לינוי בר גפן: ''הטיפול בבן משפחה סיעודי הוא בור ללא תחתית''

העיתונאית לינוי בר־גפן חושפת את הקשיים במימון הטיפול הסיעודי לבן זוגה בן זילכה, שעבר אירוע מוחי לפני שלוש שנים. "בעוד כשנתיים גם לא יהיה לי את הכסף שהיה לי מהביטוח הסיעודי"

העיתונאית לינוי בר-גפן חשפה לאחרונה את האתגרים והקשיים עימם היא מתמודדת לאחר שבן זוגה, העיתונאי בן זילכה, לקה באירוע מוחי לפני כשלוש שנים. בתחילה, היה זילכה שרוי בתרדמת ולאחר שהתעורר, החל בתהליך שיקום מתמשך, כיום הוא מוגדר כנכה סיעודי. בראיון ל"כלכליסט" סיפרה בר-גפן על ההוצאות הרבות הכרוכות בטיפול המתמשך בזילכה. האמת מאחורי המספרים צריכה להדאיג אותנו כאזרחים מאחר ומשימת הטיפול בבן המשפחה הסיעודי יכולה ליפול על כל אחד ואחת בכל רגע נתון וללא אזהרה מראש.
הראיון שערך ספי קרופסקי עם בר גפן העניק הצצה נדירה להוצאות היומיומיות הכרוכות בטיפול ממנה עולה תמונה קשה מאוד, של מציאות בה אם אין לך משאבים כלכליים משמעותיים, אתה נתון למאבק קיומי שוחק ומתיש וההוצאות רק הולכות ונערמות.
כשנשאלה בראיון האם כיסוי המדינה מספיק, ענתה ש"לא מספיק בכלל" והסבירה:
"החישוב שם של כמה עולה מטפל סיעודי הוא רחוק מאוד מהמציאות. למעשה מחשבים לך אך ורק את השכר של מטפל סיעודי באופן תיאורטי, אך בפועל יש הוצאות נוספות: ביטוחים, הפרשות לפנסיה, דמי כיס שצריך לתת לו לפחות 400 שקל בחודש. אין מטפלים שמסכימים לעבוד בשכר המינימום שלפיו מחשבים את הקצבה. גם יש יותר פעילות – עם הטיפולים השונים. לכן אין שום מטפל שהיה מסכים לעבוד במצב כזה בשכר מינימום. תוסיף על זה את הוצאות המחיה שלו – כל הדברים האלו מייצרים עלות העסקה בסביבות ה־9,000 שקל בחודש וזה פי שניים ממה שאתה מקבל במסגרת הביטוח".

לינוי בר גפן, צילום: יח"צ

מהמדינה הם מקבלים כעת 2,340 שקל קצבת נכות בחודש ו־2,700 שקל קצבת ניידות. קרוב ל־30 אלף שקל בחודש הם נאלצים להוציא על הטיפולים. עשו את החשבון ותגלו תמונת מצב עגומה במיוחד. מה ההוצאות כוללות לדבריה? טיפולים פרה־רפואיים (עלות כל טיפול פרה־רפואי היא 350-250 שקל) כאשר המדינה מכסה כרבע עד שליש מהיקף הטיפולים. "זה מגיע לאלפי שקלים בכל חודש". תוסיפו עלות ההעסקה של המטפל הסיעודי, תרופות, אביזרי שיקום והמספרים מתנפחים, "זה בור שאין לו תחתית".
"אין לי שום ביטוח שנותן 100% מכושר ההכנסה שהיה לו והביטוח הסיעודי הוא רק לחמש שנים – אבל בן לא הולך לחיות רק עוד חמש שנים. הוא יכול לחיות עוד 30 או 40 שנה ומה יקרה? אין לי דרך לבטח אותו. בעוד כשנתיים גם לא יהיה לי את הכסף שהיה לי מהביטוח הסיעודי".
בר־גפן העידה לא פעם ולא פעמיים ברשת החברתית על מלחמת ההתשה הבירוקטית ואם אחת מהעיתונאיות הבכירות בישראל נאלצת להיאבק על זכויות וביטוחים, מה יגידו שאר אזרחי המדינה העומדים במצב דומה? "אין משרד ממשלתי כמעט שלא הייתי אתו בקשר בשלוש השנים האחרונות מהטעם הפשוט שנכה נזקק לכל משרדי הממשלה, לכן הייתי מאוד שמחה שתיושם כבר היוזמה להקים רשות שמאגדת בתוכה את כל הטיפול בסיעודיים".
אמנם משפחותיהם מסייעות כלכלית אבל רוב הנטל נופל על בר-גפן. "כבר עכשיו אני יכולה לומר לך שאני לא יכולה לראות את עצמי מחזיקה ככה עוד 10-15 שנה".
** הראיון עם לינוי בר-גפן הופיע ב"כלכליסט"