כל הדרכים מובילות למוח – לשלוט על מחלת האלצהיימר

מחקרים מוכיחים שניתן לשלוט במחלת האלצהיימר ולהשפיע על המוח במגוון דרכים. אז כיצד עושים את זה? ד"ר קארין אלמן-שינה מסבירה בדיוק כיצד

מאת: ד"ר קארין אלמן-שינה

המוח הוא מרכז החיים שלנו ולמעשה אחראי על כל הפעולות שאנו עושים מדי רגע. המוח עובד בעזרת תאים מיוחדים הנקראים נוירונים והקשרים ביניהם נקראים סינפסות. הקשר בין נוירון אחד לאחר מהווה מעבר של הפעילות החשמלית הלאה ומאפשר תפקוד תקין ויעיל של המוח והעצבים בגוף. במידה וקשרים אלו פגועים מסיבות שונות כמו במצבי דלקת או ניוון, הפעילות החשמלית תעבור בצורה איטית יותר ותגרום לתפקוד לקוי, שיתבטא לדוגמה בירידה קוגניטיבית.

לשם תפקוד מיטבי, זקוק המוח לתנאים מסוימים. אם נשווה לרגע את המוח לכלי רכב, הרכב לא יתפקד באופן תקין אם לא יתקיימו התנאים הדרושים לו, כמו רמה מספקת של מים, שמן ודלק. במידה ורמתו של אחד המרכיבים תהיה לא מתאימה, ייווצרו תקלות שישפיעו על תפקוד הרכב. אם אלו לא יתוקנו, המערכות יקרסו ולבסוף הרכב יושבת. בדומה לכך, אם במוח לא יתקיימו התנאים הנדרשים, הוא יראה סימנים של תפקוד לקוי ובמידה והמצב ימשך, מצבו יחמיר.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על תפקוד תקין של המוח, ביניהם רמה תקינה של ויטמינים ומינרלים, איזון הורמונלי, יצירת גורמים המעודדים ייצור סינפסות ותפקוד תקין של מערכת החיסון. גורמים אלו ואחרים מאפשרים פעילות תקינה של הנוירונים ושל הסינפסות וכך מעודדים יצירה של  אלו. בניגוד לדעה הרווחת בעבר, היום אנו יודעים שתאי המוח יכולים להתחדש בתהליך שנקרא נוירוגנזה (Neurogenesis). במקרים רבים, גורמים אלו אינם תקינים, ועשויים לתרום להתפתחות תסמינים כמו נימול, חולשה, ירידה בתפקודי זיכרון ועוד. בהמשך, במידה ואלו לא יטופלו גם מבחינה מניעתית, תתפתח מחלה.

 המוח הוא מרכז החיים שלנו (shutterstock -  Orla)

מחקרים מוכיחים: יש לנו השפעה על המוח שלנו

מספר מחקרים בדק את ההשפעה של אורחות החיים וגורמים סביבתיים על התפתחות בעיות זיכרון ומחלות ניווניות של המוח כמו מחלת אלצהיימר. חלקם חקרו כיצד תזונה, פעילות גופנית, שינה טובה וסטרס משפיעים על יכולת הזיכרון שלנו, ואילו אחרים בדקו השפעה של בדיקות דם נרחבות כולל בירור הורמונלי תזונתי וסביבתי מקיף לטיפול ומניעה של ירידה קוגניטיבית, בעיקר בשלביה המוקדמים.

השפעה של גורמים אלו על הגנטיקה נקראת אפיגנטיקה, וזהו תחום גדול ומאד נחקר בשנים האחרונות. זו אחת הסיבות לכך שרופאים התחילו להדגיש את חשיבות אורחות החיים כלפי המטופלים שלהם. זהו גם הבסיס לזרם ברפואה הנקרא "רפואה פונקציונלית" שיותר נפוץ בארצות הברית ובאירופה. המטרה היא להבין למה החלה ירידה קוגניטיבית (או בעיה בריאותית אחרת) ולטפל בסיבות לבעיה, בשונה מטיפול סימפטומתי בלבד. זו אותה הרפואה, אולם הדגש הוא יותר על ביוכימיה, ועל התהליכים הבסיסיים המתרחשים בכל תא בכל רגע נתון ועל מה גורם להם להשתבש. יש הקוראים לכך רפואה מניעתית או אינטגרטיבית, המתייחסת לגוף כאחד ולא לכל איבר באופן נפרד. לדוגמה אם אדם יעשה פעילות גופנית באופן מיטבי הוא עשוי לשפר את התפקוד המוחי, הלבבי, השלדי וכן הלאה, וזו ההסתכלות הכוללת.

אפשר לשלוט במחלת האלצהיימר?

לפי מספר מאמרים מאת הנוירולוג וחוקר ד"ר דייל ברדסן ( (Dale Bredesen, MD ואחרים, נמצא שמחלת אלצהיימר הינה מחלה אשר מספר הגורמים לה הוא רב (מולטי-פקטוריאלית). המטופלים במחקר שלו (מעל 100) אובחנו עם מחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים או מקדימים ולקחו חלק בתכנית טיפול רב תחומית הכוללת התערבויות רבות באורחות החיים וכן באיזון מיטבי של בדיקות הדם שלהם. מטופלים אלו הראו שיפור קוגניטיבי מבחינה סובייקטיבית ואובייקטיבית, לפי התוצאות שפורסמו.

יש לציין שתרופות מרשם הניתנות במקרים של ירידה קוגניטיבית על רקע ניווני (כמו במחלת אלצהיימר) הינן ספורות, ופועלות לזמן מוגבל, המשתנה בין אדם לאדם. במקרים בהם ישנה ירידה קוגניטיבית, חשוב לקבל ייעוץ רפואי ולשלול תחילה מצבים רפואיים אקוטיים. במידה ואין כאלו, יש מקום לבירור מעבדתי נרחב הכולל פרמטרים רבים שלעתים אינם חלק מהבירור הרפואי השגרתי. לרב כאשר מדובר במחלה ניוונית, ישנה התקדמות והחמרה ככל שהזמן עובר, לכן החשיבות של מציאת גורמים הניתנים לטיפול כמו אלו שהוזכרו, הינה עצומה.

חשוב לאבחן ירידה קוגניטיבית בשלביה הראשוניים ולאתר את הגורמים לה, על מנת לנסות לעצור את ההתדרדרות, ואף לשפר את המצב, כפי שפורסם במספר מאמרים מהשנים האחרונות.

ד"ר קארין אלמן-שינה (צילום: אלבום פרטי)

** הכותבת היא ד"ר אלמן- שינה, שתעביר הרצאה בכנס רפואה פונקציונלית- הדור הבא בתאריך 12.4 בתיאטרון גבעתיים.