הגיע הזמן לחשוף אפליית שכר לאור השמש

השנה התרגזנו במיוחד לגלות שהפער אפילו גדל וכיום אישה ממוצעת מרוויחה 68% משכרו של גבר ממוצע. מה לעשות? אחת הדרכים החשובות והבסיסיות למגר אפליה היא לחשוף אותה לאור השמש

מאת: עו"ד אורי טורקיה-שלס, מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו ישראל

מדי שנה אנחנו נתקלות בכותרות בעיתונים שמספרות לנו שעדיין אנחנו מרוויחות הרבה פחות מגברים. השנה התרגזנו במיוחד לגלות שהפער אפילו גדל וכיום אישה ממוצעת מרוויחה 68% משכרו של גבר ממוצע. לא מזמן פנתה אלינו עובדת בכירה ברשות מקומית שלא נזכיר את שמה וסיפרה שגילתה במקרה שהיא מרוויחה באחוזים רבים פחות מכל עמיתיה הגברים ששותפים איתה להנהלה הבכירה ביותר ברשות.

אנחנו במערך המשפטי של ויצו פוגשות נשים רבות שמבקשות מאיתנו לעשות משהו בעניין. ההצעה הכי נפוצה היא לחוקק חוק בעניין שיחייב מעסיקים לשוויון בשכר של עובדות ועובדים. מה שרוב העובדות בישראל לא יודעות הוא שבישראל קיים כבר עשרות שנים חוק שמחייב שוויון בשכר בין עובד לעובדת המועסקים בעבודות זהות או שוות ערך.

בשנים האחרונות, הצטרפו למאבק בפערי השכר ארגוני נשים כויצו ונשים חזקות ואמיצות שמגישות תביעות וניתנים יותר ויותר פסקי דין שמחייבים מעסיקים לחשוף את שכר העובדים הבכירים, להשוות את שכר העובדות לשכר העובדים ולהפסיק את האפליה בשכר. למרבה הצער, גם היום, למרות החקיקה המתקדמת והתביעות שמוגשות לבתי הדין לעבודה, סוגית האפליה בשכר נגד נשים חיה ובועטת.

אחד הקשיים המרכזיים בקידום של שינוי חברתי בנושא הוא חוסר הידע שיש לעובדות לגבי השכר של עמיתיהן לעבודה. אם בעבר הרחוק נושא השכר היה חשוף לכל במסגרת הסכמים קיבוציים ודירוגי שכר, עם השנים נוצרה נורמה ששכר הוא נושא "שלא מדברים עליו", אפילו בין חברים, וכל אחד מתמקח עבור עצמו. זה כמובן יוצר כר נוח לאפליה נגד נשים (ואוכלוסיות נוספות) ולפערי שכר. הפערים אפילו גדלים משום שמתברר שנשים נוטות לדרוש מלכתחילה שכר נמוך יותר מעמיתיהן הגברים.

אשה ודולרים צילום: שאטרסטוק  PR Image Factory

אז מה אפשר לעשות? אנחנו מאמינות כי אחת הדרכים החשובות והבסיסיות למגר אפליה היא לחשוף אותה לאור השמש. רוב האנשים והתאגידים אינם תופסים את עצמם כמקדמים אפליה ולכן לפעמים הצבת מראה וחשיפה של הנתונים בכל ארגון מניעה שינוי.

בהסתמך על חקיקה שקיימת במספר לא קטן של מדינות בעולם, אנו בויצו יוזמות חקיקה שמטרתה לחייב מעסיקים לחשוף את נתוני השכר והחלוקה המגדרית לתפקידים בתוך הארגון באמצעות דו"ח שנתי שיישלח לגוף שימונה על כך. היתרונות בחקיקה כזו הם רבים. עצם הפקת הדו"ח מעלה את הנושא למודעות של המעסיק ומחייב אותו לבחון את עצמו ואת העדפות הגיוס שלו מדי שנה. לעיתים קרובות, הבחינה עצמה מביאה לתוצאות חיוביות ומקטינה את פערי השכר. גם ברמה ההצהרתית יש לחקיקה כזו כוח אדיר כאשר המדינה מניחה על השולחן את רצונה לקדם נשים ומחייבת את המעסיקים לתרום את חלקם.

בנוסף, אם לצד הגשת הדוח קיימים תמריצים חיוביים למעסיקים שמקדמים נשים (כהטבות מס) או סנקציות שליליות לאלו שלא עומדים בחובותיהם (כאיסור על השתתפות במכרזים של המדינה), יש לחשיפה כוח אדיר שמתמרץ מעסיקים לעשות את השינוי ולהקטין את הפערים ואת האפליה כנגד נשים.

דוגמא למדינה שהחליטה לקדם את הנושא היא קנדה. שם, מחויבים מעסיקים שמעסיקים למעלה מ-100 עובדים, להגיש מדי שנה לנציבות זכויות האדם הקנדית דו"ח מפורט שבו הם מפרטים כמה נשים התקבלו לעבודה, קודמו ופוטרו במהלך השנה החולפת, מהם פערי השכר בארגון ואילו צעדים ננקטו כדי לקדם נשים בארגון באותה שנה.

תאגידים שלא ממלאים את חובתם להגיש דו"ח נקנסים וגם עלולים להיפגע בהתקשרויות מול המדינה. גם בארה"ב קיימת למעסיקים מעל 100 עובדים חובת הגשת דו"ח דומה לנציבות שוויון הזדמנויות אך אין שום סנקציה במקרה של הפרה. בנוסף, לגופים שמתקשרים עם המדינה ומעסיקים מעל 50 עובדים יש חובה להציג "תכנית העדפה מתקנת" או שלא יוכלו להשתתף במכרז.

להרוויח יותר כסף צילום:  Rawpixel.com

לצערנו אנחנו עוד רחוקים מאד מחקיקה כזו בישראל. חקיקה המחייבת חשיפת נתוני שכר והעסקה אינה קיימת בישראל ביחס לנשים או קבוצות אחרות (למעט בגרסה מאד רכה ביחס לאנשים עם מוגבלות). באופן כללי שיח על שכר הוא מעין "טאבו" בחברה הישראלית ונדרשת עבודה פסיכולוגית מאומצת בכדי לשנות את התפיסה הזו.

לעומת זאת, יוזמות וולונטריות להצגת נתוני "אחריות חברתית" תופסות תאוצה ובין היתר, ניתן להזכיר את "מעלה" שהינו ארגון גג של כ110 חברות מובילות במשק, הפועל לקדם אחריות חברתית בקרב הסקטור העסקי. הארגון מציג מדי שנה דירוג של החברות המשתתפות בשלל תחומים של אחריות חברתית ובין היתר, בתחום של גיוון תעסוקתי ובפרט העסקת נשים בעמדות בכירות ופערי שכר. דוגמא נוספת, היא יוזמתן של חברות גדולות בישראל להציג לציבור דו"ח אחריות תאגידית, אשר כולל בתוכו בין היתר, גם התייחסות להעסקת נשים בעמדות בכירות ופערי שכר (בדרך כלל נמצא באתר החברה).

יוזמה חדשה אליה נחשפנו בויצו היא מיזם "עבודה שווה". שמטרתו היא קידום מהפך בעולם התעסוקה באמצעות חוכמת ההמונים. במסגרת המיזם כל אישה שמצטרפת עונה על שאלון קצר בנוגע למקום העבודה שלה והתוצאה הסופית היא מיפוי של שוק העבודה בישראל מבחינת התייחסותו לנשים. המיזם תופס תאוצה וכיום הצטרפו אליו כבר יותר מ-3,500 נשים. בנוסף, מספר מעסיקים כבר פנו למיזם מתוך הבנת הכוח שבשקיפות והציעו למסור מיוזמתם נתונים.

יוזמות וולונטריות כאלו הן מבורכות ומעידות על הצורך העצום בידע של הציבור ובפרט ציבור הנשים בישראל לגבי נתוני שכר בתאגידים שונים. הן גם מסמנות עידן חדש שבו השימוש ברשתות חברתיות מעניק כוח לקבוצות עובדים ועובדות ומאפשר להם לייצר שיח ללא תלות ברצונו הטוב של המעסיק או אפילו של ארגון העובדים.

אנו מאמינות שדרך המלך להקטנת פערי השכר וקידום השוויון בשוק העבודה היא חקיקה שתחייב מעסיקים לחשוף את נתוני השכר ולא תסתמך על רצונם הטוב. בימים אלו אנחנו בוחנות את האופן הנכון ביותר לניסוח וקידום של חקיקה כזו. עד שחקיקה כזו תיושם, אנחנו מזמינות אתכן לבדוק היטב את תנאי השכר שלכן ובמידת הצורך, להתעמת עם מעסיקים ולהגיש תביעות.

חשיפת נתוני השכר כעניין שבשגרה תקטין את האפליה בשכר כנגד נשים ותביא לייצור שיח בריא ופתוח יותר בין מעסיקים ועובדות. מוזמנות לקרוא עוד על העשייה המשפטית שלנו בבלוג שלנו ב-SALOONA : http://saloona.co.il/wizolaw/

** הכתבה מוגשת באמצעות ויצו במסגרת יום האישה