» מתוך הקליפ

באחת הסצנות המרתקות של הסרט "לכשכש בכלב" שוכר נשיא ארה"ב מפיק ההוליוודי מבריק כדי שיציל את הקריירה הפוליטית המדשדשת שלו (רוברט דה נירו . דסטין הופמן – בהתאמה). המפיק הוגה תוכנית פתלתלה שתסיט את דעת הקהל משערוריית המין של הנשיא ותוציא אותו מחוזק מהפרשה. אחד השלבים בביצוע התוכנית הוא להקליט שיר "בטעם של פעם". המפיק שוכר זמר קאנטרי מקשיש שמקליט את השיר "נעל ישנה" ומפיץ אותו כשיר ששנשכח אי שם במרתפים מלאי הטחב של חברת התקליטים. המסר של השיר אמור להצית את הניצוץ שיסחוף את העם אחרי הנשיא שמקדיש מזמנו להציל חייל שבוי (עוד פיקציה הפקתית מתוכננת) לחיקה החם של אמריקה.

המשחק המוסיקלי הזה שמנצל את הזיכרון ההיסטורי קיים לא רק בקולנוע, אלא גם בעולם האמיתי. בכל שנה יוצאים אלפי ביצועים מחודשים לשירים ישנים. חלקם מוכרים יותר וחלקם מוכרים פחות. חלקם הוקלטו כמחווה למבצע המקורי וחלקם כנסיון לרכב על ההצלחה של השיר המקורי. הפעם בפינתנו "שיר היום" שיר ישן ודי מוצלח שהוקלט במקור ב1942 וחודש זה עתה בגרסה עדכנית, קצבית, קלילה ומרנינה.

מקורו של השיר Why don’t you do right  הוא במילים שכתב קנזאס ג’ו מק’ווי ב1936. השיר הוקלט לראשונה ע"י ההארלם המפרט’ס (Harlem Hamfats) וחמש שנים אח"כ הוקלט שוב ע"י ליל גרין. פגי לי שהיתה מעריצה של גרין שמעה את התקליט הזה שוב ושוב עד שהשכן שלה הגיטריסט האגדי בני גודמן, הציע לה להקליט גרסה משלהם לשיר והשאר הוא כבר היסטוריה. למרות שזהוא לא הלהיט הגדול ביותר של גודמן, הצליח השיר לטפס עד המקום הרביעי במצעד המכירות והציב את פגי לי בשורה הראשונה של זמרות של אותה התקופה.

כמעט שישים שנים אחרי, לקח המפיק הסרבי מרקו מלישביץ’ ( הידוע בשם הבמה – Gramophonedzie) את הביצוע של פגי לי ובני גודמן, סימפל, ערך, מיקסס וקצץ ושחרר את אחד מלהיטי הרדיו הכי נטחנים של היום. היופי בביצוע הזה של מלישביץ’ הוא שלמרות המקצב הדאנס הסטנדרטי, הוא הצליח לשלב את התמימות המהולה בקריצה שבוקעת מגרונה של פגי לי כך שהקטע לא רק שלא נפגע, אלא קיבל זריקת מרץ שובבה.