ביקורת הסרט: "עזרת נשים"

מה שהופך את "עזרת נשים" לכל כך מיוחד, הוא לא רק הסיפור וההצצה הנדירה שהוא מעניק לעולמן של נשים חרדיות, אלא בעיקר ההיבטים שהוא מעניק לסמכות נשית, ולמקומה של האישה בקהילה החסידית, כרעיה ואם

 להכניס אותנו לעולם החסידות האותנטי, דרך נקודת מבע-קולנועית נשית, זו משימה לא פשוטה, שרבים ניסו עד כה ולא הצליחו. נקודות תצפית גברית לשיקוף העולם החרדי, אנחנו פוגשים לרוב. כלומר, ייצוגים של חרדים בקולנוע העלילתי ובסרטי דוקו, בעיקר של חוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה, לצד סרטים בודדים של חרדיות וחרדים מבית, שאף מבטאים, לקול תרועת הקהל, ביקורת סמויה או גלויה על החברה החרדית.

אם תרצו את זה לפנים, רק בשנה החולפת, יצא מספר סרטים לא מבוטל ובהם ייצוגים של חרדים. בקולנוע העלילתי היו אלו מנשה, הבלתי רשמיים, דרייבר וגאולה (עליו אכתוב בהרחבה בקרוב). את כולם אהבתי במידה כזו או אחרת אבל אי אפשר להתעלם מכך שכולם בוימו על ידי גברים (דתיים או חוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה) ובכל הסרטים האלו, הגברים, גיבורי הסרט, היו אלמנים.  יוצאי דופן היו סיפור אחר שנעשה על ידי בימאי חילוני (אבי נשר) ושאהבה נפשי שנעשה על ידי במאי לא יהודי (סבסטיאן לליו) אך למרות שלא היו בהם גברים חרדים אלמנים, אלו היו סיפורים יוצאים מהכלל, ואף אחד משניהם, לא הצליח להעניק שיקוף אותנטי מבפנים, למיינסטרים של העולם הזה.

עזרת נשים צילום יחצ

כעת מגיח הישר מפסטיבל הקולנוע היהודי (שמתקיים מידי חנוכה בסינמטק ירושלים), הסרט עזרת נשים, סרט שהיוצרת שלו חרדית מיינסטרים, ומצליח להיות נאמן לאמירה של הנשים החרדיות שמופיעות בו, כשהוא משקף את מקומן החברתי-קהילתי של הנשים החרדיות, וכיצד מתנהל מאבק נכון בגבולות המגזר אליו הן משתייכות. אגב, זו לא פעם ראשונה שפסטיבל הקולנוע היהודי, חושף פנינה קולנועית של אישה חרדית. בשנת 2011 הפסטיבל עשה זאת עם הלב ששר, סרטה החרדי-עלילתי של הקולנוענית החרדית רובין גרבוז. להקרנה של גרבוז, הורשו להיכנס נשים בלבד. עזרת נשים שזמין כעת לצפייה ב yes דוקו, הוא מסוג הסרטים האמיצים שזמינים גם לגברים, ושווה לשים עליו פוקוס מיוחד.

מה שהופך את עזרת נשים/ queens93 לכל כך מיוחד, הוא לא רק הסיפור וההצצה הנדירה שהוא מעניק לעולמן של נשים חרדיות, אלא בעיקר ההיבטים שהוא מעניק לסמכות נשית, ולמקומה של האישה בקהילה החסידית, כרעיה ואם. יוצרת הסרט רוחי (רייצ׳ל) פרייר, היא משפטנית חרדית ואם לשישה, שנרתמת למשימה כמעט בלתי אפשרית, להקים ארגון נשים, מקביל לחיל החרום בהתנדבות-איחוד הצלה, שמורכב מגברים בלבד. פרייר עושה זאת לאחר ניסיונות חוזרים של נשים (חלקן דולות) להצטרף לארגון הקיים. אלא שבאיחוד הצלה, מסרבים בתוקף לקבל נשים. לדבריה, הם חושבים שנשים לא מהירות מספיק, לא חזקות מספיק ולא חכמות מספיק. פרייר מאמינה שחייבת להיות אפשרות נוספת. הרי לא ייתכן שנשים שרגילות להיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מוצאות את עצמן כורעות ללדת, חצי ערומות מול פרמדיקים שכולם גברים. ״בתנועת החסידות יש הפרדה ברורה בין המינים. לגבר אסור אפילו ללחוץ לי יד. יש חריג לכלל הזה. כשיש פיקוח נפש, אז זה בסדר אבל רוב הנשים החרדיות רוצות שאישה תעזור להן״ מנמקת פרייר, את החלטתה לתת מענה לנשים על ידי נשים. וכך, חיל האמבולנסים החדש והנשי שהיא מייסדת לאורך הסרט, נקרא ״עזרת נשים״.

עזרת נשים צילום יחצ

כדי להיכנס לעולמן של הנשים החסידיות, הסרט מעניק מבט, לשגרת יומן ולדפוסי החשיבה והחינוך הקהילתי שלהן. המצלמה בתנועה מתמדת, ודרך הרחובות של בורו פארק-ברוקלין, דיוקנאות האנשים והנשים החולפים, הרכבים והרכבות החולפות, אנו נכנסים ללב העניין, ללב הקהילה היהודית-אורתודוקסית של ניו יורק.

לנשים החרדיות-חסידיות אב טיפוס אחר. הן מטופלות על ידי ילדים רבים והתפיסה של מקומן מבוססת על תפקידן כאימהות. ״נשים חרדיות הן יצורים עסוקים מאוד. האישה הממוצעת הולכת ברחוב עם לפחות ארבעה, חמישה ילדים סביבה. המטרה העיקרית של האישה היא להיות אם—אבל הדבר הכי גרוע שאפשר לומר לי הוא שאני לא יכולה לעשות משהו כי אני אישה וכי אני אישה דתית. זה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד לי״ אומרת פרייר. הסרט עוקב אחרי פרייר בדרכה להגשמת החזון. לאורכו היא נאלצת להתמודד עם חסמים, איומים ואלימות מילולית מסוגים שונים. אבל היא נותרת נאמנה למטרה שלה וגוברת על כל המכשולים, הרבה מתוך אמונה ובזכות בעלה האוהד והתומך.

עזרת נשים צילום יחצ

ואם במבט חיצוני, נוכח האישה המרשימה, הנאבקת במיינסטרים הקשיח של הגברים החרדים, יכולנו לחשוב שמדובר בפמיניזם חרדי חדש, הרי שבפורום השבועי, תכנית של ברכה מלצר, ברדיו חזק, רוחי וייטי מנדל, שתי חלוצות מעזרת נשים, מסבירות בתוקף למה לא מדובר בפמיניזם: ״פמיניזם הוא מושג חילוני. אם יש לך חיים שמלאים בערכי התורה, אין לך צורך בפמיניזם. מנקודת המבט שלי פמיניזם זה כשאישה רוצה להיות שווה לגבר או כשהיא רוצה עבודה של גבר. אני מרוצה מאוד מתפקידי כאישה״ אומרת שם פרייר. ״מציירים תמונה לקהילה החסידית, כאילו אנחנו מתריסות נגד הרבנים אבל זו טעות לחשוב ככה״. ואכן, כל הנשים המופיעות בסרט, מציגות צד וקול שונה, אך כולן נאמנות לדרך אחת. בעלת תשובה, צעירה גרושה, אם לילדים רכים וכו׳. בין כל המשברים שהן חוות כנשים חרדיות, ביחד ולחוד, אנו מבינים כי יש פה קול חזק, שונה ומרתק. ״לפעמים אני תוהה למה א-לוהים ברא אותי אישה. הוא יכל לברוא אותי גבר והיה לי קל בהרבה. הרבה מהדברים שאני רוצה לעשות קשים הרבה יותר רק בגלל שאני אישה. אילו הייתי גבר חרדי, לא היו לי חצי מהבעיות שיש לי״ אומרת פרייר ברגע של חולשה.

עזרת נשים צילום יחצ

הסרט שמצליח לבטא כנות ולעורר שאלות, מצליח להראות כיצד בזכות נשים צדקניות, נגאלו ישראל ובזכותן, עתידים להיגאל. פרייר וחברותיה, הן נשים חרדיות מהשורה, שאינן קוראות תיגר, אלא לצד שמירה על מקומן המסורתי בחברה ועל מעמדן ההלכתי, הן מבקשות לחולל את השינוי. לכן גם המלחמה שלהן שונה ומושכלת.

לדימוי אשת חיל, לאורך השנים, גוונים רבים בקולנוע יש והגוונים מקבלים פילטרים על ידי היוצר ומשבשים את הסאונד הטבעי. פה יוצרת הסרט, מביאה אמירה אותנטית, עמוק מתוך השדה אליו היא משתייכת. היא עושה זאת באופן מעורר מחשבה והשראה, והיופי של הסרט, זה שהיא עושה זאת ללא פילטרים מלאכותיים. פרייר מביא את עצמה, לבושה בקפידה אך חשופה מאוד וניכר כי בעצם מעשה הסרט, היא לא רק מספרת סיפור אלא הסרט הוא כלי רב עוצמה להעביר מסר לנשים באשר הן נשים. המצלמה שהופכת, לרגעים, לשופר בימים הנוראים, מצליחה להעביר את המסר, שנשים גם אם הן חרדיות, לא צריכות לפחד מגברים או לוותר על החלומות שלהן.

כוכבים- 5 מומלץ מאוד.

מרלנה- קול אחר שעובר בענק!!!

הסרט "עזרת נשים" ישודר ביום ראשון ה16.12 ב-yes דוקו וב-STINGTV

 

 

 

מרלין וניג
יוצרת וחוקרת בינתחומית, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וחברה במועצת הקולנוע הישראלי