Saloona

» רק כ-30 אחוז מהנשים הנפאליות יודעות קרוא וכתוב

כותבות אורחות: סיגל יושע וסמדר לבנה

באוקטובר אנחנו יוצאות לשני מסעות נשיים בנפאל. הראשון יכנס צוותי נשים מכל העולם והשני יהיה מסע ישראלי. אמנם לא נטפס על האוורסט, אך רכס האנאפורנה בו נטייל נקרא למעשה על שמה של האלה אנאפורנה. משתתפות המסע יעמדו בפני אתגרים שונים, פיזיים ורגשיים כאחד: העזיבה של המוכר והבטוח, נהיגת הג’יפים בשטח, ראפטינג בנהר (זה לא נהר הירדן, אתן יודעות…). אבל המאורעות המרגשים יהיו ללא ספק המפגשים עם נשים אחרות שיכולות להיות מאוד שונות מאיתנו ומהחוג החברתי המצומצם שלנו. כל אחת מגיעה עם הציפיות והחששות שלה. בתור קבוצה של נשים, במהלך המסע ניפגש גם עם נשים מקומיות, נישן אצלן בבתים וננסה להכיר ולהבין את חייהן ותרבותן ואולי גם את עצמנו דרכן.

סיפורה של האלה דורגה

נפאל, מדינה קטנה הנמצאת בין הודו לסין, מכונה גם “משכן האלים”, ולא בכדי היא קיבלה את שמה. כ-80 אחוז מהאוכלוסייה משתייכת לדת ההינדואיזם שפנתיאון האלים שבה גדול כמעט כמספר המאמינים בה. המציאות היום יומית בנפאל משופעת בצבעים, אלים, אלות וחגים. כמובן שאותנו יעניינו יותר האלות המשמעותיות ואולי הן יוכלו להאיר גם על מעמד האישה בתפיסה ההינדית והבודהיסטית בעבר ובהווה.

במערכת האמונות ההינדיות הסבוכות קיימים סיפורים רבים על אלים ואלות, מתוך ראייה שהשלם נמצא באיחוד שבין האנרגיות הזכריות והנקביות, ולכן האלות תופסות מקום דומיננטי מאוד בפנתיאון המיתולוגיה ההינדית. סיפור מפורסם הוא על האלה דורגה, שנוצרה מאורם של האלים כדי להילחם בשד עיקש שאף אל זכר לא יכל לו. הסיפור מספר שרק דורגה, התגלמות האנרגיה הנשית והמשלימה של הבריאה, הצליחה לנצח את השד הנורא. דורגה מסמלת את ניצחון כוחות הטוב על כוחות הרשע, ובעצם את המאבק הפנימי התמידי שקיים בתוכנו (אפשר לקרוא לזה מצפון מול יצר). דורגה היא אחת האלות המרכזיות בנפאל, אינספור מקדשים ברחבי המדינה מוקדשים לה והחג הקדוש והארוך ביותר בלוח השנה הנפאלי נחגג למענה. למרות זאת, נאסר על נשים להשתתף בטקסים שונים שנערכים למען האלה. הדבר מזכיר את החיים של הימאים בעולם. החלק החשוב ביותר בכל ספינה, הלב והמנוע נחשב חלק נקבי. יחד עם זאת, במהלך מאות שנים היה איסור להכניס נשים לחלק הזה באוניות ועדיין מנהג זה קיים אצל מרבית המספנות בעולם.

בזמן מסענו יחגגו הנפאלים את חג הדשיין המוקדש לאלה דורגה, האלה שמייצגת את המצפון ואת המלחמה הפנימית של האדם. אין ספק שלא יהיה גם לנו מנוס מלעסוק בנושא זה במהלך המסע.

מעמד האישה הנפאלית

מאז ומעולם חלק גדול מהעולם האסייתי סגד לאלות, אך עם השנים מצבן החברתי של נשים רק הלך והתדרדר. יחד עם זאת בתוך הבית המסורתי האישה נחשבת השולטת ומקבלת את ההחלטות. בבתים רבים הנשים הן אלו שמחזיקות את הכסף, אבל הנתונים מספרים סיפור קצת שונה.

מצבן של הנשים הנפאליות לא תמיד מעודד. רק כ-30 אחוז יודעות קרוא וכתוב (זאת לעומת כ-60 אחוז מהגברים). מחקר שנערך לאחרונה ע”י ארגון הבריאות הנפאלי גילה שהסיבה הגדולה ביותר למקרי מוות בקרב נשים בגיל הפוריות היא התאבדות. אין שוויון הזדמנויות בשוק העבודה ונשים מקבלות שכר הנמוך בכ-25 אחוז מגברים (תופעה מוכרת גם אצלנו). לרוב, כשאישה מתחתנת היא עוברת לגור בבית בעלה והוריו, ומקומה במשפחה תלוי הרבה במערכת היחסים שנרקמת בינה ובין חמותה. מיותר לציין שהדבר לא תמיד קל. נשים רבות עובדות בחקלאות, נושאות על כתפיהן גם עבודת כפיים לפרנסת המשפחה וגם את ניהול משק הבית. כמובן שדברים אלה נכונים לעניים (שהם מרבית האוכלוסייה), ואילו בקרב נשים מהמעמד הגבוה קיים יותר שוויון הזדמנויות.

המאבק למען שוויון הזדמנויות

אחת הבעיות הקשות ביותר בנפאל כיום היא הסחר בנשים. נשים רבות נחטפות ואחרות נמכרות על ידי משפחותיהן לסוחרים לאחר הבטחות שהעתיד שנמצא מעבר לאופק, בעיקר בהודו השכנה, יהיה טוב בהרבה ממצבן הנוכחי. ארגוני נשים פרטיים חרטו על דגלן את המאבק בסחר בנשים ואת שיקומן של אלו שהצליחו להציל. דוגמה לארגון כזה הוא ‘מייטי נפאל’, שאת נציגותיו נפגוש בקטמנדו. הארגון דואג לבתי מחסה לנשים ולילדיהן, מעניק סיוע נפשי ואפילו מציב פקחים בגבול הפתוח עם הודו ומנסה לאתר נשים רגע לפני המעבר. המפגש עם הנשים המקדישות את חייהן להצלתן של נשים אחרות מחיים של עבדות וזנות, עובדות יום יום עם נשים שחוו התעללויות קשות ועוזרות בשיקומן ובשיקום ילדיהן יהיה ללא ספק מרגש.

הממשלה גם כן התחילה להירתם למאבק ולאחרונה הוחרפה הענישה על סחר בבני אדם, למרות שב”מייטי נפאל” טוענים שהבעיה רק החריפה בשנים האחרונות. חשוב לציין שגם בישראל שיעור הסחר בנשים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. אבל המצב לא רק עגום. כמו בכל מדינה אחרת בעולם, נשים נפאליות רבות משכילות, מחזיקות בתיקים שונים בממשלה ובעלות עסקים משגשגים. תיקונים שונים בחוקה מייצרים אפליה מתקנת להבטיח את מקומן של נשים בנציגויות המקומיות (למרות שעדיין בכמות נמוכה יחסית), ונשים רבות מכהנות במשרות ציבוריות, כעורכות דין, כלכלניות ועוד. ארגונים שונים תומכים בנשים כפריות ומעודדים אותן לחזור ולייצר אומנויות עתיקות ועוזרים להן למכור את מרכולתן ישירות לשוק הצרכנים ובכך עוזרים להן להגדיל את פרנסתן ואת מעמדן החברתי.

מפגש אישי ובלתי אמצעי

במהלך המסעות ניסינו לייצר מפגש עם נשים מכלל השכבות באוכלוסיה הנפאלית, משרות בממשלה ועד נשות הכפר במעלה ההרים. למסע הבינלאומי יצטרף גם צוות של נשים נפאליות. היה קשה למצוא נשים נפאליות שיודעות לנהוג. במהלך החיפושים גילינו כי נשות המעמד הגבוה משתמשות בנהג ולא יעלו על דעתן לנהוג את הרכב בעצמן, ואילו נשות המעמד הנמוך לא יעלו על דעתן שיהיה להן רכב עם ארבעה גלגלים. אפילו דרך הדוגמא הזאת ניתן להבין עד כמה המצב מורכב ונראה שונה מכל זווית ומעמד. חלק מהנשים שמצטרפות אלינו לטיול בהימלאיה מעולם לא טיילו באנאפורנה, ונראה כי המפגש בינן לבין נשים אחרות יהיה מרתק לא פחות מהמפגש שלנו. נותר לנו רק לחכות ולראות.

מפגש המיון האחרון למסע יתקיים ב-6/9. עדיין נותרו מספר מקומות פנויים, להרשמה לחצי כאן

סיגל יושע היא אנתרופולוגית בנפשה ויועצת ארגונית בהכשרתה ובעיסוקה. במהלך העשור האחרון הובילה פרויקטים רבים של טיולי נשים במסגרות שונות, כמו ‘מלכת המדבר’ ו’מסע נשי’.

סמדר לבנה היא מדריכת יוגה שהתגוררה בהודו במשך חמש שנים. היא מדברת הינדית שוטפת וחברה בצוות ההדרכה של המסע הבינלאומי.

תמונה: צוות xtrip