אפשר לצלצל גם לאבא

כשמדובר בהורים גרושים חלה על מערכת החינוך לעדכן את שני ההורים (כן,כן, גם את האבא) לגבי כל דבר שקורה עם הילדים

אני יוצאת מפגישה ומגלה שלוש שיחות שלא נענו מבית הספר. הלב שלי כמובן ישר יורד לתחתונים ולפני שאני מספיקה ביד רועדת לחייג חזרה לבדוק מה קרה עוד צלצול. על הקו אחות בית הספר, הקטנה אמורה לעבור חיסון בעוד שבוע ואין אצלה את פנקס החיסונים. רגע אחרי שנרגעתי ונשמתי לרווחה שלא קרה כלום לאף אחד מילדיי שאלתי אותה למה לא התקשרה לאבא שלה. קודם כל, לא מדובר במשהו דחוף אז שלוש שיחות נראות לי מוגזמות אבל מילא. לא הצלחת להשיג אותי? למה לא ניסית את ההורה השני? "אני מתקשרת לאימהות. מבחינתי את הכתובת." עזבו שהיא לא השיגה אותי ופשוט המשיכה לנסות במקום להתקשר אליו. עזבו שאנחנו בכלל גרושים והיא חייבת לאשר גם את החיסון מולו. ב-2018 אני בתור האמא, עדיין הכתובת הראשית והעיקרית. אם בכלל יש כתובת אחרת.

אשתף אתכם שדווקא ההורה "הפעיל" (כמה אני שונאת את ההגדרה הזו) אצלנו הוא האבא. הוא זה שמתנדב לכל דבר בכיתה, מעביר להם הדרכות, עומד בבוקר ב'נשק וסע' קובע את השעות ליום הורים (ומרצה לי במשך שעה למה אני חייבת לבוא גם) ואפילו אופה את העוגות והעוגיות כשצריך. הוא זה שבקבוצת הווטסאפ של הכיתות ותמיד יודע מה קורה. אבל כשצריך משהו, מהקטן לגדול, וזה לא משנה מה ומתי- הטלפון הראשון הוא תמיד אליי. ואם אני לא זמינה? מנסים שוב. ושוב. ואז אליו.

חן קרופניק ומשפחתה אלבום פרטי

הייתי נורא בלחץ אחרי הפגישה ובכל מקרה האחות צריכה לאשר איתו את החיסון אז אמרתי לה "תקשיבי, פנקסי החיסונים של הילדים אצלו. ואני לא זוכרת אם הוא חתם על החיסון. אז בבקשה תתקשרי אליו". תשובתה, אמנם לא הפתיעה אותי אבל עצבנה מאוד. "אני ידעתי אותך וזה מספיק". אז זהו שלא. ולא, אני לא קטנונית. כאמור אנחנו גרושים. זה שאנחנו מסתדרים נהדר זה אחלה. אבל אם לא היינו מסתדרים? או אם נריב פתאום? יש ימים שאני בכלל לא מדברת איתו אז למה זו האחריות שלי לעדכן אותו או שלו לעדכן אותי?

יש שיגידו: אתם ההורים, האחריות היא שלכם. ויש בזה מן הנכון. א-ב-ל כשמדובר בהורים גרושים חלה על מערכת החינוך לעדכן את שני ההורים (כן,כן, גם את האבא) לגבי כל דבר שקורה עם הילדים. ולא, אני לא הכתובת היחידה. וזו לא אחריות שלי לוודא שגם הוא חתם על החיסון. ומה עושים הורים גרושים שלא מסתדרים בכלל? רק האמא מעודכנת ומחליטה?

האבא של הילדים שלי הוא לא "הורה פעיל". הוא הורה. בדיוק כמוני. במקרה אם תשוו בינינו בכל מה שנוגע לפעילות הבית ספרית הוא הפעיל יותר. ההורים האחרים כבר התרגלו לזה שאני לא בווטסאפ והוא התרגל לשלוח לי צילומי מסך של דברים חשובים. אפילו המורה לאט לאט מתרגלת לשתי תעודות ושתי הודעות על כל דבר. ובכל זאת, ב-2018 אני עדיין הכתובת הראשית, אם לא היחידה, מהסיבה היחידה שאני האמא ותו לא.

מערכת החינוך- הגיע הזמן שתתקדמו שם.

** הכותבת, חן קרופניק, היא אשת יחסי ציבור.