כל מה שצריך לדעת על התקף חרדה

הדבר המבהיל ביותר בהתקף פאניקה הוא בעצם איבוד השליטה על הגוף, ובפעמים הראשונות שחווים התקף חרדה מתלווה לכך חוסר הידיעה של "מה קורה לי"

המילים "יש לי חרדה" שגורות בפי רבים, חשוב להבין את העומק והחומרה של תופעה זו, כתבה זאת נועדה להעניק כלים לכל אלו המרגישים או יודעים שתחושת החרדה נוכחת בחייהם, בעזרתה ניתן לאבחן ולתרגל יציאה ממצבי חרדה שונים. במידה ואתם מרגישים כי אינכם מצליחים ליישם עבודה עצמית וכי החרדה פוגעת באיכות חייכם וחיי הסובבים אתכם מומלץ לגשת לעזרה מקצועית.

אם כך, מהי חרדה?

חרדה הינה תגובה של מתח קיצוני למצב שאינו תואם זאת, האדם הינו יצור הישרדותי והמשמעות לכך היא שיש מערכות בגופנו שנועדו לפעול במצבים קיומיים. כאשר נחווה סכנה ממשית לחיינו מערכת העצבים הסימפתטית תכנס מיד לפעולה: אישונינו יתרחבו (על מנת שנראה טוב יותר), המערכת תגביר את קצב הלב ואת אספקת הדם לשרירים מה שיעלה את לחץ הדם ויגרום לנו להיות מהירים יותר וחזקים יותר במידה ונצטרך לברוח כתוצאה מאיום ממשי על חיינו. חרדה מתקיימת כאשר המערכת הסימפתטית מופעלת במידה כזאת או אחרת למרות שאין איום ממשי על חיינו ברגע זה.

ישנם כמה סוגים של חרדות:

הפרעת חרדה מוכללת- הפרעת חרדה שכיחה, נפוצה יותר בקרב נשים אך קיימת בכלל האוכלוסייה וטומנת בחובה דאגות יומיומיות הקשורות לפרנסה, בית, משפחה, מטלות שגרתיות וכדומה. הלוקים בהפרעת חרדה מוכללת יחוו מצוקה שאינה נשלטת בנוגע לדאגות כלליות ובצורה שאינה פרופורציונלית למציאות האובייקטיבית. נושא החרדה יכול לקפוץ מאחד למשנהו ללא כל סדר או הגיון. עוצמת ההפרעה היא דינמית ומשתנה בהתאם ללחצי החיים.

רוב האוכלוסייה עלולה לחוות חרדה מסוימת בתקופות אלו ואחרות בחיים אך מתי זה הופך להפרעת חרדה מוכללת? במידה והדאגה המופרזת נמשכת מעל 6 חודשים ותכלול בתוכה שלושה או יותר מהתסמינים הבאים: עצבנות, אי שקט, נדודי שינה, עייפות שאינה מוסברת, ירידה בריכוז, מתח בשרירים.

כיצד נוכל להתמודד עם הפרעת חרדה מוכללת?

חרדה מוכללת הינה שילוב של המציאות האובייקטיבית עם פרשנויות סובייקטיביות, יכול להיות שישנן סיבות לדאגה אך האם הסכנה ממשית כפי שגופנו מספר לנו?

ברגעי חרדה מוכללת עצרו ושאלו את עצמכן, האם אני כרגע בסכנה? נסו להעביר את תשומת לבכן לרגע הזה על ידי התמקדות בקולות הרקע שמתרחשים עכשיו בסביבתכן, התמקדו בתחושות הגוף ושאלו את עצמכן "האם ברגע זה רע לי? קר לי? חסר לי משהו? האם איבדתי משהו/ מישהו באופן אובייקטיבי?" אם התשובה לכך היא לא, ניתן להבין שזו חרדה. נישמו למקום הזה והזכירו לעצמכן שכרגע הכל בסדר, תנרמלו את הסיטואציה והכניסו אותה לפרופורציות.

התקף חרדה פוסט

חרדה הנגרמת מתרופות או מצבים רפואיים

ישנם מצבים רפואיים רבים העלולים לגרום לחרדה. בנוסף חרדה יכולה להוות חלק מרשימת תופעות הלוואי בתרופות רבות או לחילופין להיווצר כתוצאה מהפסקת תרופה מסוימת.

במקרה זה הפתרון מתחלק לשניים:

תרופות- מי לא לוקח תרופות היום? לאיזון לחץ הדם, בלוטת התריס, סוכרת, אפילו אקמול וכן הלאה. עצם המודעות לעובדה כי יכול להיות שנטילת תרופה מסוימת היא שמעוררת את החרדה יכולה לעזור לשנות במידת הצורך ולפתור את הבעיה. זכרו אין להקל ראש בנטילת תרופות, גם לא הקלות ביותר ובמידה ואתם שמים לב לשינוי התנהגותי בחפיפה ללקיחת תרופה מסוימת, תקראו את רשימת תופעות הלוואי אולי תופתעו לגלות את החרדה רשומה שם  וגשו לרופא.

חרדה ממצבים רפואיים- אכן לא ניתן לשפוט אדם הנקלע לסיטואציה בריאותית שעלולה לסכן אותו או לחילופין שאינה נעימה לו וכתוצאה מכך הוא חווה חרדה. מדהים אותי שאנשים אשר עוברים תלאות גופניות ונפשיות כאחד בוחרים כמעט בדרך קבע לטפל רק בגוף ועוד בשנת 2019, שנה שבה כבר ידוע והוכח כי גוף ונפש מתפקדים כמקשה אחת. כאשר אדם ומשפחתו חווים איום ממשי לחיים קיים פן טראומתי ולכן שימת דגש על הנפש הכרחית  בין אם בשיחות, מגע, או כל דרך שמתאימה לאותו אדם ולמשפחתו על מנת להפחית את תחושת החרדה ולהצליח בתקופות קשות לראות גם את הטוב שיש בחיים.

התקף חרדה (התקף פאניקה)- מצב גופני בלתי נשלט הכולל לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

דפיקות לב מואצות, כאבים או תחושת אי נוחות בחזה, בחילה/שלשול/ כאב בטן, פחד לאבד אחיזה במציאות, סחרחורת או עילפון, הזעה, תחושת מחנק, רעד, פחד מהמוות, קוצר נשימה, איבוד קשר עם המציאות/ ניתוק מהסביבה, גלי חום/ צמרמורת. מצב זה נמשך דקות ספורות בלבד (יש מקרים שאצל אדם מסוים זה יכול להימשך יותר) אך גורר עמו חרדה נוספת מפני ההתקף הבא משום שעיתויו אינו צפוי ולא ניתן תמיד לשים את האצבע על הטריגר שגרם להתקף, לכך קוראים חרדה מקדימה. מה גם משום שתופעותיו פיזיות ניתן לטעות ולחשוב שמדובר במצב רפואי אחר כגון התקף לב.

אנשים הסובלים מהתקפי חרדה עלולים למצוא את עצמם נמנעים מלקיים פעולות שעל פי דעתם עלולים לגרום להתקף כמו לא ללכת למקומות הומים מה שעלול לפגום באיכות חייהם. כיצד נתמודד בעת התקף חרדה?

הדבר המבהיל ביותר בהתקף פאניקה הוא בעצם איבוד השליטה על הגוף, ובפעמים הראשונות שחווים התקף חרדה מתלווה לכך חוסר הידיעה של "מה קורה לי" יש כאלה שאפילו חוששים שהם עוברים התקף לב או שחלילה עומדים למות. המענה הנכון בסוג זה של חרדה מורכב משני אספקטים, הראשון, החזרת השליטה אל הגוף בעזרת הנשימה והשני עצם התובנה שזהו התקף חרדה ולא איום ממשי על החיים. כאשר מתחיל התקף חרדה, על האדם החווה אותו לעצור ולהזכיר לעצמו כי זהו התקף חרדה, השלב הבא הוא העברת תשומת הלב לנשימה וניסיון לנהל את הנשימה ובכך בעצם הוא מחזיר את המושכות לידיו בכל הנוגע לאיבוד השליטה בגוף,  בגלל שסוג חרדה זה מתבטא בגוף גם הפתרון שלה מקורה בגוף, דרך קביעת בעלות על הנשימה.

וכיצד ניתן להתמודד עם חרדה מקדימה? אם אתן מזהות הימנעות משום החשש מהתקף חרדה אמרו לעצמכן  שיש לכן את הכלים להתמודד עם התקף חרדה לא משנה היכן ומתי הוא יופיע, עצם תחושת המסוגלות תפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים. הפרעות פוביות- פוביה (בעתה) מגורם ספציפי שאינה תואמת את המציאות וגורמת למצוקה גדולה והימנעות מאותם גורמים כגון: אגורפוביה (פחד לצאת מהבית), פוביה חברתית (אנשים הנמנעים ממצבים חברתיים), אוויופוביה (פחד מטיסה), אודונטיאטופוביה (פחד מרופאי שיניים) ועוד.

התמודדות עם פוביות: חשיפה הדרגתית לגורם הפוביה, בדרך כלל יתבצע בטיפול מסוג CBT) Cognitive Behavioral Therapy), טיפול התנהגותי קצר מועד.

התקף חרדה צילום שאטרסטוק By fizkes

הפרעה טורדנית כפייתית

מחשבה מציקה וטורדנית הגוררת מעשה שנועד להעלים את המחשבה האובססיבית. כשם שהמחשבה אובססיבית וחוזרת על עצמה כך גם הפעולה להסירה טקסית, אובססיבית וחוזרת על עצמה ומושקעים בה מאגרים גדולים של מאמץ, חשיבה ואנרגיה. התייחסות להפרעה טורדנית כפייתית:

הרבה אנשים מעידים על עצמם שהם סובלים מ-(OCD (Obsessive compulsive disorder, לכן, קיימת חשיבות רבה לעוצמת ההפרעה ועד כמה היא פוגעת באיכות החיים של אותו אדם. אם ההפרעה אינה נשלטת ואינה נסבלת הרי שאותו אדם זקוק לטיפול נפשי ממוקד OCD, אך אם היא מתבטאת בדברים הקטנים של החיים וגורמת רק אי- נוחות קלה לסובל ממנה ולסובבים אותו ניתן לעשות עבודה עצמית. התופעה נובעת עקב מחשבה טורדנית ופעולה מסוימת שנועדה לווסת אותה, הסוד פה הוא להבין מהי המחשבה המניעה לפעולה דרך שאילת שאלות לדוגמה, "אם לא אבצע פעולה זו מה עלול לקרות?"  "במידה וזה יקרה מה ארגיש?", "האם זו האמת המוחלטת?" ובכך לגרום לשינוי המחשבה שמניעה את הדפוס ולא את הדפוס עצמו.

הפרעת דחק פוסט טראומטית

חרדה שנובעת כתוצאה מחוויה טראומטית, טראומה בהגדרתה הינה חווית איום ממשי לחיים או לחיים כפי שאדם הכיר אותם לעצמו או לאדם קרוב. הטראומה יכולה ללוות אדם בדרכו בין אם בהבזקים לעבר (פלאש-בק) של הטראומה, חלומות או הימנעות ממצבים שעלולים לשחזר את הטראומה בשבילו החל מללכת בחניון ועד לשמיעת רעשים.

מענה להפרעת דחק פוסט טראומטית: בעת התרחשות הטראומה האדם מצוי תחת שלל מנגנונים הישרדותיים בלתי נשלטים, אחד המנגנונים החזקים ביותר הוא ניתוק. למעשה, הרגש מנותק מן הסיטואציה הגדולה מידי להכלה על מנת להגן על הנפש. לכן שומעים עדויות רבות של אנשים המספרים כי ברגעים הכואבים והמכוננים ביותר בחייהם חשו כצופה מן הצד המביט על הסיטואציה ולא כאדם הנמצא במרכז הדברים.

אותו ניתוק רגשי ממשיך ללוות את אותם אנשים גם לאחר הטראומה ולכן האתגר עבור אנשים שחוו טראומה הוא לחזור להרגיש. הקושי הטמון בכך נובע מן העובדה שלחזור להרגיש משמע לעבור גם דרך הרגש שעוררה הטראומה.  לסיכום, אין ספק שהפרעות חרדה אינן רצויות ויש להן השפעה הרסנית על איכות החיים והבריאות של אלו שסובלים מהן ולעתים אף למשפחותיהם אשר נכפה עליהם לשאת על כפיים את יקיריהם נפגעי החרדה ואף לעיתים מתחנכים על ידם מה שעלול ליצור אמונות וגישות לחיים המושפעות מחרדה.

ישנן דרכים רבות לאבחן ולהקל בעניין זה וכיום במדינת ישראל אנו חיים בעולם מערבי ומתקדם שיודע לברור ולמקם את עומק הבעיה ואת דרכי הטיפול בה. מה גם שהתעלמות מנושא החרדה עלול לגרום להחמרה עם השנים ולהביא לבעיות גופניות שהן נגזרות של הסימפטומים הפיזיים שמצויים בהפרעות החרדה השונות במידה והן מתרחשות לאורך שנים. במידה וזו חרדה נסבלת שאינה פוגעת בשלושת צירי החיים המרכזיים: משפחה, פרנסה, חברה יש מקום לעבודה עצמית אך במידה ומזהים פגיעה באיכות החיים יש לגשת לטיפול מתאים.

** הכותבת, שרון פרדני, ** הכותבת היא שרון פרדני, פסיכותרפיסטית הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה