?"

"את מדברת על סקס? מבחינתי בכל רגע של היום. פשוט בבקרים אנחנו כל הזמן בלחץ של התארגנות עם עצמנו ועם הבנות".

"אתה רציני? בכל בוקר אנחנו יושבים חצי שעה על כוס קפה ובוהים באוויר!"

"גלית, את מהממת בעיניי, אני פשוט לא רוצה שתרגישי שאני מאלץ אותך לעשות סקס במקום זמן השינה שאת זקוקה לו, או במקום זמן הבוקר שבין כה לחוץ."

"אני רוצה להרגיש נחשקת! אני רק בת 35."

אביב הביט בי וחייך, מבטו ננעץ לתוך מבטי, ידו ליטפה את כף ידי ונראה כי הוא הפנים את דבריי. לצערי, כעבור שתי דקות כבר נכנסנו למחול הבוקר המטורף. שיר ונגה צווחו ברקע, זו מסרבת להבריש את שערה והשנייה מתעקשת ללבוש שמלה חגיגית לגן. בין הריצות ביניהן גם תקתקתי כריכים לארוחת הבוקר, הפעלתי מכונת כביסה והכנתי לאביב קפה נוסף לדרך. 40 דקות לאחר מכן כולם יצאו מהבית ליום חדש.

********

הגלריה בה אני עובדת נמצאת בעליית הגג הענקית שבנינו יחד עם הבית הזה. הכנתי לעצמי קפה חדש ועליתי במעלה המדרגות כדי לעבוד. המחשבות לא הפסיקו להתרוצץ בראשי – מצד אחד אין מישהי אחרת בחייו, מצד שני הייתי מצפה שירצה יותר סקס. חברות שלי מספרות שהבעלים שלהם מטמטמים אותן בנושא. רק אתמול ישבתי עם דפני בבית הקפה השכונתי והיא סיפרה לי על חפוז של אחר הצהריים ששי, בעלה, לחץ עליה לעשות. איך ייתכן שביני ובין אביב היחסים כל כך קרים?

כך בכל אופן חשבתי, עד שהגיעה הקופסה עם הסרט האדום.

אני אדלג על יום העבודה בגלריה ועל שגרת איסוף הבנות מהגן אל חוג הג'אז שלהן, על המקלחות וארוחת הערב, ישירות אל הקטע בו אביב חזר אל הבית בזמן שאני מספרת להן סיפור לפני השינה. השעה היתה 20:00 בערב, וסרבניות השינה ניתרו מן המיטה ברגע ששמעו את אביהן נכנס הביתה, והתנפלו עליו בנשיקות וחיבוקים. "אתה ממשיך להקריא להן את הסיפור כי אני סחוטה" תחבתי לידיו את הספר והתיישבתי בסלון לסיים את מלאכת קיפול הכביסה.

עשר דקות מאוחר יותר, אני כבר סיימתי את מלאכת הקיפול והוא יצא מחדרן. "נרדמו" אמר ונשק על מצחי. בתוכי בערתי. נשיקה כה קרירה בזמן שאני מפנטזת על לשונות בדו קרב רטוב.

"שניה קופץ לרכב להביא משהו."

הרמתי את כתפי באדישות, "לך תביא משהו", רטנתי ביני לבין עצמי ונכנסתי להתרחץ.

כשגופי הרחוץ עטוף בחלוק יצאתי לכיוון חדר השינה. ניחוח וניל חדר לאפי. על המיטה המתינו לי אביב וקופסה לבנה בסרט אדום. מצעי הכותנה שעטפו את מיטתנו הוחלפו במצעי סאטן בצבע כסוף.

נעצרתי לשנייה וחיוך התפרש על פניי. "מה זה"? הצבעתי לעבר הקופסה, שגודלה היה גדול מדי מכדי להסתיר בתוכה בגד, נעליים, או כל דבר בנאלי אחר.

"זו מתנה לאישה נחשקת", חייך והושיב אותי לידו.

"אני יכולה לפתוח?"

"לא לפני שתקראי את מה שכתוב על הקופסה".

התיישבתי על המיטה והחלקתי את ידי על מצעי הסאטן הקרירים, במבט ראשון לא הבחנתי בנייר המגולגל, שהיה קשור בין הסרט לקופסה. פתחתי אותו והתחלתי לקרוא את המילים המודגשות הצבועות באדום.

אישה מהממת ונחשקת שלי

אם לרגע חשבת שאכבה את להבותייך או אתן לקרירות לעמוד ביני ובינך – טעית.

כל כולי רוצה לגעת בך, לטעום אותך, לנשום אותך בכל דרך אפשרית.

תחתמי פה למטה ותני לי להטביע אותך בין גלי תשוקתי.

תאשרי לי לתת לך חווית סקס שלא תותיר לך מקום לספקות מעתה ועד עולם.

לא אתן לך לישון בלילה ולא להתארגן בנחת בבוקר, כמו פרח הזקוק לאור ומזון כך אעניק לגופך המשתוקק סיפוק ואהבה.

אוהב, אביב.

חיוך ענק התפרש על פניי. מילותיו החמות ריגשו אותי מאוד וגרמו לליבי להאיץ את הקצב. "רומנטי שלי, מה הכנת לי?" הדבקתי לשפתיו מטר של נשיקות.

"רגע… רגע… לפני הכל – תחתמי שאת מאשרת, שאת מתחייבת בדיוק כמוני לחדש את התשוקה ולהעיף את השגרה לעזאזל"

"איפה חותמים?" קפצתי ממקומי. פתחתי את המגירות בחיפוש אחר עט, כמו נערה חרמנית מלאת ציפייה לקראת סקס ראשון.

חתמתי בהתלהבות. רק הבוקר הכל נראה כתבנית חלקה, אפורה ומשעממת, שתיקות ארוכות ביני לבינו. כעת נראה שכל מה שהיה צריך לקרות כדי לשנות זאת הוא ליצור סדק קטן בתוך התבנית כדי שמעט אור יפרוץ החוצה. האומנם?

"גלית, את האישה של חיי, חשבתי שהשגרה היטיבה איתך ובאמת שלא היה לי מושג שהיא למעשה הטביעה אותך וגרמה לחששות ואכזבה מיחסינו, לא רציתי להיות הבעל שכופה סקס, רציתי שזה יזרום ויהיה מהנה עבור שנינו. לא שיערתי שהרגשת כל כך מתוסכלת, מה גם שלא אמרת דבר עד היום".

בעוד הוא מדבר אליי במילותיו הכנות והמרגשות , אני עומדת עטופה רק בחלוק הרחצה, ובוהה בקופסה, נרגשת ומלאת ציפייה שיאשר לי כבר הצצה לתוכה.

"את מקשיבה לי בכלל?" הוא גיחך למראה פרצופי הסקרן. "עזבי, תפתחי את הקופסה", הוא חייך, ואני מיהרתי להתיר את הסרט.

לפרק הבא