למה מרטין מפחיד אותנו כל כך?

ליאור ומרטין הכירו באינטרנט, התאהבו ונישאו. עד כאן זה נשמע כמו התגשמות של חלום רומנטי, אז למה בחירתם להינשא גרמה לסערה גדולה?

ליואר ומרטין מתחתנים (צילום מסך)

מזל טוב!! ליאור ומרטין נישאו השבוע בשמלה לבנה ובחליפה כחולה מהממת, והעם כמרקחה. המוזמנים לחתונה בדקו עם רב אם מותר להם בכלל ללכת לאירוע הזה ״ולשמח גוי״ כי מרטין הוא הרי לא משלנו. הוא הגיע מניגריה, פליט זר ובודד שמצא דרכו לישראל ומשם לאפליקציית היכרויות ומשם אל ליבה של ליאור. מה שהופך את ליאור, על פי לא מעט ישראלים, ל-״זונה של כושים״. ובמילותיה של ליאור ״אנחנו חיים במדינה שלא מקבלת ומאוד ביקורתית״.

השבוע צפיתי ב-״כנופיות ניו יורק״ של מרטין סקורסזה. לאורך כל הסרט, ספינות שחצו את האטלנטי פורקות במצטבר מאות אלפי מהגרים איריים, ששינו את פני ארה"ב. דניאל דיי לואיס בתפקיד הקצב המטורלל, שונא אותם ואת אייב לינקולן. לואיס הוא ״בן המקום״ שאביו ״נלחם על המדינה הזאת״ במייפלאואר ונהרג בקרב נגד הבריטים. הוא שונא זרים, שונא מהגרים, שונא שחורים, שונא שונים (נשמע מוכר עד כאן?) וכל מה שיש לו לתת לעולם הזה הוא את עוצמת השנאה שלו וסכין קצבים בגב. ראש העיר של ניו-יורק יוצא מהקצביה, מביט לאחור ומפטיר כלפיו את המילים שהן משנתה של העיר כפי שתלמד ההיסטוריה – המהפכה מתחוללת בזמן שאתה מדבר, אתה צריך להתקדם עם הזמן או שתהפוך ללא רלוונטי. והשאר הוא היסטוריה.

הפתעה! מסתבר שכולם נלחמים את אותה מלחמה, בכל מקום, בכל זמן ובשינוי אדרת. אל תתבלבלו, זוהי אינה מלחמה על שטח ולא מלחמה על דת, זוהי מלחמה על שינוי- האם העולם יישאר כפי שהוא או לא. והשינוי תמיד מנצח. הוא יהיה שינוי לרעה או שהוא יהיה שינוי לטובה, הוא יקרה על פני עשורים רבים או בין לילה, אבל הוא יקרה.

ליואר ומרטין מתחתנים (צילום מסך)

אז עכשיו, בואו נדבר על בעלת העור הבהיר ובעל העור הכהה שבאו בברית הנישואין השבוע. מה בעצם אומר אותו אחד שכותב לכלה ״את זונה של כושים״? מה הסאבטקסט מאחורי המשפט ״יא שוכבת עם ערלים״? בשפתם הממוקדת ובעולם האסוציאציות הספציפי שלהם האומרים מלמדים אותנו שעליהם השינוי מאיים, שהוא מפחיד את מי שרואה בקבוצה ערך עליון ומקודש, את מי ששיוי מערער את סדר עולמו. כשמוזמנים מבקשים מהרב אישור השתתפות באירוע בשביל ״לשמח גוי״ הם בעצם מחזירים לעצמם את הלגיטימציה והכוח של הקבוצה, שיש לה משמעות וערך בעיני עצמה.

והפרטים האלה שואלים את עצמם – האם אין עלינו להישאר קבוצה הומוגנית בעלת סממנים תרבותיים זהים על מנת לשרוד? איך נרשה לאחרים להיכנס אל הקבוצה המובחרת שלנו? איך נאפשר לפרט נקבי טהור משלנו להתערבב עם פרט זיכרי שאינו משלנו ומבקש לבעול את נקבותינו? וזוהי שאלה קשה וותיקה כמו המין האנושי עצמו – מה ההכנסה של האחר והשונה אל הקבוצה שלנו מסמלת? הרס עצמי? מחיקה של הקבוצה? ערעור מעמדם של הזכרים בקבוצה? ואולי זה בכלל לא מסמל שום דבר? אולי יש מקום לקיומם של פרטים שונים בתוך הקבוצה, שעצם קיומם אינו מאיים על תוחלתה של הקבוצה? אולי הקבוצה תמשיך להתקיים גם בנוכחותו החד-פעמית של השונה והסדר לא יתערער? אולי אם תגנוב מחק בכיתה א׳ לא תהפוך לגנב כשתגדל? אולי אם כולם קופצים מהגג את לא תקפצי גם?

השאלה היא הרי לא באמת ״מה יקרה ליהדות אם כל בנותנו תתחתנה עם גויים ועוד כהי עור רחמנא ליצלן״. זה כביכול האיום הגדול? שכל בנותנו יברחו הישר אל זרועות הפליטים הסודנים והניגרים? סביר? לא. האם במדינה בעלת רוב יהודי יש הסתברות גבוהה להתבוללות? גם לא. אז מה בכל זאת העניין? למה כשפרט אחד בוחר לעשות כן, אחרים חשים כל כך מאוימים? ולמה זה כמעט תמיד קורה כשמדובר באישה? ולמה זה מגיע לכותרות בעיקר כשבן הזוג הוא בעל גוון עור כהה? בואו נחזור לבייסיקס חברות וחברים- מדובר בגזענות. כן. גזענות נגד נשים, נגד שחורי עור, נגד ערבים. מאוד פשוט. זה לא היה קורה אם מרטין היה פליט הולנדי זר ובודד, וזה בוודאי לא היה קורה אם ליאור היה בחור ומרטין היה בחורה סקנדינבית. הגנום היהודי הרי היה אז רק משביח מכמה גנים בלונדיניים, מה כבר קרה. ״גזענותסימבולית״ היא ז׳אנר של גזענות שבאה לידי ביטוי ב-״הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת ולא כתוצאה מגזענות״. ממש כמו עם שקדי מרק, לפעמים היהדות היא רק תירוץ.

אז ליאור יקירתי, מי כמונו יודעות כמה קשה למצוא היום גבר טוב, ואת עשית את הבלתי אפשרי- מצאת אהבה באינטרנט! ואם זו לא הוכחה שיש אלוהים, אז מה כן?