''לאחר הרצח התקשר אדם למשטרה וטען – אני יודע מי רצח את תאיר''

אמה של תאיר ראדה, אילנה, פרסמה בזמנו בפייסבוק פוסט נוקב בצירוף מסמכים שהגיעו לידיה וכעת ראש אגף החקירות בשב"כ לשעבר, יצחק אילן, מצהיר: "רומן זדורוב הודה בהודאת שווא"

עדכון לפרשה שלא יורדת מהכותרות: ראש אגף החקירות בשב"כ לשעבר, יצחק אילן, יצא בהצהרה: "רומן זדורוב הודה בהודאת שווא". ערוץ 10 פירסם שאילן אמר את הדברים בכנס של "מרכז המרצים לישראל", שנערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב. "ביקשתי מעורך הדין שלו להעביר אלי את חומר החקירה של רומן. עברתי על כל חומר החקירה ועבדכם הנאמן, מתוך שירותי בשב"כ, 31 שנים, עשרים שנה ביליתי בחקירות, ותאמינו לי אם יש משהו שאני מבין זה חקירות. אני אומר לכם דבר פשוט: רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה. הוא הודה הודאת שווא". 
פרשת הרצח של תאיר ראדה לא מפסיקה לגווע בתודעה והיא מותירה יותר מדי ספקולציות, תהיות וסימני שאלה פתוחים שנותרו ללא מענה. לאחרונה העלתה אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, פוסט בפייסבוק בו טענה כי יומיים לאחר הרצח שקרה לפני 11 שנים, התקבלה במשטרה שיחה מאדם שטען כי הוא יודע שהילדה נרצחה על ידי שני תלמידים מבית הספר. הפוסט עורר אמוציות ותגובות רבות ומוסיף עוד מחשבות לגבי הרצח הנורא שהתרחש באותו יום בבית הספר בו למדה בקצרין.
האם בטוחה שרומן זדורוב, מי שנמצא אשם ברצח בתה, אינו הרוצח וכי מי שאחראי למעשה המתועב עדיין מסתובב חופשי בחוץ. העובדה שהאם אינה מוצאת מנוח ולא מקבלת את פסק הדין אמורה להדליק נורה אדומה לגבי פיצוח המקרה הזה. הרי, למה שהיא לא תסתפק במסקנות של הרכב השופטים בפרשה שקבעו כי זדורוב אשם? לאורך השנים נחשפו (למשל, בסרטים "צל של אמת", "מי רצח את תאיר ראדה?" ) עוד פרטים שיכולים לערער את הקביעה שצדק נעשה וכי האדם שרצח את ראדה אכן נמצא מאחורי סורגים ובריח.

תאיר ראדה ז"ל

הפוסט שהעלתה ראדה:

חשבתי ששום דבר כבר לא יפתיע אותי, אבל אז נחשפתי לסיפור הזה, שתקראו עכשיו. עוד לא המציאו מילה בעברית, שתצליח לתאר את המחדל המטורף הזה. שפטו בעצמכם: ארבעה ימים חלפו מאז נרצחה תאיר, ובשעת בוקר של יום ראשון 10/12/06, מתקשר למשטרה אדם בן 53, שביקש להישאר בעילום שם, ומדווח במשך דקה אחת את מה ששמעו אוזניו.
ביומיים הקודמים, במהלך סוף השבוע, שמע את בנם של אורחיו מקצרין אומר כי הוא יודע בוודאות מי רצח את תאיר, אך טען כי יתאבד אם יידרש לענות לשאלות מכיוון שהוא מפחד משני התלמידים, שלדבריו ביצעו את הרצח. הנער אמר, שראה שני תלמידים מהשכבות הגבוהות קוראים לתאיר לשירותים והוסיף כי הם מסוכנים מאוד ומסתובבים באופן קבוע עם סכינים בגרביים. האדם הזה נהג כמצופה מכל אזרח שומר חוק במדינה, והעביר דיווח מיידי לגורם מוסמך.

אילנה ראדה

השוטרת, שקיבלה את השיחה כותבת, כי האיש "נשמע חושש ומפוחד, אך אמין". המשטרה איתרה מהיכן בוצעה שיחת הטלפון הזאת וטכנאי זיהוי נשלח באופן מיידי למקום ממנו בוצעה השיחה – טלפון ציבורי בפתח-תקווה. התיאור הזה מתועד בחומרי החקירה, אך משום מה נפקד מהם ממצאיו של הטכנאי וכן, תוכן השיחה המוקלט, שיכול היה להקל על איתורו של אותו אדם, למשל על פי מאפייני קולו.
ראדה מסמכים
חוקרי המשטרה ביצעו תשאול לתלמידים רבים, והקפידו לשאול אותם האם נסעו מחוץ לקצרין במהלך סוף השבוע שלאחר הרצח ואם כן, להיכן.
האם הניסיון לאתר את אותו תלמיד כיתה ח' המדובר צלח? בחומרי החקירה מתואר איתור שלושה תלמידים מהשכבה של תאיר, שיש להם משפחה בפתח-תקווה. השלושה, יחד עם חלק מהוריהם, תושאלו בבתיהם ואמרו, כי לא יצאו מקצרין במהלך סוף השבוע ולא ביקרו בפתח-תקווה. המשטרה הסתפקה בבדיקה הזאת, למרות שבמזכר מצוין במפורש כי מדובר באירוח "או אצל חברים או אצל משפחה".
מסמך ראדה
אנשי המשטרה והפרקליטות מתגאים כי חקרו ותשאלו מעל 500 עדים, אבל להפוך את מחזור כיתות ח', שלמדו בו 89 תלמידים, ולאתר את אותו תלמיד, זה כבר קשה מדי.
למרות, שלא מדובר בפעולת חקירה מסובכת מדי או מורכבת בצורה יוצאת דופן, וברור לכל אדם סביר כי כיוון החקירה הזה לא מוצה, אומר חוקר המשטרה על דוכן העדים כי הכיוון הזה "נשלל". ואני שואלת היכן היה עורך הדין שחוקר את העד? האם הוא נרדם? איך בית המשפט מסתפק באמירה הסתמית הזאת של העד, המופיע בפניו, ולא דורש לראות עבודת חקירה יותר רצינית ומעמיקה?
תאיר ראדה מסמך
פתרון התעלומה היה מונח לפני החוקרים, גם במקרה זה, ולמישהו בער להפסיק את החקירה באופן שערורייתי, ולהתביית על "החשוד הפוטנציאלי" היחיד, שהמשטרה התעקשה להוכיח את אשמתו.
גם 11 שנים לאחר שבתי, תאיר, נרצחה ניתן להגיע למידע הזה. פונה מכאן לאותו מתקשר אלמוני ולכל אדם אחר, שמחזיק מידע אודות הרצח ומבצעיו לפנות אלי, גם בצורה אנונימית, באמצעות מכתב מודפס לכתובת מגורי או למייל (רח' המשושים 7, קצרין 12900 – ilanarada3@gmail.com) ולפרט מה קרה באותו היום, שבו חיי תאיר נגדעו בצורה כל-כך אכזרית ופתיל חיי לעולם לא יהיה כשהיה.