כשאנחנו עומדות בפני הזדמנות חדשה, כמה מהפחדים שלנו הגיוניים, וכמה מהם נופלים בגדר פחדים טורדניים? אסתי רבינוביץ’ ממרכז "נטע" מספרת כיצד לזהות הזדמנות טובה
הבעיה: בת השנתיים לא מצחצחת שיניים כבר המון זמן. הפתרון: אפשרי לה להחליט. התוצאה: לפניכם

"שבוע מטורף, הלו"ז שלי עולה על גדותיו, והכל כל-כך תובעני’ ויש המון מטלות: הכנה לקראת פגישות, לקראת ישיבות, סיכומים ומשימות, לשלוח את זה לתאם עם ההוt’ וגם בבית נופל הכול עכשיו והכל דחוף לאתמול".
וככה, בכאוס הזה אני מקבלת טלפון מיסמין: "רינה חולה, תוכלי להחליף אותה מחר בהנחיית כנס המנכ"לים?" השדון הקטן שבי, משבית השמחות, פורץ בצחוק מרושע: "חה, בחיים, בחיים לא תוכלי, גברת לחץ. איך, עם כל המטלות שדאגת לקחת על עצמך, את רוצה לפנות יום שלם לכנס?".
מיד מתחיל עצב נוגה לזחול אל ליבי, אומללה שכמותי. תמיד רציתי להנחות את הכנס הנחשק הזה. רינה (בת מזל שכמותה), הכול פשוט קורה ומסתדר לה. איזה פספוס זה יכול להיות בשבילי. "כן? ומתי תכיני הכול?", ממשיך הגמד המרושע. "נשאר רק עוד לילה אחד עד האירוע!". אכן בלתי אפשרי, אני נכנעת.
"תראי, יסמין, אני נורא עמוסה, וגם לא התכוננתי, אז אני חייבת לישון טוב הלילה. אני בתקופה מאוד לחוצה…", אני רוצה לומר. אבל אז מתוך הייאוש והכניעה פורצת לה נחישות לא ברורה. "ברור! בלי בעיה! מתי והיכן?".
המומה מעצמי, אני משתגרת ללילה לבן שרק איפור מקצועי יכול להסתיר את עקבותיו ביום למחרת.
הכנס הזה יכול להיות אכזבה גדולה, אין ספק. אך גם יכול להיות הזדמנות לחשיפה, פגישה, היכרות שתקדם אותי, כזו שתיתן צ’אנס, ואולי השמיים הם הגבול. אך מהם המחירים? עד כמה יש לי אומץ? על מה אני מוותרת? ומי בכלל מבטיח שאצליח?
איך נזהה הזדמנויות טובות, כיצד נימנע מפספוס? מה חשוב לברר לגביהן, ומה חשוב לי לדעת על עצמי?
כמה פעמים עלתה בראשכם המחשבה: "אילו הייתי עושה…"?
סינדרום "דלתות מסתובבות" פוקד אותנו לעיתים: "מה היה אם….?", בדומה לחוויה של גווינת’ פלטרו בסרט המדובר. לפעמים פשוט היינו רוצות לדעת מה התשובה לשאלה הזו, אך בלי לקחת סיכון או לשלם את מחיר.
כדי שנוכל לנצל הזדמנות טובה אנו צריכים ראשית לזהות אותה. זה התנאי הראשון להצלחה. התנאי השני הוא להגיב בזמן; חלון ההזדמנות, ברוב המקרים הוא קצר, ונדרשת תגובה מהירה ונחושה כדי לנצלו. במקרים האלו, ההססנות עובדת לרעתנו. מישהו או משהו יכול להשתנות, וברגע שנבין את העוצמה והכדאיות נשלה וכל לממש את ההזדמנות, וזאת בתנאי שאנחנו נקיות מפחדים וחששות.
כמאמנת ויועצת ותיקה, אני יודעת שמדובר במשפחה שלמה – בה טיפוסים שונים. נא להכיר – "משפחת פחד", משפחה ענקית שחבריה נמצאים בכל חור, נדחפים לכל אירוע, החלטה, רצון או מחשבה. במשפחה זו כיש מה טיפוסים אותם אני מחלקת לשתי קבוצות עיקריות:
את המרושעים יש לכלוא מאחורי סורג ובריח, ולא להאזין לקולם ולעצותיהם. הם רק מפריעים וגומרים לנו את האנרגיות. לפחדים המזהירים יש להקשיב; תפקידם בחיינו חשוב. הם מסייעים לנו לווסת ולאזן את חיינו ולא לקחת סיכונים מיותרים.
זוהי אחת השאלות המעניינות יותר כל אחד ואחת מאיתנו. כדי לענות על שאלה זו יכולה כל אחת לבדוק עם עצמה:
איך הגעתי למקום בו אני היום, למי שאני היום? אילו הזדמנויות ניצלתי? עד כמה אני חשה פספוס או הצלחה? תשובות לשאלות אלה יבהירו לנו עד כמה אנו מוכנות לשלם מחירים, לקחת סיכונים, לברוח מהחלטות, או פשוט להגיב ולזרום עם מה שיש.
במידה ונגלה שיש מקום לשיפור, מתבקשת החלטה ומחויבות פנימית אמיתית לשינוי, הרי אין זה קל לעבור ממצב זרימה ושנאת סיכון למצב פרו-אקטיבי מלא התלהבות.
חלקנו מודעות ומחפשות את הדבר הגדול הבא. אם אנו גם אוהבות סיכון מתוך אמונה כי בכל סיכון חבוי גם סיכוי להצלחה או לרווח, סביר להניח כי אנו יזמיות במהות, בעלות מוטיבציה גבוהה ליציאה מהמסגרת ורצון לחפש הזדמנויות. אנו לא חייבות לחכות להזדמנות, אפשר גם ליצור אותה.
ראשית, צריך לחלום, לשאוף ולפנטז. השלב הבא הוא לשתף את העולם בחלום, פשוט לפרסם ולספר. בהמשך צריכים להגיע המעשים: יצירת קשר עם אנשים מסוימים, ביקור באירועים כאלה או אחרים, פניה ובקשת סיוע או קישור או מידע. ואז – זה מתחיל לקרות. שרשרת אירועים היוצרים היכרויות, חושפים אפשרויות ומאפשרים הזדמנויות.
כמה מוכרת התחושה הזאת והשאלות שאנו שואלות את עצמנו: האם זה בשבילי? האם זה זה? ההתלבטות לעיתים קשה יותר מאשר בחירה באפשרות אחת פחות טובה. אני מאמינה שאם קצה נפשכן בהתלבטות וקולות חדשים עולים ומבצבצים, יש מקום להתחיל לברר.
זו ההזדמנות שלך - אנו בנטע מקיימות סדנה מעשית בנושא "זיהוי הזדמנויות" בה כל משתתפת יכולה ללמוד כיצד לזהות הזדמנות טובה ולפעול למינופה ואף ללמוד כיצד לייצר לעצמה הזדמנויות. סדנה הקרובה תתקיים ב 6/4/2011 ב19:00 בנטע. לפרטים
לבלוג של "נטע": המרכז לפיתוח קריירה