Saloona

» זה הזמן לתרגל סובלנות. הוו-וו-זלה בפעולה

פס הקול של המונדיאל הנוכחי הוא הצליל החד-גוני "בזזזזזז" המופק מכלי דרום-אפריקני המכונה "וו-וו-זלה", או – כפי שאני קוראת לו – "זבובו-זלה" (לידיעת תמי המורה לספרות, הפנמתי את עניין האונומטופיה). הזבובו-זלה הוא כלי העידוד המסורתי הנפוץ במגרשי הכדורגל בדרום-אפריקה, אולם מסתבר שהזמזום פשוט טורד את מנוחתם של צופים שאינם רגילים אליו, והעולם מתרעם.

הכצעקתה? מה זה הרעש הזה? איך אפשר לצפות ככה במשחק? הגדילו לעשות המתפייטים שטענו בלהט שצלילי הזבובו-זלה מחרישים את שירת האהדה החיננית ואת צהלות השמחה עת מפציע הגול. "יש לאסור את השימוש בזבובו-זלה!", זעקו. התכנסה לה ועדה של פיפ"א, חשבה וחשבה, והחליטה שלא לאסור. מבורך. ולו מן הסיבה הפשוטה שהמקטרגים לוקים בקולוניאליזם תרבותי מן הזן הבסיסי ביותר. מי שׂמכם לקבוע, ששירי הלל לקבוצתך ושירי נאצה לקבוצה היריבה, או שריקות בוז, או תרועות ניצחון, הם דרך עדיפה להביע אהדה? מי שׂמכם לקבוע שרעש מתחלף, שקשה הרבה יותר להתעלם ממנו במהלך משחק, עדיף על רעש חד-גוני שהופך באיזשהו שלב לרעש רקע בלתי מזיק?

כמו מדיטציה

אני מודה ומתוודה, גם לאוזניי צרמו הזבובו-זלות בהתחלה, אבל גיליתי שבהחלט אפשר להתרגל. לרגעים זה מזכיר לי את קולו של הכלי ההודי דיג’ירידו, שלצלילו עושים מדיטציה (נסו את זה בבית – ישיבה מזרחית, עיניים עצומות, כפות ידיים כלפי מעלה, במקום "אומממ" – "בזזזזזז", ובמקום מהרישי יוגי – רמי וייץ).

אבל אפילו אם הצליל הזה מרגיז בעליל, זה הזמן לתרגל סובלנות, ו/או להשתמש בכפתור ה"מיוט". בכל מקרה, אין שום צידוק לאסור על שימוש בכלי הזה רק כי הוא מטריד את אוזניהם של הלא-דרום-אפריקנים. 0:1 קטן-גדול לפיפ"א.

מתוך הבלוג מרב סמן-טוב במונדיאל.