מבצע ענן סוכר: פחמימות נגד מלחמות

כשהתותחים רועמים – המוזות אופות. הבלוגריות של סלונה התגייסו, לשו ואפו וערבלו ושקשקו ושלחו אתמול לחיילים משלוחי עוגות ועוגיות

ענן סוכר

מעשה שהיה כך היה: אחותי לייזה פאנלים, שהיא יזמית בלתי נלאית, הציעה שנאפה עוגות בהשראת כיפת ברזל, כדי לעודד את רוחנו. ואז יונית צוקרמן, אלופת האפייה, הציעה שאת הכבודה נתרום לחיילנו האמיצים. תוך שניות זכה המבצע, שקיבל את השם הגאוני "ענן סוכר", להיענות מרשימה. שרון מגנזי נרתמה לעניין והתמנתה למפיקה ראשית, איתרה חמ"ל שמאמץ גדוד הנדסה בגן יבנה וקבענו לנסוע לשם יחדיו.

ההכנות היו בעיצומן. החברות – ריקי שולמן, דודה פטוניה, לייזה ויונית ויעל ומאיה ואורלי וגלי וסיגל והגרגרנית ועוד מיליוני נשים צדיקות נסתרות – לשו ואפו וערבלו ושקשקו והביאו את מטעמיהן למשרדי סלונה, ושם עבדכם אסף את הכבודה ושינע אותה ביחד עם שרון לחמ"ל בגן יבנה.

הכניסה לגן יבנה לוותה בחשש. שמות מוזרים יש לרחובות בגן יבנה. אני נכנס לרחוב עולי הגרדום ומרגיש הזדהות. פונה לרחוב הגיבורים ומתחיל להרגיש את הפחד זוחל בגב.

אזעקה! דווקא ברחוב הגיבורים. אני נזכר במיכל מסלונה שהבטיחה לכתוב לי הספד יפה. אני יוצא מהאוטו ומשתטח אפיים ארצה. אחת שתיים שלוש, ידיים על הראש ו…בום! ועוד בום! הכיפה מיירטת את פגזי השנאה מעזה. מחזיר נשימה וממשיך לחתור למגע לביצוע המשימה.

אני פוגש את שרון הגיבורה ואת מתנדבות החמ"ל. אור בעיניים שלהן. "תודה תודה", הן אומרות ומבטיחות שגם אם תהיה הפסקת אש העוגות תגענה לחיילים. אנחנו פוגשים שם את החיילת ליאל ומעמיסים עליה חבילות על חבילות. "תאכלו, אחרת איך תגדלו?" אנחנו צוחקים בקול. אבל תשמרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום, אנחנו מתפללים בלב.