סימנים לכך שהגיע הזמן להתגרש

הסיבות האמיתיות שעומדות מאחורי רוב מקרי הגירושים נמצאות בתחום האפור. בחנו את עצמכם: האם הנישואים שלכם נגמרו?

מגדל סימנים שהגיע הזמן להתגרש. צילום: שאטרסטוק

בפוסט- סיפור שהעלה בפייסבוק הסופר המוכשר ואמן הניואנסים Sagie Rave, הוא מתאר מפגש בין גבר לאישה בתור לחלוקת חבילות בדואר. היום חם, העורף היפה שלה מזיע קלות והוא מרשה לעצמו להתבונן בה. הם מחליפים כמה מילים מחויכות על התור ועל החום. בהזדמנות אחרת הם מדברים עוד קצת. קשר נוצר. היכרות נרקמת. יש חום, עניין, חיבה והערכה שיוצאים ממנו אליה. בערב, במקלחת, היא חושבת מה אם.

מה אם היא תעשה מהלך אגואיסטי ומסוכן ותאפשר לעצמה לקבל את החומרים האנושיים המחזקים והמרוממים שהיא יכולה לקבל כאן, בלי לחשוב על הבעל והילד שלה. בלי לזכור שזה לא הדבר הנכון לעשות.

גם הצד של המספר מתואר. הוא מהסס אם לעצום עיניים ולהיסחף או לשים על המשקל את נסיון החיים שלו שיודע איך כל זה ייגמר ולעצור. בסוף הם שוכבים אם אינני טועה ואחר כך תוקפת אותם מין תיפלות. כובד המעשה נוחת עליהם וגם העצב.

הפוסט-סיפור הזה חזק כי הוא מתאר טוב את הבנאליה של הבגידה. את הקלות והפשטות שלה.

כשחושבים על גירושים קל לחשוב שבדרך דומה לזו, מערכות של נישואים מתפרקות. אחד או שני בני הזוג העדיפו להיות קלי דעת, לבחור בפיתרון הקל ולעשות צעד קשה.

בפועל, מי שהיה שם, יודע שקלילות וגירושים הם שתי מילים רחוקות מאוד זו מזו.

ממחקר פסיכולוגי חדש שנערך בקרב 2000 נבדקים עלה כי בקרב השוקלים להתגרש, יותר משליש נמנעים מהמהלך "כי יש להם יותר מדי מה להפסיד". ואכן, כמעט תמיד יש הרבה להפסיד.

אז לפני שאתם נפתחים ותוהים באזני מתגרש שזה עתה הכרתם "אבל לא יכולתם להילחם על זה עוד קצת? לכולנו קשה אבל אנחנו בוחרים להילחם ולהישאר", כדאי שתזכרו שהיה משהו שגרם לאנשים ללכת נגד הסיבות החזקות הללו ולהתגרש בכל זאת, וזה כנראה היה משהו חזק מאוד.

אולי המתגרש היה קורבן לאלימות או להתעללות מנטלית, אבל יכול להיות שהוא או היא התגרשו גם מסיבות שמשתייכות לתחום האפור – אזור דמדומים שבו רוחשים צרכים ובעיות שאולי לא יגיעו לכותרות הראשיות במהדורות החדשות אבל בפועל, יכולים לחסל חיים.

איך יודעים שזה נגמר: הפירמידה לא משקרת

אז כדי לדעת אם זוגיות ממוסדת, שלרוב נקנתה בעמל רב, עומדת לנחות ברעש הישר אל התחום המסוכן של הבעיות האפורות – אפשר להיעזר בפירמידת הצרכים של הפסיכולוג היהודי אברהם מאסלו, שכולנו מכירים משיעורי המבוא בשנה א' של האוניברסיטה (וזה לא משנה באיזו פקולטה למדנו).

על פי התיאוריה, חמשת הצרכים הבסיסיים שניסח מאסלו ומרכיבים את הפירמידה שלו, מרכיבים את הקיום האנושי, ולא ניתן למלא צורך מסוים אם זה שלפניו, הבסיסי יותר, לא מולא. כך שאם הנישואים שלכם משבשים ולו אחד מהערכים הללו, כנראה שהעסק בסכנה.

רוצים לדעת אם אתם חיים, גוססים או מתים? בידקו את עצמכם לפי הפירמידה הזאת:

1. סקס. זה מתחיל בצרכים הפיזיים הבסיסיים ביותר – אוכל, שינה, אוויר וגם סקס. נישואים שבהם בעיות של שפיכה מוקדמת או פריג'ידיות מודחקות ולא מטופלות, כנראה לא ישרדו. הדבק לא חזק מספיק.

2. ביטחון. זה עובר משם לצורך השני והדומיננטי – ביטחון. אם אתה נוטה להיות קל דעת מבחינה פיננסית ולהכניס חוסר שקט בזוגתך; אם את נוטה לפלרטט ובלי זה הנשיות שלך לא מאושרת – מה שמכניס חוסר שקט בבן הזוג שלך – שניכם בסכנת התרסקות של הביחד הזוגי.

3. שייכות. הצורך השלישי הוא שייכות ואהבה. מסגרת זוגית שאין מאחוריה אינטימיות, חום, חברות ואהבה אמיתיים, תקרוס למשל ברגע שיהיה פיתוי חם, חברי מוצק ומזין באמת – ברקע.

4. הערכה. הצורך הרביעי הוא – הערכה. אתם ביקורתיים, חסרי סבלנות ומתנשאים? אתם מטפטפים טיפות רעל שיהרגו את הקשר האינטימי שלכם. הערכה מצמחת אנשים, חוסר הערכה חונק אותם.

5. מימוש עצמי. הצורך החמישי הוא הגבוה ביותר – מימוש עצמי. אם ויתרת על הצרכים האמיתיים שלך כאשת מקצוע, כאדם, שינית התנהגות וצרכים והתרחקת מעצמך יותר מדי בגלל הזוגיות, הדבר עשוי להתהפך כחרב פיפיות ולהרוס את הזוגיות שעבורה כל-כך התאמצת.

בחירה בזוגיות עם פרטנר/ית שמאוד שונה מכם או בפרטנר/ית דומיננטי/ת שמשפיעים יותר מכם על החלטות גורליות כמו: איפה תגורו, מתי תלדו, איך תחנכו, על מה תוציאו את הכסף ועם מי תשמרו על קשר – יכולה להרחיק אתכם מהאני האותנטי שלכם עד לרמה שבה לא תזהו את החיים שלכם.

אנשים שהתגרשו יכולים לעשות את זה רק כדי לנסות ולהיזכר מי הם באמת, על ידי חזרה לאדם שהם היו לפני ההתאמות, ההקרבות והאדפטציות שדרשו הנישואים.

התיאוריה של מאסלו זכתה לקריאות ביקורתיות מאז נוסחה במאה הקודמת, ועדיין, מי שמתלבט אם לעזוב או להישאר יכול להיעזר בה לבדיקה עצמית. זה אם יש את היכולת להיות כנים וחזקים בשלב המסקנות וההבנה. אם קשה לכם לנהל שיח אמיץ באמת עם עצמכם – חשוב להישאר בשדה הפסיכולוגי ולהיעזר באנשי מקצוע שיכולים להצליל ולחזק. בהצלחה!