עינת גוטמן פותחת הכל וסוגרת חשבון

מה לכם ולסיפור שלי? הסיפור הזה הוא גם הסיפור שלכם, הסיפור של כולנו כאן. הטקסט הזה מוקדש לאלו שעדיין לא קלטו שהבדיחה על חשבונם, שתפו אותו למענם

עינת גוטמן בכנסת (אלבום משפחתי)

התפרסם לראשונה בפרופיל הפייסבוק של עינת גוטמן

לפני שנים רבות, כשעוד הייתי סטודנטית באוניברסיטה, פתחתי עבור אמי היקרה והאהובה ז״ל, חשבון בנק, (נניח כרגע לסיבה), והיא הייתה רק מיופת כוח בחשבון.

הייתה לה חנות בגדים מצליחה ומשגשגת וגם לא מעט כסף שהפקידה באותו חשבון. בימים ההם היא זכתה בבנק לכבוד של גבירה. הפקידות היו נורא מתרגשות כשהייתה נכנסת, נעמדות פתאום, מחייכות באופן מוגזם, מציעות לה קפה ועוד גינוני ליקוק תחת עד לזרא.

אלא שאז החלו עבודות תשתית נרחבות לצורך בניית קניון במרכז בו הייתה החנות ממוקמת, ובמקביל, נפתח קניון ענק בקרבת מקום. החנות הקטנה, כמו יתר החנויות ששייכות לאנשים הרגילים ולא לבעלי ההון, החלה להתדרדר. פחות ופחות אנשים הגיעו לאותו מרכז. כולם רצו לבקר בקניון הנוצץ, החדש וממילא, המרכז הישן, הפך לאתר שיפוצים ולא הייתה בו חנייה. שכר הדירה, הארנונה ושאר ההוצאות בחנות נשארו כשהיו בימים הטובים.

אימא של עינת גוטמן בימים הטובים (אלבום משפחתי)

אמי החלה להשתמש בכסף שהיה לה עד שאזל. החנות הלכה והתדרדרה עוד ועוד.

רגע. לפני שאתם שופטים, עבור אנשים שיש להם עסק כל החיים, זה בדיוק כמו עבודה, זה מה שהם יודעים ועושים. הם לא מחליפים פתאום עיסוק ובוודאי שלא אחרי 30 שנה, בגיל 50. מה כן עושים? מתגלגלים. מכירים את המושג הזה? בטח. כולנו, שכירים ועצמאים, מתגלגלים לפעמים…

לוקחים הלוואה קטנה מהבנק. הבנק מרוצה מאוד. הוא הרי מתעשר מהריבית המטורפת על ההלוואות. ואז עוד הלוואה והלוואת גישור ושימור ושיבצור… ומה לא?! העיקר שנישאר חייבים, ממוסמרים, תלויים בשיטה.
ואז הגדלת מסגרת. כמה את רוצה? 100,000? אין בעיה. האם שאלו אותי? בעלת החשבון? סטודנטית תפרנית וצעירה? לא. מספיק אישור ממיופת הכח. ככה זה כשנותנים הלוואה.
זה בהחלט לא המצב כשצריך לפרוע אותה. אז הם בהחלט הרימו גם לי טלפון.

טוב, יש אוויר לנשימה. קונים קצת סחורה חדשה, עושים קצת פרסום, מבצע, מתאוששים טיפה. יש אור בקצה המנהרה. אבל אז מגיע לסניף הבנק הקטן, מנהל חדש, עם אג׳נדה חדשה. נו מור קרדיט פו יו! יש לך שבוע לכסות את האובליגו (משיכת יתר) שקיבלת! מ-ה-י-ו-ם.

כל תינוק יודע, שאם אתה לא פישמן ושות׳, בדרך כלל לא תצליח בזמן כזה קצר, לפרוע כזה חוב. את המנהל החדש זה לא מעניין. הוא מהדור שלא ידע את משה, או את אימא שלי החרוצה, השורדת, הלוחמת, הבלתי רגילה. בשבילו היא רק מספר בחריגה. הוא משפשף את ידיו בהנאה ושבוע אח״כ, בלי אפילו להודיע לי או לה, סוגר את החשבון, מחזיר את כל הצ׳קים שנתנה לספקים, את התשלומים, את כרטיסי האשראי… על סעיף א״כמ!

ואז מתחיל הסוף השחור.

כעבור שנתיים קשות מנשוא, אמי היקרה, שניהלה עסקים מוצלחים במשך 33 עשורים וזכתה לכבוד והערכה על יושרה וחריצותה, נפטרה בצער, בבושה ואחרי ייסורי מחלה קשה. לא לפני שאמרה לי את המשפט האחרון שלה עלי אדמות: ״את לא תסלחי לי לעולם, נכון?״ סגרה את עיניה והשאירה לי, לצערה הקשה מנשוא, חובות של 350,000 ש״ח כולל ריבית והצמדה, 90,000 ש״ח מתוכם רק לבנק, ובסה״כ 15 תיקי הוצל״פ. שהם תוצאה ישירה של סגירת החשבון מהיום להיום.

אז למה בעצם אני מספרת לכם את כל זה? מה לכם ולזה? מה יש לי להעלות את הסיפור הזה באוב? הרי השארתי אותו מאחורי לפני שנים רבות.

כי הסיפור של אימא שלי ושלי, הוא גם הסיפור שלכם. הוא הסיפור של כולנו במדינה הזאת. אלא אם כן, אתם נכללים בחונטה של ה1% שמנהלת את המדינה ואז יש לכם סיפור עם דרך ותוצאות לגמרי אחרות.

הסיפור של עינת הוא הסיפור של כולנו (אלבום משפחתי)

בפוסט הקודם שלי, דיברתי על ה׳שווים יותר ושווים פחות׳ במדינה שנהיינו. קיבלתי אלפי תגובות ושיתופים, בכל מיני ערוצים. הרוב הזדהו והבינו על מה דיברתי ואת התרמית שבה אנחנו חיים. אבל לא כולם.

היו כאלו שניצלו את הבמה להגן על השיטה, על הכלכלה ״החופשית״, על הממשלה ש״איננה אשמה״, על בעלי ההון, על הבנקים, שליחי השטן עלי אדמות. תקפו דווקא אותי, שלא עשיתי פשיטת רגל ובוודאי שלא קיבלתי תספורת, אלא, החזרתי עד השקל האחרון, כדי להגן על טייקון מגה מיליונר, שמתחמק מלשלם את חובות המיליארדים שלו ונהנה, בניגוד אלי, מזכויות מופלגות. אז הפוסט הזה הפעם, מוקדש לאלו שעדיין לא קלטו את הבדיחה על חשבונם. אם יש לכם מכרים כאלו, שתפו את זה למענם.

אז אתחיל ואומר, זאת לא טעות, זאת מדיניות. מדיניות מוצהרת ולא מוצהרת של ממשלת ישראל והעומד בראשה מזה עשור ומנהל את הכלכלה הישראלית, לפי אותה אג׳נדה, כבר 20 שנה, עם פה ושם הפסקות. ה-ו-א האחראי לה-כ-ל!

כמובן שלא לבחירה להמשיך לנהל עסק גם כשהוא כושל, לא לבחירה לפתוח חשבון ולא להיות מעורבת במה שקורה איתו, אלו לגמרי באחריות שלנו, שלי. מסכימה.

אבל, כלכלת ישראל של שני העשורים האחרונים, מעוצבת להיות כלכלת חוב! יוקר המחייה מטורף. אנחנו לא מרוויחים מספיק ביחס לנטל המיסים וההוצאות. המסרים שאנחנו מקבלים לווריד בשטיפת המוח של ערוצי התקשורת של אותם בעלי הון, היא לצרוך ולצרוך ולצרוך את מה שלא צריך. אין לנו שום סיכוי לרכוש דירה ללא משכנתה. מכריחים אותנו להיות בעלים של כרטיסי אשראי, כדי ״לשלם חשבונות״ כביכול, כדי שגם בהם נצרוך אשראי, תשלומים וחובות. רבים מאוד מהעסקים בקושי שורדים תחת נטל המיסים וידו הארוכה של השלטון הגוזל את רוב ההכנסות. אנחנו כולנו, שכירים ועצמאים, מוסללים לחיות במינוס, בתשלומים, בהלוואות ובמשכנתאות.

פעם, כשהכלכלה הייתה סוציאליסטית והבנקים עדיין היו של המדינה ולמען האזרחים, ולא עסק פרטי, חזירי וברוטאלי של בעלי ההון, קיבלנו טלפון מודאג מהבנק כשהיינו בחריגה. היום הבנק מתקשר מודאג כשאנחנו לא.

אנחנו מקבלים עידוד חד שבועי להגדיל מסגרת, לקחת הלוואה ומשכנתה, גם כשאין לנו שום יכולת פירעון וגם עבור שטויות, כמו החלפה לרכב חדש, חופשה חלומית, מסע שופינג ועוד ועוד.. כי איך ירוויחו אותם בעלי הון, שהם במקרה, גם יבואני הרכב, חברות התעופה, חברות הדלק, הסופרים ומרכזי הקניות, חברות הביטוח, הבנקים ומה לא?!…

(אעלק שוק חופשי!, אעלק העושר מטפטף מטה לשכבות החלשות, אעלק רגולציה ממשלתית, אעלק הגבלים עסקיים על ריכוזיות הון, אעלק תחרות, עאלק צמיחה!!!), אם לא נבזבז את הכסף שאין? איך נהייה אצלם בחובות? תלויים בהם ואסירים שלהם עד יומנו האחרון…

תקשיבו לי טוב טוב! הרי קראתם כבר עד פה… הכל חארטה! עושים מאיתנו צחוק! יושבים החבר׳ה האלו מהחונטה, משהו כמו 17 משפחות בסה״כ, בחדר מלא עשן של סיגרים קובנים ושמפניות ורדרדות ועושים עלינו קומבינות! זה לא המיליארד וחצי תספורת פה ושני מיליארד פה, זה הרבה יותר מסריח ומושחת ועמוק! זה איך לשלוט כאן על הההההכל!!! כולל על התודעה שלנו. כולל לכאורה על השלטון.

יחד יש לנו כוח (צילום: שאטרסטוק)

 

זה על איך להפוך אותנו לאסירים, לכנועים, להישרדותיים, לעבדים מודרניים של השיטה. שלא נצליח להרים את הראש מעול ״החיים עצמם״, שלא נבין כמה אנחנו משועבדים. שלא יהיה לנו זמן וכוח למחות. כי הרי גם הם יודעים, מה זה 17 משפחות לעומת 77 מיליון?!

הרי אם נתעורר מאשליית השפע המזויפת, הבועתית (Bubble economy), המבוססת על חוב מתמיד וחוצה מגזרים, בכל תחומי חיינו, לבעלי ההון, אם נעזוב את ״הריאליטי״ וה״הישרדות״ בערוצי התקשורת של אותם בעלי הון, למען המציאות וההישרדות שלנו, אם נפסיק להגן עליהם ולבחור מנהיגים שמגנים עליהם, נתחיל לכעוס באמת ונצא כולנו יחד לרחובות! הפעם לא כדי לשמוע את שלמה ארצי שר ׳ארץ חדשה׳, אלא, כדי להפוך את הפירמידה, כך ש׳המדינה׳ תחזור לשרת את האזרח ולא את ההון-שלטון וכדי ליצור כאן, על אמת, משהו חדש, נקי וטוב!

#מתאחדיםנגדההוןשלטון

שתפו אם אתם מסכימים. תודה

לקריאה נוספת:

לא שווה בפני החוק

פישמן לא אשם בחובות שלו, אז מי כן?