Saloona

» השתמשו בממחטות אף חד פעמיות

אנחנו מצטננים בחורף, על כך אין ויכוח. אבל האם זהו הקור שמשפיע על הגוף והאם הצטננות, שגם שמה הלועזי  common cold , מעיד על זיקה למזג האוויר, נגרמת בגלל הירידה בטמפרטורות? בכלל לא בטוח.

הסבתות שלנו האמינו שחייבים לצאת החוצה לבושים היטב, שחלילה מלצאת מהבית בשיער רטוב ושחלון פתוח ו"רוח פרצים" הם הסיבה העיקרית למחלות החורף. ובכן, הפעם הסבתות טעו, ובגדול.

בניגוד למקובל, זה לא הקור גורם לתחלואת החורף. ובפולנית: גם בחורף מותר לצאת החוצה בלי סוודר (ואפילו ללכת יחפים). יש הגורסים כי דווקא המעבר בין רמות שונות של טמפרטורה מהווה אתגר חיסוני לגוף.

אם זה עדיין לא ברור: מחלות חורף נגרמות פשוט משום שבחורף אנחנו מוקפים בשפע של נגיפים וחיידקים. הנחת העבודה היא, שאמנם נגיפי ההצטננות רוחשים גם בקיץ, אלא שהם פעילים יותר בחורף דווקא בגלל החלונות הסגורים, ולכן הסיכון להידבק ולהדביק גדול יותר בעונה הקרה.

בנוגע ללחות, הדעות חלוקות: יש שטוענים שהצטברות של לחות בחדרים לא מאווררים היא מצע נפלא להתרבות חיידקים ונגיפים. ויש תיאוריה הפוכה, והיא שרמת הלחות דווקא פוחתת בחורף, האוויר יבש יותר, וכתוצאה מכך רסיסי נוזלי גוף, שמתפזרים בנשימה, בשיעול והעישוט, נותרים זמן רב יותר באוויר.

המלצה להתחסן

חשוב להדגיש: מרבית מחלות החורף, ובעיקר אלה שתוקפות ילדים, הן נגיפיות. כדי להידבק, נחוץ רק אדם אחד, מבוגר או ילד, שנושא בגופו נגיפי חורף כלשהם, ומתיז אותם ברסס שנפלט מפיו בזמן שיעול, או עיטוש.

בין שמדובר בכאלה שגורמים לדלקת גרון, להצטננות או לשפעת – וחשוב שנדגיש, כי מדובר בנגיפים שונים בתכלית. ההמלצה כיום היא להתחסן נגד נגיפי השפעת ולחסן גם ילדים, אבל החיסון אינו מונע הידבקות בנגיפים אחרים, ויש עוד כ-200 נגיפי הצטננות ומחלות חורף אופייניות אחרות שיכולים לתקוף.

כשאדם שנדבק במחלת חורף מתעטש, משתעל או "סתם" נושם, הוא מפיץ סביבו רסס שמכיל את הנגיפים, הסובבים את החולה נושמים את הרסס, והופ – הנגיפים מוצאים להם מערכת נשימה חדשה להתנחל בה.

מיתוס נוסף הוא, שהקור מפריע לפעילות תקינה של מערכת החיסון וגם זו סיבה לשכיחותן של מחלות החורף. האם באמת מערכת החיסון חלשה יותר בקור? כנראה שלא.

עד היום לא הוכח מחקרית שמערכת החיסון נפגעת בחשיפה לקור. מכאן, שגם ההמלצות "לחזק את מערכת" החיסון אינן משמעותיות, כנראה. מרבית המחקרים לא מצאו ששימוש בויטמין C, אכיניצאה או פרופוליס יכולים למנוע הידבקות במחלות החורף השכיחות. לגבי קיצור משך המחלה באמצעים טבעיים, המחקרים אינם חד משמעיים, והמטפלים עצמם מדווחים כי מנסיונם התכשירים הטבעיים יעילים בדרך כלל.

כדי למנוע הידבקות רצוי ואפשר לנסות:

1. לפתוח חלונות ולאוורר את החדרים בבית, בגן, בבתי הספר, במשרד. בקיצור, בכל מקום סגור שמתקבצים בו אנשים. גם כשיורד מבול בחוץ.
2. לחמם את החדרים בצורה מתונה. חימום מופרז, מתברר, מעודד תרבות של חיידקים. המלצת ארגון הבריאות העולמי היא לחמם חדרים עד לטמפרטורה של 22, ובמיוחד כשמדובר בחדרי ילדים ותינוקות.
3. לכסות היטב את הפה בזמן התעטשות או שיעול. ולא בכף היד, אלא בעזרת המרפק – משום שהחיידקים והנגיפים נשארים על כפות הידיים ויכולים לעבור לכל מה שנוגעים בו: ספלים, מגבות, צעצועים או כפות הידיים של הסובבים אתכם, שנוגעים בהם.
4. לחטא: משום שהנגיפים והחיידקים מוצאים את דרכם ובקלות לקורבנות הבאים, עדיף לנסות להקטין את ההידבקות בחיטוי המועדים לפורענות: ידיות, ברזים וכמובן – כפות הידיים. ובעיקר לפני שמטפלים במזון ואחרי שמקנחים את האף.
5. להשתמש בממחטות אף חד פעמיות.
6. לרחוץ ידיים במים וסבון לעתים קרובות.
7. לישון: מתברר ששינה מועטה מגבירה את הסיכון להצטננות. במחקר שהתפרסם בירחון רפואי, מדווחים חוקרים מאוניברסיטת CMU בפיטסבורג פנסילבניה ארצות הברית כי אנשים שישנים פחות מ-7 שעות נמצאים בסיכון של פי-3 להצטנן. גם אנשים שסובלים מהפרעות בשינה, נמצאים בסיכון מוגבר. השערה החוקרים היא, כי ישנו קשר בין שינה איכותית לבין פעילות מערכת החיסון.
8. ומה שהכי יעיל למניעת התפשטות מחלות החורף: פשוט לא להגיע חולים לעבודה ולא לשלוח ילד חולה לגן או לבית הספר.

צילום: thinkstock