אתם לא מרוצים. זה הזמן לעצור, להוציא מפה ולתכנן את המשך הנסיעה, כך תגיעו בשלום ליעד וגם תיהנו מהדרך
לראשוני המתיישבים בישראל לא היו יערות. המפעל של קק"ל הוא מהחשובים בארץ. כמה נטענו עד כה ואיך נוטעים דרך המחשב?

קריירה אפשר לתכנן: לבחור כיוון בצורה מושכלת, לקבוע מטרות לטווח קצר וארוך, לשים לב להזדמנויות הנקרות בדרכנו, ולא פחות חשוב (בקריירה, כמו בכל תחום) – לעצור מידי פעם ולבדוק את עצמנו.
הבאתי לכם שני סיפורי קריירה כמשל:
הגיעה אליי לייעוץ בחורה בת 29, בעלת תואר במדעים ו-5 שנות ניסיון בתחום. בהתרשמות ראשונה היא נראתה לי רצינית, מאוד אינטליגנטית ומוכשרת, אך גם מאוד מבולבלת. מתוך דבריה עלתה תמונה של חוסר שביעות רצון מהתפתחות הקריירה שלה ואף מן התחום בו בחרה. ההורים כיוונו אותה ללימודי מדעים בגלל שבתיכון היתה טובה במקצועות הריאליים, אך כיום היא אינה שמחה עם הבחירה.
הבחורה הגיעה אליי במטרה לבחור מחדש ולתכנן את המשך הקריירה. הבלבול שלה נבע מכך שהיא בעיקר יודעת מה היא לא רוצה לעשות, אך אינה יודעת מה היא כן יכולה ורוצה לעשות.
הופנה אליי לייעוץ גבר בן 36, בעל ניסיון בניהול כספים, בעיקר באירופה. הוא הגיע אליי לאחר שנה קשה של חיפוש עבודה בארץ, כשאינו יכול להתגבר על כך שמכוונים אותו לתפקידים דומים לאלה שעשה בחו"ל וכי הניסיון שצבר בארץ בעבר לא רלוונטי, רחוק מדי. מסתבר שהוא שהה בחו"ל זמן רב מדי ועכשיו, בארץ, הוא מרגיש תקוע ומיואש. השאלה שלו היתה מה סיכוייו למצוא עבודה בתחום הכספים בארץ? האם עליו לוותר על החלום להתפרנס בכבוד בישראל?
שני הסיפורים מתארים קושי בניהול קריירה.
הצעירה המוכשרת עצרה בזמן. לאחר כ-3 שנים היא הבינה שבחרה לא נכון ורוצה לבחור מחדש. הבלבול נובע מכך שלאחר שכבר בחרה והגדירה את עצמה במונחי תעסוקה מסויימים, בתחום תעסוקה מסויים, היא מתקשה לעזוב את המוכר ולהגדיר את עצמה במונחים אחרים, חדשים.
בתהליך העבודה איתה הגענו למסקנה שהשינוי שהיא צריכה לעשות אינו חייב להיות מהפכני וחד. ניתחנו את הניסיון התעסוקתי שלה – במה הצליחה ומה אהבה לעשות. מסתבר שלא הכל היה רע… היו דברים שאהבה, והיו דברים בהם הצליחה. את הניסיון שצברה ואת היכולות שפיתחה ניתבנו לעיסוק דומה, אך שונה מבחינת השוק עצמו. כיוון שני, שאנו בודקות במקביל, הוא בחינה מחודשת של תפקיד אליו שאפה בתחילת הדרך ושנתפס על ידה בהמשך כלא מעניין. בימים אלו אני מקשרת אותה למי שעוסקת בתפקיד שכזה, כדי לבצע "חקירה".
בתהליך ניהול הקריירה, חשוב להיות מחוברים למציאות ולשוק העבודה, ולבחון את החלומות שלנו ביחס אליהם.
הבחור שעבד באירופה מציג בעיה אובייקטיבית וממשית. נעשתה פה שגיאה בניהול הקריירה מתוך חוסר תכנון ואי הבנת השוק הישראלי. המעסיק הישראלי הוא שמרן – הוא רוצה מנהל/עובד שמחובר לעשייה בארץ, שיש לו קשרים, שמכיר את השוק הישראלי.
עבודה בחו"ל בהחלט מומלצת ומועילה לקידום הקריירה, אך רצוי לבחור בתקופות קצרות – קדנציה – "רילוקיישן" ואז לחזור. כשמדובר בעולה חדש זהו סיפור אחר, זו כבר בחירת חיים ויש לה כמובן השלכות על הקריירה. אבל כישראלים, מוטב לנו שלא להפוך עצמנו למעין עולים חדשים בארצנו.
מילת המפתח היא תכנון וזה בדיוק מה שחסר במקרה זה.
מה שקורה לעיתים קרובות הוא, שישראלים העובדים בחו"ל מתפתים להזדמנויות, נשארים לעוד קדנציה, עושים "רילוקיישן" נוסף – במדינה אחרת, כל זאת ללא קבלת החלטה שהם אכן משתקעים בחו"ל. כשאין חשיבה קדימה על החיים וודאי שלא על הקריירה, עשוי להיות לכך מחיר כשיגיע הרגע לשוב ארצה.
ומהי המסקנה?
והכי חשוב: לעצור מדי כמה שנים ולחשוב, כי קריירה אפשר ורצוי לתכנן…
לבלוג "נטע – המרכז לפיתוח קריירה"
סדנת א"ב בניהול קריירה, תתקיים בנטע ב-24/11/2010. לפרטים נוספים
http://www.flickr.com/photos/pulpolux/