הסיפור של ליה, שהיתה פעם "א"

ליה עברה התעללות מינית קשה מידי סבה. הפגיעה בה הותירה אותה מנותקת ממשפחתה וסובלת מאנורקסיה. בניסיון נואש להציל את עצמה, היא מבקשת את עזרתכם

ליה הופלנד (צילום מפייסבוק)

שמי ליה הופלנד, אבל רובכם הכרתם אותי כ"א", הנכדה שנאנסה והעזה להתלונן והביאה להרשעתו של הסבא האנס שלי שנידון ל-15 שנות מאסר ותשלום פיצויים בסך 200,000 ₪. לאחר זמן הכרתם אותי כמי שחזרה בה בעדותה בהודעות sms שנשלחו לאחר ששוב בקשו תסקיר קורבן כי סבאל'ה מבקש לצאת לבית הכנסת ולשאר נכדיו האהובים.

לא, לא חזרתי בי בבית משפט מעולם ולאחר זימון למשטרה והבהרת ההודעות ששלחתי בכוונה לעורכי דין ולאנשי תקשורת, הסבא האנס הורשע שוב בבית המשפט המחוזי. ואז הוא עתר לעליון, לאחר שנישל מהירושה את אמי ובנה בניין במקום הבית הפרטי עם הגינה המקוללת. ב-23/8/2012 שוחרר ע"י בית המשפט העליון ואני קיבלתי מחבר השופטים התנצלות. שמענו ברדיו וקראנו בכל אתר אפשרי על הנכדה שחזרה בה, אבל לרגע לא התכוונתי לחזור אחורה.

אני לוקחת אחריות על כך שלמעשה אני שחררתי אותו ושלא תבעתי אזרחית, כי כספי נאצים (שילומי שואה) ראוי שיישארו אצל השטן. אני מודה, לא חשבתי שאי פעם אגלה את הסוד שהרס ואכל אותי מבפנים. מי יאמין למתבגרת ש"מכורה לדיכאון" (ככה הגדיר אחד הפסיכיאטרים) ולא לסבא שקט, מחויך, איש דת?

אותו סבא שמאז שמלאו לי 4, אנס אותי בברוטליות במשך 13 שנה בכל מקום: בלילה בבריכה הקפואה של המלון האילתי, בבית הכנסת בימי שישי אחרי הקידוש, במחסן, בחופשות, איפה לא. ואשתו, סבתי, היתה דוגמה ומופת עבורי עד לרגע שראתה אותי על ארבע בין עצי התפוזים ואותו דוחף בכוח לפי את איבר מינו עד שהגיע לסיפוק. היא ראתה ואז סגרה את החלון המשקיף לגינה ועזבה.

כשאמרתי "די! לא ישנה יותר אצל סבתא וסבא" אמר לי סבא האנס: "ביתך הוא מבצרך" ובתוך פחות משבוע כבר היה לו מפתח ועד גיל 17 גופי היה צעצוע של סבא וכלא עבורי. האנורקסיה עזרה לי לשלוט לפחות במה שנכנס או לא לפה שלי אחרי אינספור פעמים שנאנסתי אוראלית.

הרשעת סבה של ליה הופלנד

אתה הרסת נפש של ילדה וגוף של ילדה שהגיעה למשקל 19 קילו. משפחה שלמה התגייסה כצבא האמת איתך והעידו אחד אחת נגדי.

ביום בו הרופא אמר לי שאני, "א" לשעבר, עם אינספור ניסיונות ההתאבדות שרובם הסתיימו באשפוזים, בהריון, הפכת ללא רלבנטי ולאיש עלוב שאלוהים גם לא רוצה לקחת.

מ-2013 חיינו באושר עצום ואז, לפני שנתיים, התחלתי לרדת שוב במשקל, אימא התחילה לאבד את הכליה ומגדל האור הרעוע והמדהים שלנו קרס. אני לא יודעת איך אמא חיה עם מה שעשית לפרי בטנה האהובה. היא הפכה לצל של עצמה ומרגישה אשמה (והיא לא אשמה!). אבדתי את אמי בעודה בחיים ועכשיו נשארנו בתי ואני לבד. ישנו אחי שעוזר פעם בשבוע ובמקרי חירום בלבד ואבא שצועק שרצחתי את אמי, חברות של אימא שהיו לה "משפחה" ונעלמו. ולי אין חברות כלל, רק חברים וירטואליים שחלקם גברים שמציעים הצעות מגונות וחלקם בני משפחה שעוקבים אחרי בפרופילים מזויפים.

הרשעת סבה של ליה הופלנד

כיום אני שוקלת פחות מ-30 קילו, כמעט כמו הבת שלי בגיל 4. מסגרות טיפול ציבוריות דחו אותי על הסף בטענה שאני צריכה טיפול אינטנסיבי יותר ולא אמבולטורי בקהילה והמקום שקיבל אותי מבקש 15,000 לחודש בתחילת כל חודש לתקופת טיפול של 3-6 חודשים לכל הפחות.

אני מקבלת קצבת נכות 100% והגשתי בקשה לשירותים מיוחדים. אין לי אפשרות לשלם על הטיפול והרווחה מאיימת להוציא את הבת שלי מהבית וזה לא יקרה. אם זה יקרה זה כי אהיה מתה ועל גופתי לקחו ילדה מהממת וחכמה, אוהבת אדם וטבע. ילדה שמגיל חצי שנה ועד לגיל 3 גדלה וחונכה איתי ועם אמי, ילדה שהעוגן בחייה נעלם לה בין דיכאון לעילפון לזריקות ולאשפוז חוזר בבית חולים. אני לא ממש יודעת איך בחסות החוק והמדינה אישה שרוצה ומוכנה לטפל באנורקסיה בעקבות התעללות מינית, זוכה להתעללות מצד המדינה, שוב. אני מודה ומתוודה לא הייתי נשארת ללא אימא שלי, גם קניתי איתה את חלקת הקבר, כי אני לא אני בלי אמא שלי. אבל אימא השאירה לי פיקדון יקר מכל וזאת הבת שלי ואזיז סלעים בכדי שתהיה תמיד בריאה ומאושרת.

הקמתי דף בשם להציל את ליה (גיוס המונים-הדסטאראט לא יהיה)

תרומות ניתן לבנק לאומי סניף 631 מספר חשבון 470321 ע"ש ליה הופלנד.

אמא שלי לימדה אותי שלא לעולם חוסן ובקשה בסיום המשפט כי משפחות יתמכו בבונת ולא יתכחשו להן.

אני הבנתי שבמקום בו אין אנשים ,היה איש.

תודה רבה לכם,שלא תדעו ואם מישהי/ו נפגעו אני עדיין פה להושיט יד.