כשהשיימינג יוצא משליטה

על פי רוב מקרי השיימינג נפתרים באופן מקומי וללא תוצאות בלתי הפיכות. אך לעיתים השיימינג מצליח לפגוע באופן עמוק ומשמעותי עד מוות. מקרי שיימינג שהלכו רחוק

ילדה מדוכאת (צילום: aipon\shutterstock)

הקושי המשמעותי ביותר בשיימינג לנו כהורים, הוא להבין שילדינו סבלו, הורגשו דחויים ושנואים ונאלצו או בחרו להתמודד עם הכאב הזה לבד, לעיתים כשכבר מאוחר מדי והנזק נעשה. אך גם אם ילדיכם חוו שיימינג וסבלו מהעניין, בעזרת ליווי נכון וטיפול מתאים הם יצליחו להתגבר על המשקעים ולהמשיך הלאה. לצערנו, מתרבים המקרים בהם פרשיות שיימינג הופכות לטרגדיות.

בינואר 2011 שם קץ לחייו ד', נער בן 16.5 מיישוב במרכז הארץ. ד' היה נמוך לגילו וסבל מהצקות רבות על הרקע הזה. למרות שהיה בטיפול רגשי ורפואי בנוגע לגובהו, השיימינג גבר על תוצאות הטיפול. אחר צהריים אחד, במהלכו לא הפסיק לקבל הודעות צ'ט בפייסבוק שעודדו אותו להתאבד, הוא תלה את עצמו באמבטיה. אחותו בת ה-12 היא שמצאה אותו. המקרה של ד' עורר טלטלה גדולה בזמנו, לראשונה הורגש בארץ כוחה ההרסני של הרשת החברתית בקרב מתבגרים. לאחר מותו החלה אמו להרצות בבתי ספר על המקרה ולהזהיר מתוצאות החרם ברשתות החברתיות.

ביוני 2015 התאבדה ילדה בת 13 בלבד מארצות הברית. הסיבה- אביה העלה סרטון ליוטיוב בו הוא נראה נוזף בה וגוזז את שערה כחלק מעונש שנתן לה. הילדה, שהרגישה דחויה כל חייה במשפחתה ובבית הספר, לא עמדה יותר בקושי וקפצה מגשר בעיר מגוריה. נגד אביה לא ננקטו צעדים אך משפחתה ניהלה דיון פומבי ממושך על חלקו בפרשה.

ב-2013 הופצו דרך הוואטסאפ מספר סרטונים אינטימיים של י', בת 23 ממרכז הארץ. בסרטונים היא מצולמת מקיימת יחסי מין עם בן זוגה לשעבר, שגם הפיץ את אותם. תוך זמן קצר החומר הרגיש הפך לויראלי והגיע למאות אלפי ישראלים. בעקבות הפצת הסרטונים, י' סבלה משלושה התקפים פסיכוטיים, עברה שני ניסיונות התאבדות ואושפזה לבסוף בבית חולים לנפש. חייה השתנו לגמרי ומאישה צעירה, מלאת שמחת חיים וחיי חברה עשירים, היא הסתגרה בביתה.

התופעה אגב, אינה בלעדית לילדים ולבני נוער בלבד. ב-2014 שם קץ לחייו אריאל רוניס ז"ל, מנהל לשכת רשות האוכלוסין בתל אביב. אישה שהגיעה לחידוש דרכונה ולא הייתה מרוצה מהטיפול בה, כתבה פוסט ובו האשימה את רוניס בגזענות כלפיה כאישה שחורה. הפוסט צבר 6000 תגובות ולייקים וכתבה טלוויזיונית. בעקבות הדברים הותיר רוניס פוסט בפייסבוק, שהיה למעשה מכתב התאבדות, בו סיפר כי הוא לא יוכל לעמוד בהאשמות שהטיחה בו.

אבל יש גם מקרים בהם השיימינג הביא לעשייה ולשינוי חיובי. עמית סבן בן ה-17 סבל מבריונות בבית הספר. בגיל 15 הגיע עמית לכיתה חדשה. כילד הסובל מעודף משקל הוא החל לסבול מהצקות על הרקע הזה. מתוך מצוקה אישית הוא הבין שאין מספיק גורמים שזמינים לדבר עם תלמידים סובלים והוא החליט לנקוט ביוזמה מרגשת. נוער למען נוער, היא עמותה המסייעת לבני נוער שנפגעו משיימינג במגוון תכנים, החל מתמיכה נפשית ועד לסיוע טכני במחיקת סרטונים מיניים ובהעברת הטיפול לגורמי האכיפה והטיפול.

לוקחים אחריות על המקרה הבא

ילדים אינם מרבים לשתף כאשר הם עוברים חרם או בריונות, ומתביישים מהחשיפה. לכן מומלץ לעודד את הילדים לספר ולפרוק את הרגשות שלהם באופן שוטף כך שגם בעת מצוקה יבואו לספר. בנוסף,רצוי לעקוב אחרי ההתנהלות שלהם ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל, באמצעות אפליקציה המתריעה על מילים קשות ופוגעניות שנכתבות באפליקציות של רשתות חברתיות וכמובן יכולה לזהות תמונות בעייתיות שהילדים מקבלים או שולחים כדי למנוע הפצת סרטונים אינטימיים.

מקרים בהם שיימינג מסלים לכדי מעשים בלתי הפיכים או נזק נפשי משמעותי הם נדירים. לרוב מקרים של חרמות ובריונות כלפי ילדים ברשת מתגלה בזמן. עם זאת, כהורים, עלינו לזכור שהאחריות למניעה ולטיפול במקרים כאלה היא עלינו. כשאנחנו מעורבים ומעורים בחיים החברתיים ובנוכחות של הילדים שלנו ברשת, הסיכוי לזהות מצבים רגישים ממש בראשיתם עולה משמעותית.

sutterstock