כלבה ברת מזל

היא התאוותה אליו, אבל הוא לא הסכים לגעת בה, עד שבפעם אחת נטרפו כל הקלפים והחושים גם יחד

שאטרסטוק

"כלבה ברת מזל", היא החניקה צחקוק לתוך הכרית שלה. המחשבה באמת שעשעה אותה. אם מישהו היה אומר לה לפני שנה שתמצא את עצמה מתעוררת ביקיצ טבעית, במיטה ששישה אנשים יכולים להתרווח בה בקלות, וכל זאת בעיר שכל חייה חלמה לבקר בה, כנראה שהייתה נוחרת בבוז. כשאני אומרת נוחרת בבוז, אני לא מתכוונת להטיית ראש מתנשאת או ניעור רעמת השיער שעל ראשה תוך חיוך מלא חמלה על אי שפיותו של האיש. לא, לא. אני מתכוונת לנחרת בוז אמיתית שהייתה מחרידה ממקומה כל ליידי ברדיוס השמיעה. "מזל שאני לא ליידי!", צחקקה שוב.

מאט, השותף שלה למיטה והחבר הכי טוב שלה בעולם, השמיע רטינה לא מרוצה בעליל. הוא שלח יד ומשך אותה אליו, נצמד לגב החמים שלה ואם לשפוט על פי הנשימות העמוקות שלו שדגדגו לה את האוזן, חזר לישון. היא התכרבלה בגומה שיצר לה והמשיכה לתהות אודות רצף האירועים שהוביל אותה לרגע הנוכחי.

היא נעה בחוסר נוחות. היה לה מוזר לישון בתחתונים ובחזייה. היא התרגלה לעצמאות שלה ולכך שישנה ערומה. אבל היא גם כיבדה את מאט ולא רצתה לסבך את מערכת היחסים שלהם. היא אהבה אותו יותר מדי. היא נאנחה.

כל זה היה טוב ויפה, אבל היא לא קיימה יחסים מזה חצי שנה וכל בוקר בשבוע האחרון היא מצאה את עצמה מכורבלת כנגד זקפת בוקר מרשימה ביותר. היא הסתכנה בניעות קטנות של האגן שלה כנגדו. מממ… ללא ספק, מרשימה ביותר. היא הייתה כל כך מורעבת למגע. הפטמות שלה הזדקרו והתחככו כנגד בד החזייה הדק והירכיים שלה נלחצו אחת לשנייה בניסיון להקל ולו טיפה על הצורך. ביום הראשון כשהתעוררה צמודה אליו, מרגישה את כל אורכו מתחפר לה בין הישבנים, הנשימה שלה נעתקה. זה היה מאט! מאט שלה! מאט שמעולם לא נגע בה בצורה מינית, למרות שזיין כל מה שזז, חוץ ממנה, כמובן.

היא חיכתה שיגיד משהו, שיתחיל להפשיט אותה או לפחות שיגחך בגיחוך הנצחי שלו ויתבדח כרגיל. אחרי כמה דקות של שתיקה, היא כבר לא ידעה מה לחשוב. היא לחשה "תעשה משהו, מאטי…", בתשובה הוא נחר קלות והסתובב לצד השני. מסתבר שהיא הייתה היחידה שמודעת לבעיה הכל כך, כל כך, קשה. סטיגדיש.

היא מעולם לא הבינה למה מאט לא שכב איתה. תשומת לב גברית מעולם לא חסרה לה. היא אמנם לא הייתה התגלמות אידאל היופי הנשי, אבל היו לה קימורים בכל המקומות הנכונים, רגליים מעולות, עיניים יפות וחיוך כובש. נראה שמאט פיתח חסינות לכל אלו. אולי זה קשור לעובדה שהוא זה שהחזיק לה את השיער כשהקיאה, הביא לה טישו כשהייתה מצוננת והתעלם מהעובדה שאכלה המבורגר בצורה לא פוטוגנית להחריד.

בהחלט לא היה לה על מה להתלונן. מאט היה ג'נטלמן מושלם וחבר נהדר, מהסוג הנדיר ביותר. הוא היה גבוה ממנה בשני ראשים (זה לא היה קשה, כי היא בקושי עברה את המטר חמישים), רזה אבל לא שדוף, עם עיניים חומות שהקרינו טוב לב וידיים גדולות שכיסו את שלה וגרמו לה להרגיש הכי בטוחה בעולם.

היא לא הצליחה להחליט אם היא ממורמרת או אסירת תודה על שבמלון לא נשארו חדרים עם מיטות נפרדות. החום שעלה ממנו והתחושה של הזין הקשה שלו שממש גרם לעור הישבן שלה לבעור מבעד לתחתונים, העבירו את רמת הגירוי שלה לשלב אחר. היא גנחה קלות ונצמדה אליו עוד יותר.

"חתלתולה שלי, עוד תזוזה אחת כזו ואני לא אצליח לעצור". הלחישה הצרודה שלו גרמה לה להחסיר פעימה. "מאט, אתה ער?"
"בייבי שלי, הלאפ דאנס שקיבלתי מהישבן המהמם שלך בעשר הדקות האחרונות, היה מעיר גם מת". הוא לא זז וגם היא לא. המחשבות חלפו בראשה במהירות של רכבת בינעירונית ביפן.
"מאט, אני לא אשרוד עוד שבועיים של השכמות כאלו איתך. אני צריכה זין. ממש ממש צריכה זין."
"מעודנת כרגיל, הא?" הוא גיחך וכרסם לה את התנוך. היא התקמרה ופחות או יותר, ייללה.
"את יודעת שאני לא יכול. אני לא טוב עם רגשות וסקס. את יודעת שאני אדפוק הכל".
"מאט, אני לא רוצה רגשות, אני רוצה אותך בתוכי. עמוק בתוכי". הזין שלו פעם בתגובה. היא חייכה, יודעת שלפחות הגוף שלו לגמרי מבין אותה.

מתי הפכה לכל כך נואשת? הרי היא עצמה לא בטוחה שזה לא יהרוס הכל ביניהם. איכשהו, אולי בגלל שהיו במדינה זרה והכוס שלה פעם בדופק משלו, המידע הפסיק לזרום בין המוח לשאר הגוף. זה יכול להסביר את זה ששמעה את עצמה מתחננת "מאט שלי, בבקשה, תן לי את זה. בבקשה. אני חייבת אותך".
"בייבי, די מתוקה, את לא מתכוונת לזה".

בהחלטה של רגע, היא משכה את היד שלו והצמידה אותה לתחתונים הספוגים שלה. היא שמעה נשימה חדה, ו-"פאק, אני לא יכול יותר". ברגע הבא, היא הייתה שרועה מתחתיו, הידיים שלה ממוסמרות מעל ראשה ומאט טרף לה את הפה. בין נשיקה לנשיקה היא הצליחה לשמוע הברות קטועות של מילים שנהם: "משוגעת", "רק אנושי", "הריח שלך". יד אחת שלו החזיקה את הפנים שלה במקום. הוא לא נתן לה לזוז ואלוהים יודע שהיא גם לא רצתה לזוז. היא נשכה לו את השפה והלשון שלה נדחקה לפה שלו, רוצה לקבל עוד ממנו. אם הוא מזיין כמו שהוא מנשק, היא לגמרי הבינה למה נשים היו מוכנות לעשות הכל בשבילו. הוא פישק לה את הרגליים עם הירך שלו ועצם התחושה של הלחץ של הרגל שלו בין הרגליים שלה גרמה לה לגנוח. היא הצליחה לשחרר יד אחת והשחילה אותה בין הגופים שלהם, מעבירה ליטוף על הזין שלו. מרפרפת מעל הבד המתוח של הבוקסר, סוחטת ממנו נהמה.

הוא התרומם והמבט בעיניים שלו גרם לה לרעוד מתשוקה. הוא הסתכל עליה כאילו היא מעדן, כאילו לא שתה חודשים והיא משקה האלים. הוא העביר את המבט שלו בשיטתיות ובאיטיות על כל גופה, טעם עם העיניים את החזה שלה, את הפטמות שדקרו את הבד והתחננו לפרוץ החוצה, את המותניים שהתרוממו כלפיו, את המשולש הלח שהתחתון שלה בקושי הסתיר. הוא נע לאט אחורנית, מתיישב על העקבים שלו, מלקק שפתיים. הוא נראה כמו טורף אלגנטי והארוטיות שבמבט שלו העבירה אותה על דעתה.

"תתפשטי בשבילי בייבי. אני רוצה לראות את הגוף שלך עירום לפניי". היא לא הורידה ממנו את העיניים, פתחה את הסוגר של החזייה שלה והשליכה אותה הצידה. הוא התכופף קדימה וינק כל אחת מהפטמות שלה. ינק בחוזקה, עד שכאב חד ומענג פילח אותה. הוא נשען חזרה על עקביו. "עוד" ציווה. היא משכה מטה את התחתונים שלה והתפתלה מעט להשתחרר מהם. במהרה, הם הושלכו הצידה גם כן. היד שלה נפרשה על הכוס.
"לא בייבי, את לא יכולה להסתתר עכשיו."
היא צחקה צחוק גרוני של תשוקה טהורה. "לא מאטי, לא התכוונתי להסתיר, רציתי שתסתכל. תראה אותי. תראה כמה אני רוצה אותך." היא החדירה אצבע לתוך הרטיבות שלה וצבטה לעצמה את הפטמה. צבע העיניים שלו הפך בן רגע לשחור. בבת אחת, הוא צלל אל בין הרגליים שלה. הוא הסניף את הריח שלה, את העור העדין שהתחבא בין הקפלים. הלשון שלו רפרפה על הדגדגן שלה, שרטטה מעגלים מסביב לכפתור הרגיש. הידיים שלו התחפרו בישבן שלה והחזיקו אותה במקום בזמן שהעלה הילוך והחל להחדיר את הלשון שלו לתוכה. הוא שתה את המיצים שלה בתאווה, מזיין אותה עם הלשון. היא הרגישה את הרעידות המוכרות, את הצורך הבלתי נשלט להצמיד את הפה שלו אליה. היא מוללה את הפטמות שלה בחוזקה, צובטת, מושכת, מועכת. הוא עבר ללקק את הדגדגן שלה ואת הלשון שלו החליפה אצבע ארוכה ועבה. במהרה הוא צירף אליה אצבע נוספת. היא השתוללה לחלוטין. תנועות היד שלו היו חזקות ובטוחות. הגבר ידע מה הוא עושה. היא מעולם לא הייתה רטובה כל כך, מגורה ברמות בלתי נסבלות שכאלו. הוא מצץ את הדגדגן והיא ידעה שעוד רגע היא תגמור.

"מאטמאטמאטמאט", היא נשפה את השם שלו פעם אחר פעם. הוא אמר "עכשיו בייבי", נשך קלות את הדגדגן שלה בזמן שהאצבעות שלו נחבטו עמוק לתוכה. היא התפוצצה לרסיסים. העונג פשוט זרם ממנה בגלים. היא רכבה עליהם בזמן שמאט לא מפסיק לזיין אותה עם האצבעות. היא הרגישה את הזרת שלו נלחצת אל הפתח האחורי שלה והתחושה שלחה אותה לעוד גל של עונג, צועקת את שמו. הוא ליטף את הכוס שלה מבחוץ, העביר את הידיים ברטיבות שהוא עצמו יצר, הרגיע את הגוף שלה בליטופים ארוכים, איטיים.

היא משכה אותו אליה, בקושי יכולה לדבר "אתה. בפה שלי. עכשיו". הוא צחק וזה נשמע לה כמו הצליל הכי מושך ביקום. היא צפתה בו מוריד את הבוקסר. משחרר לעולם את הגבריות שלו. על ראש הזין שלו התנוססה טיפה שהיא ידעה שהיא חייבת לטעום. "בוא הנה", לחשה. הוא נעמד מעל הראש שלה בפישוק והעביר את היד שלו באיטיות לאורכו של האיבר המדהים שלו. "אתה יפיפה", הלשון שלה ליקקה את הטיפה הסוררת, "וטעים". היא ליקקה את השפתיים שלה. הוא נשען על הקיר, הגוף שלו מוטה כלפיה, הזין מלטף את השפתיים שלה. היא פתחה את פיה וליקקה אותו, מזמינה אותו לחדור. הוא עצם את העיניים ושחרר אנחה ארוכה, מחדיר את עצמו לאט לאט לפה שלה. היא ינקה אותו פנימה, מתאמצת להכיל את כולו. היא ליקקה ומצצה וסחררה את הלשון שלה מסביבו. יד אחת שלה חפנה את האשכים שלו, כבדים ומלאים. השנייה הייתה על הישבן, מכוונת אותו לזיין לה את הפה. מדי פעם צירפה לפה שלה תנועות יד מתואמות, מרגישה אותו בוער.

"חייב אותך". הנשימה שלו הייתה מאומצת, המבט חורך. הוא משך בשיער שלה, גורם לה להתרחק מהזין שמיאנה להיפרד ממנו. הוא התיישב עם הגב לקיר, קרע עטיפת קונדום שלא היה לה מושג מתי הספיק להביא, גלגל אותו לאורכו והרים אותה אליו. היא ריחפה מעל הזין שלו, קישתה את הגב אחורה, קצוות שיערה מלטפים את ישבנה. היא יכלה להרגיש את הקצה שלו פועם מתחתיה, מתחכך בפתח הרגיש שלה. גורם לה להגיר עוד ועוד מהמיצים שלה.

"מוכנה?" היא הנהנה, "בטוחה?" היא הנהנה והוא נכנס לתוכה באבחה אחת.

היא צעקה והוא עצר, מבוהל שהכאיב לה. היא נעצה ציפורניים בחזה שלו, נהמה "שלא תעז להפסיק!". החיוך שלו היה שובב ומלא הערכה גברית כשמלמל "אין בעיה נמרה שלי". הוא עטף את הצוואר שלה בכף ידו, היד השנייה עטפה את המותניים שלה והוא החל לצאת ולהיכנס מתוכה בקצב קבוע. כשניסתה לזרז אותו ולהעמיק את החדירה, הוא הידק את האחיזה על צווארה. הצורך נבנה בתוכה, התסכול מהקצב הקבוע התמזג עם התחושה המשכרת של האצבעות שלו על גרונה, שולטות בעצם האוויר שהיא נושמת. היא ייללה, התחננה, התפתלה. היא לא האמינה בעצמה למילים שיצאו לה מהפה.

הוא הרפה מהמותניים שלה, מכוון את היד שלה לעסות לעצמה את הדגדגן, משתמש ביד השנייה שלו כדי לחפון שד אחד כל פעם, לצבוט בפטמות הקשות כאבן שלה. היא כיווצה את השרירים הפנימיים שלה, סוחטת את הזין שלו בחוזקה, מתחננת להרגיש עוד ממנו. "בבקשה!!! אני לא יכולה יותר!" הוא הרים אותה כמו הייתה בובת סמרטוטים, מיקם אותה על הזרועות והברכיים בזמן שהיא מוחה על שיצא מתוכה. היא הפסיקה למחות ברגע שהאצבע שלו לחצה לה על הדגדגן. היא צעקה ונשכה את הכרית שלפניה. הוא חדר לתוכה בבת אחת, כל כך הרבה יותר עמוק, כל כך הרבה יותר חזק. הוא פילח את גופה שוב ושוב, שולח את פלג גופה העליון להשתטח על המיטה, הידיים שלה לפתו את הסדין. היא פגשה את השיא שלה והוא לא הניח לה, הוא הפליק על ישבנה בזמן שהיא רועדת, לא מפסיק להגיד לה כמה הכוס שלה מתוק, כמה היא הדוקה, כמה זה אלוהי להיות בתוכה. היא התפרקה סביבו לאלפי פיסות זעירות של הנאה שחזרו והתחברו לגל עצום של עונג מזוקק. הוא שאג, מושך אותה אליו מעלה, כך שגבה צמוד לבטנו, נעץ את השיניים שלו בכתפה ושחרר את פורקנו בתוכה בזרמים ארוכים. היא קרסה עליו והוא השכיב אותה בעדינות במיטה ונשכב לצידה בשתיקה.

"יאפ, פאקינג כלבה ברת מזל", חשבה לעצמה.