עמר בר לב: השילוב בצה"ל הנו הבסיס לחברה שוויונית ומאוחדת

רק כאשר ייושם עיקרון "האדם הנכון במקום הנכון" בכל שלבי המיון וההכשרה לצה"ל, על כלל המגזרים בחברה הישראלית וללא הבחנה מגדרית, נוכל לדבר על צבא שוויוני וחברה שוויונית

ח"כ עמר בר לב (צילום: דן חיימוביץ')

צה"ל הוא צבא העם, ולכן מחובתו לספק את השוויון הקיים במדינת ישראל הדמוקרטית, עבור כלל המשרתות והמשרתים בשורותיו. השימוש במושג "שוויון" צריך להניע את צה"ל לפעולה מחייבת, שמטרתה בהיבט המגדרי הינה מימוש זכויותיהם של נשים וגברים לשוויון בתרומתם הערכית והמוחשית למדינה ולביטחון ישראל. רק כאשר ייושם עיקרון "האדם הנכון במקום הנכון" בכל שלבי המיון וההכשרה לצה"ל, על כלל המגזרים בחברה הישראלית וללא הבחנה מגדרית, אז נוכל לדבר גם על צבא עם שוויוני וחברה שוויונית.

לצד תפקידו הפונקציונלי-ביטחוני של צה"ל כצבא העם, יש חשיבות רבה גם להיותו כור ההיתוך של החברה הישראלית. השילוב בין מגוון המגזרים והזהויות בצה"ל הינו הבסיס לחברה ישראלית שוויונית ומאוחדת. לכן, יש לראות בשוויון ההזדמנויות והשילוב של נשים וגברים בצה"ל כמקור חשוב לשוויון מגדרי שמחלחל אל מחוץ לגבולות הצבא, אל החיים האזרחיים והציבוריים בישראל.

למרות המגמה החיובית של עלייה בשיעור המקצועות הצבאיים בצה"ל הפתוחים בפני נשים, המגיע לכ-92% מכלל המקצועות, עדיין כמחצית מהמקצועות משובצים על-ידי גברים בלבד. מכך נראה כי קיים מיצוי נמוך של כוח האדם הנשי, המשפיע בין היתר על שיבוצן במערך המילואים, בו מהוות רק כחמישה אחוזים ממשרתי המילואים בפועל. כל אלו באחריותו של צה"ל ומשרד הביטחון לשנות ולשפר, לקראת שוויון הזדמנויות מגדרי מלא. הצעדים הנעשים כיום בנושא מובילים לעלייה מתמדת לשילוב חיילות בתפקידי לוחמה, מ-2% ל-7% בחמש שנים, ונבחנות גם אפשרויות לשילובן בתפקידים חדשים בשריון, צוללות וספינות קרב של חיל הים, כמפעילות ציוד מכני והנדסי כבד (D-9) וביחידת 669 של חיל האוויר.

כמו כן, לא ניתן להתעלם משיעור המתגייסות הנמוך לצה"ל, שעמד אשתקד על 58% בלבד מכלל הנשים. הסיבה העיקרית לכך היא הקלות בה מקבלות נשים פטור מיוחד משירות בצה"ל מטעמי דת, המאפשר שחרור גורף של כארבעים אחוז מהנשים. השחרור, או יש לדייק ולומר ההשתמטות מצה"ל, מגובה בעמדה רשמית של הרבנות הראשית לישראל והחינוך הממלכתי-דתי. גורמים מדירי נשים אלו הם הפוגעים הראשונים בשוויון ההזדמנויות בצה"ל, הן משום שמונעים את תרומתן המהותית והערכית של נשים למדינה באמצעות שירותן בצבא העם, והן משום שפוגעים ישירות ביכולות צה"ל ובאפשרות לחיזוק כוח האדם האיכותי בשורותיו.

 כאשר בוועדת שקד ב-2013 דנו בנושא השוויון בנטל בשירות הצבאי ועל הדרכים השונות להגיע למטרה זו, הועלתה אפשרות להאריך את שירותן של הנשים בצה"ל בארבעה חודשים. כחבר בוועדה, התנגדתי נחרצות להצעה משום שהדרך לצמצום הפערים בצה"ל לקראת ה"שוויון בנטל" המיוחל לא ראוי שיפול על גבן של אלו התורמות באמצעות הארכת שירותן. ראשית משום שקיימות אוכלוסיות שאינן לוקחות חלק שווה בשירות, והן הראשונות שצריכות להתגייס ולתרום לכוח האדם של צה"ל, כמו בגיוס חובה של תלמידי ישיבות. ושנית, מבחינה מהותית ועקרונית משך השירות בסדיר לא צריך להיות קבוע על פי הקריטריון המגדרי כי אם בהתאם לתפקיד, כמו גם הליכי המיון והשיבוץ שצריכים להתבסס על התאמה בין יכולות, כישרונות ורצונות לצורכי צה"ל, ולא על בסיס מגדרי או מגזרי.

 היחס השוויוני כלפי נשים בחברה בכלל ובצה"ל בפרט, בא לידי ביטוי לא רק בזכות לשוויון בהזדמנויות, אלא גם בחובה להתייחס אליהן בכבוד וכאל שוות. כפי שעל המדינה לדאוג לביטחון אזרחיה, על צה"ל לדאוג לביטחונן וצרכיהן של כלל החיילות והמפקדות, למנוע כל סוג של פגיעה או אפליה כלפיהן, ולא למחול לאלו הפוגעים בכבודן של נשים, תהא דרגתם אשר תהא. לאחרונה אנו עדים יותר ויותר לפגיעה בלתי מתקבלת על הדעת מסוג זה, דוגמת אמרות קשות של רבנים צבאיים הקוראים לגיוס נשים "הסכנה הכי הגדולה". כל אלו מדגישים את הצורך הדחוף בביצוע חריש חינוכי עמוק בשורות צה"ל, ואת מקומו של כבוד האדם כבסיס מהותי ליצירת חברה סובלנית.

.

** הכותב הינו מועמד לראשות מפלגת העבודה, ח"כ בסיעת המחנה הציוני, חבר בוועדת החוץ והביטחון, ויו"ר ועדת המשנה למוכנות צה"ל ולביטחון שוטף. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, השתתף במשא ומתן לשלום עם ירדן וייסד את תנועת "אחריי!" להצמחת מנהיגות ומעורבות חברתית בקרב צעירים בפריפריה

פס חסויות לכתבות יום האישה