האם את באמת מכירה את בן זוגך?

"מה שקורה לרוב בין שני אנשים שחיים יחד זמן רב, שהוא שכל אחד מהשניים ממשיך להחזיק את הדעות הקדומות על האחר כאילו לא השתנה מאז ועד היום". מלכה פלדשטיין הוציאה ספר "האמת העירומה על אהבה" ומומלץ לקרוא

מאת: מלכה פלדשטיין

"אני מכירה את בעלי, הוא לא….".
אני: "מאיפה את יודעת? שאלת אותו?"
"לא, אבל אנחנו יחד כבר עשרים וחמש שנה, זה מספיק בשביל להכיר אותו ולדעת מה הוא חושב".
אני: "האם את מסכימה, רק לצורך התרגיל, לשחרר את מה שאת יודעת ולשאול אותו בכל זאת? אבל לשחרר באמת. כשאת שואלת, אל תדמייני את התשובה שלו. בואי מוכנה להפתעה".
היא שאלה. הוא הסכים.
דעות קדומות. גם אני הייתי שם המון פעמים, ועדיין נופלת לשם לפעמים.

לפני שבע שנים מצאתי את עצמי במקום מבלבל בזוגיות שלי. מצד אחד הייתה בי אהבה גדולה והערכה רבה לאיש שאתי, מצד שני האמנתי שהוא… (כל אחת מוזמנת למלא פה את אמונותיה המגבילות על בן זוגה). ניסיתי כמעט בכוח להזיז אותו מעמדות על כל מיני נושאים, בעיקר כאלה שקשורים במה שמכנים "עולם הרוח". וגם הוא החזיק עלי דעות קדומות, בעיקר בכל מה שקשור בלפעול לפי מוסכמות. לעשות "מה שצריך".

מלכה פלדשטיין צילום יחצ

עד שיום אחד ירד לי אסימון: הכרנו צעירים. אני הייתי מי שהייתי והוא היה מי שהיה. מאז חלפו יותר משני עשורים ואנחנו כבר לא אותם אנשים. השתנינו. אפילו מאד. לא שהפכנו עורנו. האופי הבסיסי נשאר, אבל התפתח. העמדות שלנו על החיים השתנו, האמונות, אפילו הטעם באוכל.

מה שקורה לרוב בין שני אנשים שחיים יחד זמן רב, שהוא שכל אחד מהשניים ממשיך להחזיק את הדעות הקדומות על האחר כאילו לא השתנה מאז ועד היום. והמלכוד הוא, שככל שנמשיך להחזיק על האחר דעות קדומות, הוא באמת יישאר לידינו בתפקיד שאנו מחזיקים עבורו ולא יוכל להשתנות לידינו ואנו לידו. דעות קדומות תוקעות אותנו באדמה בתוך עציץ של בטון. כזה שמונע מהשורשים לקבל מים צלולים שזורמים כל הזמן בנביעות שתחתינו. אז מה הפלא שהעץ מת?

אז (לפני שבע שנים) שאלתי את עצמי – מה הדעה הקדומה הכי המקבעת  שאני מחזיקה על האיש המתוק שאיתי? ומי הוא יהיה אם לא תהיה לי דעה כזאת עליו? עליתי על מכרה זהב ולא היה לי מושג איך יורדים אל המכרה הזה. איך משילים דעה קדומה על בן זוג? הרי היא ספוגה לנו בכל נוירון במוח כבר X  שנים. ממש הפכה לחלק מהחיווטים המוחיים…מאז אני כל הזמן מגלה כמה אני לא באמת יודעת. מגלה שאני חיה עם איש מפתיע. לפעמים ההפתעות נעימות מאד ולפעמים פחות. האתגר שלי הוא להסכים לא לדעת. כשיש בי הסכמה אמתית לא לדעת ולתת למציאות ללמד אותי דברים חדשים, כמעט תמיד המציאות טובה בהרבה מהתחזיות הקודרות שצפיתי כש"ידעתי".

עטיפת ספר האהבה

מה בדיוק עשיתי תוכלו לקרוא בספר שלי "האמת העירומה של האהבה". ובינתיים, אם אתם רוצים להכניס רוח חיים בזוגיות שלכם יש לי טיפ קטן-גדול: צאו יחד לבליינד-דייט. "איך? הרי אנחנו מכירים". אפשרו לעצמכם לשעה-שעתיים לא לדעת. תעשו רגע סוויטש בראש, צאו מהבית ובקשו מבן הזוג שלכן לספר לכן על עצמו. מי הוא היום? ספרו לו מי אתן היום. האתגר הגדול בתרגיל הזה הוא ההקשבה הנקייה. בלי שיפוט או ספקנות. בלי להתערב באמצע הדברים. בלי להרים גבה. בלי לצחוק לו ברצוף. אפילו בלי לומר לעצמכן בלב "ידעתי". בלב פתוח באמת, כפי שהייתן רוצות שיקשיב לכן.

כדי להכניס אביב לתוך זוגיות ותיקה צריך לבחור זה בזה מחדש, כפי שאתם היום. אז מי אתם היום? מה אתם אוהבים? ממה אתם פוחדים? במה אתם זקוקים לעזרה? במה אתם חזקים? מהו כאב החיים שלכם? ומה משמח את לבכם עד השמים? איך הגוף שלכם מגיב כשנוגעים בו? מה סוגר אותו ומה פותח?

** הכותבת, מלכה פלדשטיין, מטפלת מינית-הוליסטית ופיזיותרפיסטית, מחברת הספר "האמת העירומה של האהבה" . בקליניקה ובסדנאות היא יוצרת מרחב בטוח בו ניתן  לרפא כאבים, עכבות ופחד מאינטימיות, להתמסר לאנרגיה המינית וללמוד את שפת האהבה.

.