הכירו את המנטוריות של "פשוט לבשל"

שלוש בלוגריות-על של סלונה, התגייסו לתת מהמתנה שלהן, כבשלניות עם תעודות, ולהדביק את הנבחרת שלנו בחיידק הבישול– עם מתכונים, סודות וטיפים. קבלו אותן

בחורה עם מחשב נייד

3 המנטוריות: פאני רוטשטיין, דנית סלומון, דורית טל-אור

יש להן אלפי לייקים לכל מתכון שמפורסם בבלוגים שלהם ב"סלונה", המאכלים שלהן מועברים ממייל לפייסבוק ומפה לאוזן. האהבה שלהן לבישול, יחד עם הידע, הניסיון והיד המדויקת, הפכו אותן למובילות בתחומן. דנית סלומון, פאני רוטשטיין ודורית טל-אור הן המנטוריות שיובילו את פרוייקט "פשוט לבשל" של חברת "דורות" וסלונה וילמדו 45 נשים בנות מזל איך לבשל אוכל טעים, בריא, בקלות ובמהירות.

דורית טל-אור: בעולם מסובך, הבישול צריך להיות פשוט

הבלוג של דורית: Sweet Dooly

דורית טל-אור

מי אני?

חיפאית, נשואה לאהבת נעוריי, אמא לשלושה וסבתא ל- 3 נכדים.

הרומן שלי עם הסירים:

זה מתחיל בזה שגדלתי בבית של אמא מתוקתקת, עם מיליון סינרים ותמיד בישלה במטבח מסודר ונקי והגישה לנו מנות מושקעות ויפהפיות. אני לא הייתי שותפה אבל תמיד הסתכלתי ולא רק על אמא גם על האחיות שלה.

אפיה הייתה אחת מהאהבות שלי תמיד, בעיני אפיה זה בכלל לא מדע מדויק. הכול השתנה לפני 3 שנים כשפתחתי בלוג בסלונה, עזבתי קריירה והתמסרתי לאהבה. התזמון היה מושלם וזה היה כל כך משמעותי שהיום אני מעבירה הרצאה בשם "המתכון שסחף אותי", הרצאה מצחיקה על שינוי קריירה.

המתכון שסחף אותי:

ממש בתחילת הדרך פרסמתי מתכון בשם לחמניות זיתים מהירות, ו- 25,000 איש נכנסו לקרוא אותו – זה נתן לי דחיפה. שמתי לב שמתכונים שאנשים הכי אוהבים הם מתכונים עם 3 מצרכים. אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר ובלי זמן, אבל אי אפשר לוותר על המטבח ולכן צריך למצוא פתרונות טעימים שיקצרו זמנים.

לחמניות זיתים מהירות (צילום: דורית טל-אור)

מה הסוד שלך?

בישול הוא עוד דרך להעניק אהבה. מעבר לכך בישול צריך להיות פשוט וקל. שנים בישלתי בלי כמויות, אלא רק מתחושה, מה שגרם לי לשים לב לכמויות היה הבלוג.

אני מאמין במטבח:

המטבח הוא עניין של אהבה, זה נדוש נורא וקל ופשוט. אין שום סיבה להסתבך, אני לא אוהבת דברים מסובכים, זה לא אני. מטבח נמדד בכיף של הביחד, של ההתכנסות מסביב לאוכל ביתי. אני חוזרת המון למטבח של אמא (ספרדים מסלוניקי) ומאמינה בחזרה לפשטות. בעיניי זה נהדר וזה מה שאני רוצה להעביר למי שתהיה בקבוצה שלי: פשוט = נפלא.

אוכל זה תמיד בחיוך - דורית טל-אור

שמח במטבח:

תמיד דאגתי שיהיה אוכל חם, לפעמים הייתי מבשלת בלילה סירים. תמיד מצאתי קיצורי דרך למשל להכין ולהקפיא כמות ענקית של קציצות, ואז בכל פעם להכין עם רוטב אחר.

דנית סלומון: המוטו שלי במטבח זה יעילות – אני מבשלת בקיצור

עמוד הפייסבוק:  דנית סלומון

דנית סלומון (צילום: לורה אוונס)

מי אני?

נולדתי וגדלתי בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, נשואה, אמא לשני בנים בוגרים וגרה בתל אביב.

במקצועי אני עורכת וכותבת ספרי תרבות. אוכל בעיניי הוא תרבות ולכן זה היה טבעי לעסוק גם באוכל. התחלתי בתרגום ועריכה של אנציקלופדיית אוכל, ומאז המשכתי, כתבתי וערכתי את 'זמנים במטבח' ב'זמנים מודרניים' בידיעות אחרונות ואת מוסף הבישול 'תפריט' של 'עולם האישה'. ב- 2003 התחלתי לכתוב ספרי בישול, מאז לא הפסקתי. כתבתי למעלה מ-20 ספרים, שנמכרו במיליון וחצי עותקים בקירוב וביניהם, 'שוקולד ושושנים', 'עוגות בקלי קלות', 'פשטידות בקלי קלות' וגם ספרי בישול לילדים –כמו 'פיצהפיתה', כולם יוצאים במהדורות חדשות כל הזמן.

המתכון שסחף אותי:

יש המון מתכונים שאנשים התאהבו בהם, אני אוהבת מאוד את עוגה שמחה– היא ביתית וצבעונית וטעימה או את פאי חמאת בוטנים, דבש וקצפת שוקולד שנראית כמו פאר היצירה אבל בפועל היא כל כך קלה. לבשל בעיניי זו עוד דרך ליצור משפחתיות.

פאי חמאת בוטנים, דבש וקצפת שוקולד שנראית כמו פאר היצירה אבל בפועל כל כך קלה (צילום: יהודה סלומון)

הרומן שלי עם הסירים:

אני אוהבת אוכל מאז ומעולם. לבשל בישלתי תמיד, כך אני זוכרת את עצמי. בבית הספר היו לנו שיעורי בישול שאהבתי והייתי מבשלת במטבח הקטן בדירונת הפרטית. אני זוכרת שלפעמים היו פותחים את המאפייה לכולם ואמא שלי ואני היינו הולכות יחד לאפות. בקיבוץ דאז לא היתה הזדמנות לבשל במטבח הפרטי, אז אמא תיעלה את היצירתיות שלה לאפייה. היינו חוזרות מהמאפייה הקיבוצית בידיים מלאות מאפים. אחר כך כבר עבדתי במטבח בקיבוץ, בגיל 17 סיימתי תיכון, כי קפצתי כיתה, וניהלתי את חדר האוכל והנהגתי את "מהפכת הסלטים" – מגשים על מגשים של סלטים מוכנים. עד אז חברי הקיבוץ היו חותכים ירקות לעצמם.

עוגה שמחה – עוגה ביתי, צבעונית ומלאת אופטימיות (צילום: יהודה סלומון)

אני מאמין במטבח:

המוטו שלי במטבח הוא יעילות – אני מבשלת בקיצור. אצלנו אוכלים כל ערב ארוחה מלאה וחמה שאני לא משקיעה בה יותר משלושת רבעי שעה. אני מאמינה בקיצורי דרך – ירקות קפואים, קטניות מבושלות קפואות, שום כתוש. את מה שמקצר הכנות אך לא מתפשר על איכות. בעיני המטבח צריך להיות כיף ואין צורך להיתקע בו. בחיים צריך לתעדף, אני אוהבת גם לקרוא, להתבטל ולצפות בטלוויזיה וזו הסיבה שאני אוהבת קיצורי דרך. בית דורש בישול ביתי, יש בזה הגיון פרקטי וכלכלי. אני גם מאמינה שרצוי לבשל עם חומרים נגישים ומוצאת שיש מספיק דברים טובים בסופרמרקטים הרגילים.

שמח במטבח:

אני מעריצה גדולה של האוכל האיטלקי, הפסטה והגבינות, וגם בישול צרפתי, עם דגש על עוגות. בישול הוא עניין פשוט – מי שיודע לקרוא הוראות, יעבוד נכון במטבח.

פאני רוטשטיין: לתת, ליצור וליהנות מאחד התענוגות הכי גדולים בחיים

הבלוג של פאני: Fannyrothstein

פאני רוטשטיין

מי אני?

בת 55, אמא לשתי בנות גדולות, נשואה פעם שניה, עורכת דין ומגשרת, בלוגרית אוכל ב"סלונה" ומעבירה סדנאות בוטיק לבישול איטלקי. גרה בתל אביב-יפו ליד שוק הפשפשים בדירת גג מקסימה ומגדלת על הגג עשבי תיבול, ירקות ופירות.

לפני חמש שנים לקחתי הפסקה של 6 שבועות ברומא, בבוקר למדתי שפה ובערב הלכתי למאמא איטלקיה שלימדה אותי את כל הפטנטים והטעמים של אוכל ביתי איטלקי. אני נוסעת בעולם ונרשמת לסדנאות בישול, בתאילנד, ספרד, צרפת ועוד.

הרומן שלי עם הסירים:

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי עם אמא במטבח. היא היתה בשלנית אדירה שהכינה לחמים, חלות, עוגות, מרציפנים, ריבות, כבושים, בשרים, סיגרים שגם את העלים עצמם היא הכינה, נקניקיות מרגז ובעצם הכל, אפילו ממרח שוקולד.

המתכון שסחף אותי:

אני אוהבת מתכונים פשוטים וטעימים, לחמא ג׳ון טורקי מהיר ומשגע הוא מתכון מושלם לארוחת ערב זריזה. הוא מהיר, טעים וקל ויסחט קריאות התפעלות מכל מי שיאכל ממנו.לחמא ג'ון טורקי מהיר משגע (צילום: פאני רוטשטיין)

אני מאמין במטבח:

אם אגרום לנשים לבשל רק פעם בשבוע, אהיה מאושרת. לא מוכרחים גורמה, קנו פסטה יבשה, אבל תכינו רטבים. על מה שתעשו בבית הרווחתם לא רק בטעם ובמחיר, גם בבריאות ובביחד. אני אלמד לפשט את העבודה ואראה שהן בקלות יכולות לעשות טוב במטבח.

בעיניי אוכל מחבר, מעורר שמחה וחוויות משותפות. לכן, צריך וכדאי להשתמש בו כדי לקדם מערכות יחסים ולתחזק אותן, גם במישור האישי ולפעמים גם בעסקים. זה בסדר להעדיף לקנות – תגיעו הביתה, סדרו את האוכל בצלחות יפות ואספו את כולם סביב השולחן, זה זמן איכות נפלא בעידן של ריצות מטורפות והעדר פנאי.

פאני בפעולה

 שמח במטבח:

היום אני עורכת קניות קטנות לאורך השבוע, כשהילדות היו קטנות הייתי מצטיידת מראש. בישלתי כל יום ואכלנו ארוחת ערב יחד, עד היום. הרבה פעמים הייתי מגיעה ועם בגדי העבודה ועל עקבים מתחילה לבשל.

אני מלמדת לעשות מטעמים ומפשטת דברים בשביל ההנאה והכיף. בסדנא הראשונה שלי התקשר אלי בחור שהכרתי והתוודה שאינו יודע להכין ביצה וחושש להצטרף לסדנא. הצעתי שיגיע לפחות בשביל החוויה. אחרי חודש קבלתי תמונה של רביולי שהכין. זה משמח אותי וזה מה שאני רוצה לעשות בסדנא – להראות לכולן שהן יכולות.