חשמל זורם בכפות ידיך

ניסית פעם לדמיין איך היה נראה יום בחיים שלך רק לפני 100 שנים? הסבתות והסבים שלנו עוד השתמשו במגהץ גחלים לוהט וכיבסו חיתולים ביד. כתבה נוסטלגית שתגרום לך לרוץ לחדר הכביסה ולחבק באהבה את המכונה והמייבש

חשמל זורם בכפות ידיך

כביסה בנהר (זה לא באמת היה נראה ככה, כן?) 

איך נשמע לך ללבוש את אותם הבגדים שבועיים ברצף פשוט כי לכבס אותם זו עבודה של יום שלם? מה דעתך להניח לרגע את האייפד בצד, להעמיס סל על הראש, ללכת 3 קילומטר בשמש, להכנס למי נהר קפואים עם פלטת ברזל וסבון ולהתחיל לשפשף? עד לפני 100 שנה, זו היתה המציאות. תראי בעצמך.

מכונת כביסה – שאני אשפשף בנהר?

אל מול ההתלבטויות שלנו בין 600 ל-800 סל"ד, קשה לדמיין את כברת הדרך שעברה מכונת הכביסה שלנו עד למצבה הנוכחי. גם אם שפר עליך מזלך ונולדת למשפחה אמידה עם מכונת כביסה –ב-1767 למשל, עדיין היית מכניסה סוודר ומקבלת חזרה חולצה בעובי של דף. וזה בהנחה שלא התחשמלת בדרך, כי הפטנט של המוליכים החשמליים הומצא שנים רבות לאחר מכן. קשה לדמיין את זה, אבל רק בשנות ה-60 הפכו המכונות לאוטומטיות. ומה העתיד? מדברים על מכונות כביסה שפועלות על מיקרו-מעבדים. נכבס ונראה.

אפשר לדמיין איך הסוודרים שלך היו נראים אחרי שיצאו מהמכבש

מדיח כלים – להיוולד במאה הנכונה

כל פעם שאת מכניסה ערימות של כלים למדיח ושוכחת מקיומם, תזכרי שעד לפני 40 שנה היית צריכה להתמודד איתם לבד: רק את והסקוץ'.

 בואי נעשה ניסוי: קחי את תכולת המדיח שלך, הכניסי אותה למכונת הכביסה וספרי לנו: מה יצא?

או אולי עדיף שתספרי את זה לג'וזפין קוקרן, אשת חברה אמריקאית שבסך הכול רצתה לשמור על כלי החרסינה היקרים שלה, שרבים מהם נשברו במהלך השטיפה הידנית המסורתית (שלא נעשתה, חלילה, על ידה באופן אישי). הפתרון המפתיע שלה היה אחת מהגרסאות הראשונות של מדיח כלים: דוד נחושת ובתוכו גלגל שהסתובב בעזרת מנוע חשמלי.

נשמע רע? ובכן, ניתן לומר בעדינות שהיעילות של המדיחים הראשונים הייתה רחוקה שנות אור מזו שמאפשרת לנו לארח היום כאילו אין מחר. ובכלל, בשנים הראשונות, היה מדובר במותרות שיכלו להרשות לעצמם רק אנשים עשירים במיוחד: רק מ-1970 הפך המכשיר לחיוני ופופולארי. מאז ועד היום שוכללו המדיחים ונעשו מודולריים ומחוכמים יותר, והם משתפרים משנה לשנה. כיום המדיחים המתקדמים כוללים מגוון פונקציות, החל ממערכות מתזים מתוחכמות שמאפשרות הכנסה של כמות כלים גדולה במיוחד, דרך תכניות שיודעות להתאים את עצמן לרמת הלכלוך, תכניות מקוצרות ועוד.

בזמן הנכון, אבל גם במקום הנכון

ככה הוא נראה היום. קשה לדמיין את החיים בלעדיו

מעבד מזון – הכל התחיל לפני 35,000 שנה

צריכה לקצוץ או לכתוש משהו? מה הבעיה? הולכים לוויטרינה, מוציאים את העלי והמכתש ומתחילים לעבוד. הבלנדר, או אם תרצי ממחה, הומצא רק בתחילת המאה ה-20 כדרך מהירה ונוחה לקצוץ ולרסק מזון או לערבל נוזלים לתוצר אחיד, רצוי שיהיה מילקשייק טעים ונטול אשמה. ואכן, הגרסה התעשייתית של הבלנדר שיצאה באופן מסחרי ב-1937, תרמה להתמכרות החדשה של אמריקה ולסיפור אהבה שממשיך עד היום עם המשקה הסמיך והמתוק.

 המכתש והעלי שימשו בין היתר ליצירת משחות ואבקות, וגם למטרות רפואיות, ממש כמו שהבלנדר משמש היום את התעשיות הרפואיות. כנראה שזה עשה את העבודה לא רע, משום שראיות מצביעות על שימוש בצמד-חמד הזה כבר ב-35,000 שנה לפנה"ס.

תראו כמה הספקנו ב-35,000 שנה

מגהץ גחלים – מגחלים לוחשות לדממת האדים

כמה מהר את מתארגנת בבוקר? ומה את עושה אם גילית קמטים בחולצה? מפלטת הברזל ששמים על האש ועד למגהץ שלך שמזהה את סוג הבד ומחליק אותו תוך 4-5 לחיצות – אין ספק שעברו לא מעט גלגולים על המכשיר המעניין הזה.

האובססיה של האנושות עם גיהוץ החלה כבר במאה הראשונה לפנה"ס, כשהסינים השתמשו במחבתות מלאות גחלים לוהטות כמכשיר מיישר בדים. השלב הבא באבולוציה של הגיהוץ נרשם במאה ה-17 באירופה, עם המגהצים היצוקים שנראו כמשולש מתכת עם ידית – אותו חיממו על האש לפני האקט. בגרסאות מאוחרות יותר הכניסו לתוך המשולש גחלים בוערות ומפוח שדאג לחום בלתי פוסק. בתחילת המאה ה-20 השתמשו בדלקים שונים להפקת החום, ביניהם בנזין, אלכוהול וגז טבעי, אולם בשנות ה-40 הם הפסיקו להימכר בשל הסכנה הכרוכה בהם.

2000 שנה בתמונה אחת: מגהץ יצוק, מגהץ גחלים ומגהץ ביתי מודרני