Saloona

» חנה אלבג-הורן

>> לכל הכתבות על חזקת הגיל הרך

לחזקת הגיל הרך יש הגיון. ארגוני גברים נוטים להציגה כשבעלת שורש שוביניסטי שרואה באישה כמטפלת עיקרית בילדים. עד כאן נכון, בואו נתבונן לרגע במציאות כך זה בדרך כלל. ההיגיון הוא בזה שממילא בדרך כלל האישה  היא הנוטלת על עצמה את תפקיד המטפלת העיקרית. כנראה זה הטבע, זה היופי בנשיות. זו הזכות של האם.

אני לא מפחיתה מחשיבות האב, לא מזלזלת בתפקידו. ילד צריך שני הורים הנמצאים בתמונת חייו. בין אם הם נשואים ובין אם לא. אבות שהיו מעורבים כנשואים בדרך כלל נשארים כך גם כגרושים, יש אבות שהגירושים מאלצים אותם להיות נוכחים יותר ומעורבים יותר. יש אבות שגם הגירושים לא יהפכו אותם ליותר מנותני זרע. אין פה מקום לאמירה מכלילה.

כאישה אני שואפת להורות שוויונית, זה גם הדגם שאני מנסה להנחיל לילדיי. אבל בנושא חזקת גיל הרך, שהוא בעיקרו משפטי קשה להתעלם מהעובדה שכל נושא הגט בישראל הוא בלתי שוויוני.

לבטל את בית הדין הרבני

אם באנו לדבר על שוויון משפטי בואו נשים את הקלפים על השולחן. כולנו, גם אם התחתנו בקפריסין בבואנו להסדיר את הגט נאלצים לעשות זאת באותו מוסד (ההוא שכבר מזמן עבר זמנו אך קורבנו טרם התבטל) "בית הדין הרבני".

קלף ראשון, עכשיו השני. בבית הדין הזה המעמד המשפטי של הצדדים לא שווה, למה? כי זו הדרך בה בוחרים דיינינו הנאמנים לפרש והשתמש בהלכה. גבר לעולם לא ישאל ע"י דיין שאלות שאישה כן תישאל. התשובה אגב תשפיע על הסדרי הגירושין, מסיבות שבדין אזרחי הן תפלות ולא משנות דבר.

כשאנחנו מראש בסיטואציה משפטית לא שוויונית במתן הגט, כזו שנותנת לגבר מרווח תמרון רב, כזו שבאם ירצה יתן גט ובאם יסרב יתנן גט (אולי) אחרי שנים רבות. לחילופין גם באם יש לו רצון לתת גט לאישה נסיבות מסוימות שהן חסרות תוקף משפטי בדין האזרחי משפיעות על שיקולי מזונות, משמורת וכדומה. מה נשאר לאישה בסיטואציה שמראש מפלה אותה? חזקת גיל הרך.

האפשרות לקבל משמורת אוטומטית על ילדיה, ורק אם היא בלתי כשירה המשמורת מופקעת ממנה. זו למעשה ההכרה האזרחית שנתן לה המחוקק, הכרה שאיכשהו נותנת מעט איזון בהליכי הגירושין שמראש מפלים אותה, הפליה מגדרית נטו אגב.

בביטול חזקת הגיל הרך במדינת ישראל לא תיווצר הורות שוויונית, לא כי החזקה מעודדת שוויון אלא כי הליך הגירושין שמתנהל רק בבית הדין הרבני הוא לא שוויוני.

רוצים הורות שוויונית, מקובל ולגיטימי, אך זה מחייב מתן אפשרות לגירושין אזרחיים, ללא שיקולי הלכה לא שוויוניים.

ביום בו נהיה במצב שהמעמד המשפטי בעת הגירושין יהיה שוויוני, נוכל לדון בחזקת הגיל הרך. עד אז זה נותן עוד כוח ביד של הגבר בעת הגירושין. עוד מקור סחיטה, עוד איומים, עוד אפשרות מילוט ממזונות בחסות בית הדין הרבני המפלה וכעת גם בחסות ביטול חזקת הגיל הרך הלכאורה שוויוני.

אני לא לבד במסקנה, גם בארגוני הנשים רואים בביטול החזקה קרקע פורייה לסחיטה בעת גירושים. בארגון ויצו טענו  כי אימוץ מסקנות ועדת שניט יפגע קשות בילדים להורים הנמצאים בתהליכי גירושים. לטענת נציגות הארגון, המהלך יאריך את סכסוכי המשמורת על חשבון הילדים. "במציאות שבה לגברים יש עדיפות כלכלית ומשפטית על פני נשים, ביטול חזקת הגיל הרך רק תעמיק את חוסר השוויון בין המינים", אומרת יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת. "ביום בו יהיה בישראל שוויון זכויות אמיתי בין נשים לגברים, ניתן יהיה לדון גם בביטול חזקת הגיל הרך. שר המשפטים מאפשר פגיעה חמורה בילדים והופך אותם לקלפי מיקוח בהליכי גירושים".

שוויון מתחיל בזה שניתנת לכל אדם האפשרות להליך משפטי שוויוני והוגן. ביטול הבלעדיות של ביתי הדין הרבניים על הסדרי הגירושים הוא המפתח להורות שוויונית.