מוס חצילים של מאנטה ריי

כל מי שביקר במאנטרה ריי מכיר ואוהב את המאזטים שלהם, ובמיוחד את מוס החצילים האלוהי. תחקירני סלונה השיגו את המתכון

מוס חצילים

אחד מסיפורי המיתולוגיה המשפחתית שלי הוא על הפעם ההיא שבה אחי עשה לי את אחד משאלוני ״בחן את עצמך״ במעריב לנוער. כשהוא הגיע לשאלה ״האם את הססנית?״, עצרתי, חשבתי, הרצתי בראש את כל הפעמים שבהן נדרשתי לקבל החלטה, ולבסוף, אחרי כרבע שעה, הכרזתי בחגיגיות שלא, אני לא הססנית.

מאז אותו מבחן נאלצתי להכיר בעובדה שאני לא טובה בקבלת החלטות ושזה לוקח לי שעות, ולכן בכל פעם שאני הולכת למסעדה אני נכנסת קודם לתפריט באתר שלה כדי לבחור מראש מה להזמין.

למה נזכרתי בכל זה? כי השבוע הוא לקח אותי לדייט במאנטה ריי. אל תתנו למילה ״דייט״ להטעות אתכם, אנחנו יחד כבר כמעט ארבע שנים, ובגלל שהוא מכיר אותי ואת מגבלותיי, הוא יודע שהכי טוב לקחת אותי למקומות שבהם לא חייבים לבחור מנה עיקרית אחת.

כי בניגוד למונוגמיה הזוגית שלי, בכל מה שקשור לאוכל אני פרפרית חובבת סטוצים עם מנות ראשונות במקום להתחייב ברצינות למנה עיקרית.

מאנטה ריי, עם המאזטים שלהם, הוא המקום המושלם לפלרטטנים קולינאריים כמוני. המאזטים אצלם הם אידאולוגיה, ויש להם אפילו את 8 הדיברות של המאזטים:

  1. שליד הים חשוב לא לקבל החלטות קשות.
  2. שכשיש גלים בסביבה, עדיף לבחור רק לפי מראה העיניים.
  3. כי טוב שמה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל – WYSIWYG.
  4. כי ככה צריך להיות בחיתוך הגיאוגרפי בין פרס ליוון או ספרד, מונטנגרו ובולגריה.
  5. כי מאזט מקרב לבבות – קל להתפשר כשמושיטים הרבה ידיים לצלחת קטנה.
  6. כי תענוג לשעשע את החיך בביסים קטנים של לחם בלקני טבול במאזט.
  7. כי תמיד ירוויח מי שקרוב יותר לצלחת.
  8. מאזטים זה בעיקר להיות לא לבד, כפי שאישה בלי איש היא כמו דג בלי אופניים.

.

אבל עזבו אתכם מאידיאולוגיות. כל מי שטועם את המאזטים של מאנטה ריי, לא ישכח לעולם את מוס החצילים האלוהי שלהם. וכמה שהוא טעים – ככה הוא פשוט להכנה. ואיך אני יודעת? כי תוך כדי הארוחה כבר סימסתי לסוכנת א', שתפעיל את קשריה ותשיג לי – ולכם – את המתכון. קבלו אותו:

מוס חצילים של מאנטה ריי

המצרכים (ל-2 מנות):

1 חציל בינוני-גדול

כ-100 מ"ל שמן תירס

1 כף מיץ לימון (או יותר, לפי הטעם)

1 שן שום כתושה

מלח

אופן ההכנה:

קולים את החציל (כלומר החצילים. 2 מנות זה ממש מעט. תעשו מראש יותר), רצוי על להבה פתוחה כי זה מוסיף ניחוח עשן וטעם מעודן.

קולפים את החצילים, מעבירים לכלי עמוק ומרסקים בבלנדר מקל.

מוסיפים את השמן בהדרגה, תוך פעולת הבלנדר ולאחר מכן את מיץ הלימון, השום והמלח.

מעבירים לכלי אחר דרך מסננת דקה, תוך מעיכת התוכן בכף עץ או במצקת.

"אנחנו מעטרים בעגבניית שרי קטנה וקלויה כי לכל דבר צריך להיות מרכז משל עצמו".