"למה אסור לי להגיד שנטע ברזילי שמנה?"

בראיון ל"ידיעות" הסטייליסטית דורין אטיאס לא הסתירה את דעתה על המשקל של נטע ברזילי וקראה תיגר על הפוליטיקלי קורקט סביב מידות גדולות "דברו איתי ביום שתפסיקו להניף דגל על נטע בבגד ים!"

הציטוט של הסטייליסטית ואשת הטלוויזיה, דורין אטיאס, בראיון לידיעות בסופשבוע האחרון עורר סערה: "דברו איתי ביום שתפסיקו להניף דגל על נטע בבגד ים! ממה כל כך התרגשת, נשמה, שעלית בבגד ים, עם שתי כוסיות דקיקות לידך, ושמו עלייך פריאו, וכולך עם 70 טון גרביונים להוריד את הצלוליטיס? ולמה אסור לי להגיד 'שמנה'? למה לך מותר להגיד שאני לא אוכלת, ולי אסור להגיד לך 'שמנה'? למה אני צריכה להגיד, 'אישה מלאה'?"

 דבריה של אטיאס גרמו לי לשאול את עצמי אם המילה שמנה היא טאבו ולתהות אם האשה והדרקונים נהנית יותר לצלוב אנשים בהגדרות שנועדו לפגוע מאשר לעסוק בסטיילינג. השאלה אם מותר או אסור למבקרת אופנה, מצחיקה וחריפה ככל שתהיה, להגיד שנטע שמנה, מטרידה לא פחות מחרדת ההשמנה וקדושת הרזון שעומדת מאחורי השאלה. הרי, הכל כבר נאמר ונכתב על פגעי החברה המערבית שהפכה את היקף מותניה של ברבי לפסגת שאיפתן של נשים רבות מדי ותרמה לכך שהפרעות האכילה מתחילות בגילאים צעירים בהרבה מכפי שקרה בעבר ומלוות את החולים עד גיל מאוחר בהרבה מאז שהוגדרה ההפרעה כמחלת נפש ולעיתים עד מותם בגיל צעיר.

לשמחתו של המין האנושי בכלל והמין הנשי בפרט, סנוניות ראשונות ונחושות של גישה שפויה לגוף התחילו להופיע בעולם, אמנם לאט ומעט ובתהליך הדרגתי שמבטיח יציבות, וזה כולל את קמפיין ה-"ME TOO", כי גישה שפויה לגוף חייבת להיות כזו לא רק מצידה של בעלת הגוף אלא גם מצד העולם כולו. בתרגום חופשי לחובבות השופינג (ואני ביניהן), המשמעות היא שהדוגמנית שעליה ראינו את הבגד שמתחשק לנו לרכוש, נראית כמונו וכמו רוב האנשים שאנחנו מכירות, והבגד במידה של אישה ולא של תלבושת אחידה לבית ספר יסודי.

נטע ברזילי צילום אבי ולדמן

ואז באה האישה, הדרקונים ועקבי הסטליטו ושואלת למה אסור להגיד שנטע שמנה.

אף אחד לא מינה אותי או כל קורא אחר ליו"ר הועדה לאישור שמות תואר ואין לי תשובה לשאלה 'למה אסור להגיד שנטע שמנה', אבל ברור לי שאפשר להיתמם ולומר שלהגדיר שמישהי שמנה, זה לא יותר משימוש בשם תואר שמגדיר אישה שסובלת מעודף משקל, אם גלגלי עיניה של מישהי לא ממוקדמים באותה נקודה מותר להגיד שהיא פוזלת ואם היא סובלת מעיכוב התפתחותי מותר להגיד שהיא מפגרת, כי מי אמר שאסור?

אבל לשאול בעייני (דרקון) תם למה זה אסור, יש בכך משום זלזול באינטליגנציה של הקוראים, גם אם רובם כמוני לא מכירים את ההסבר הפסיכולוגי- סוציולוגי לצורך להדביק תוויות לאדם כזה או אחר.

מותר להגיד הכל. אבל אטיאס לא התייחסה לפן הבריאותי שבעודף משקל בגיל צעיר, ולא לאושר שיש למי שמרגיש בנוח עם עצמו, היא רק השמיעה את פניני הארס האלו במקום להשתמש בכל הגדרה אחרת, או פשוט להשאיר את דעתה לעצמה משום שהיא ללא ספק יודעת שהעולם סוגד לרזון ושמעה כמו כולנו את נטע מתרגשת ומספרת שזו פעם ראשונה אחרי שנים רבות שהיא לובשת בגד ים.

דורין אטיאס צילום מסך

"לך מותר להגיד שאני לא אוכלת, ולי אסור להגיד לך 'שמנה'? "

רגע, יש הבדל בין להגיד 'לא אוכלת' לבין להגיד שמנה. ההשוואה הנכונה היא בין אוכלת ללא אוכלת, בין רזה לשמנה ובין חייכנית לזעופה. אבל בעניין ההערה עצמה, וזו דעתי האישית, הדרקונית צודקת, מה שהיא אוכלת או לא אוכלת ודרכה לשמור או להילחם בגוף שלה הוא עניינה הפרטי ולא עניינו של אף אחד אחר אלא אם מתחשק לה להשמיע באוזני מישהו את מרכיבי התפריט הקבוע שלה ואותו מישהו מעוניין לשמוע.

 **הכותבת שוקלת חמישים ושתיים קילו, מכורה לשוקולד ולפחמימות, אוכלת מתי ואיך שבא לה ומכירה היטב את האמירה "את לא אוכלת".