מיי גרף: “אני אוהבת את מי שאני והעולם קולט את זה"

אמה של מיי גרף ניסתה כל השנים לגרום לה לרזות. התוצאה היתה הפוכה לגמרי. היום מיי מאושרת להיות מקור להשראה עבור כל מי שמתמודדת עם בעיות של דימוי גוף ומשקל. פרויקט מיוחד

[youtube pqX19FOrYg0 nolink]

 

כבר מגיל צעיר, היה ברור למיי גרף (36) שאמא שלה היתה רוצה בת שנראית "כמו שבת צריכה להיראות" – רזה ודקיקה. “אמא שלי היא מורה להתעמלות והנושא של מראה הגוף היה אחד הדברים החשובים לה ביותר", אומרת מיי, שהשתתפה בפרויקט “יופי אמיתי" של Dove וסלונה, שנועד לקדם דימוי גוף חיובי ומכיל בקרב נשים. "כיוון שהגוף שלי לא תאם להגדרה שלה ל'מושלם', היא עודדה אותי כל הזמן לנסות דיאטות מסוגים שונים. כל פעם היה מעין יעד שהייתי אמורה לעמוד בו 'כדי שיהיה לי גוף יפה'. בהתחלה זה היה לרדת 3 קילוגרם, אחר כך 5 וככה זה עלה ככל שגדלתי. האמת היא שבפועל לא הייתי שמנה בכלל, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי מבנה הגוף שלי היה במרכז העניינים, ולא מסיבות טובות".

"הגוף שלי תמיד היה במרכז תשומת הלב". מיי גרף (צילום: גלית סבג)

אחד השיאים בהתעסקות במשקל הגוף היה כאשר מיי וחברותיה רצו להכין ריקוד משותף. “רצינו ללבוש בגדי גוף. כיוון שכל החברות שלי היו דקיקות, בגדי הגוף מאוד החמיאו להן. אני גם לבשתי בגד גוף, אבל אז אמא שלי הגיעה ואמרה שעם גוף כמו שלי אי אפשר ללבוש בגד גוף וביקשה שאוריד אותו. תחושת העלבון הזו נצרבה לי עמוק בתודעה ומאז התחלתי ללכת אך ורק עם בגדים שחורים, שמכסים כמה שאפשר מהגוף. בתור נערה לא העזתי ללבוש בגד ים או בגד חושפני אחר. מאוד התביישתי באיך שאני נראית ולא הסכמתי להתעסק באיפור, בשיער או כל סממן נשי אחר. גם לגבי בנים, הייתי משוכנעת שאף אחד לא יסתכל לכיוון שלי, ואם כבר יסתכל זה יהיה בקטע של בדיחה".

"אמא רצתה בת 'שנראית כמו בת'" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

את הבגדים הייתה קונה מיי יחד עם אמה, מה שגם זכור לה כסיוט מתמשך. “האבסורד האמיתי היה שבמונחים אובייקטיביים לא הייתי שמנה, אבל התחושה הייתה שאני הרבה יותר גדולה ממה שאני. כתוצאה מכך לא העזתי ללכת עם בגדים שאני רציתי או שמצאו חן בעיני. היינו הולכות יחד לחנות בגדים, הייתי מודדת מה שאמא שלי הייתה מביאה לי והמבטים המאוכזבים שלה מאיך שהבגדים מונחים עלי, היו מבהירים לי באופן חד משמעי עד כמה היא הייתה רוצה שאראה אחרת”.

הרצון להיות רזה הוביל את מיי לנסות דיאטות רבות, כאשר מכל אחת מהן יצאה רזה לכמה חודשים, אבל מהר מאוד עלתה למשקל גבוה יותר מזה שהיה לפני תחילת התהליך. "בתחילת גיל 20, אחרי שדיאטה נוספת נכשלה, הרגשתי שאני פשוט לא יכולה יותר. החלטתי להפסיק את הדיאטות לא בגלל שאהבתי את איך שאני נראית, אלא פשוט כי הבנתי שאני חייבת לקבל את הגוף שלי ולאהוב אותו כמו שהוא".

"לא העזתי ללבוש בגדים שרציתי" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

אירוע נוסף שחידד אצל מיי את ההבנה שעליה להיות שלמה עם מי שהיא, התרחש אחרי שנודע לה שהיא סובלת מבעיה רפואית. “בגיל 28 הייתי מאוד חולה וכולם מסביב כולל הרופאים היו בטוחים שמדובר במשהו חמור מאוד. בסופו של דבר, זה התברר כמשהו שולי שההחלמה ממנו היא קלה ומהירה, אבל אני זוכרת שבאותם רגעים הבנתי שאני מבזבזת את החיים שלי בניסיון להיות מישהי שאני לא. פתאום קלטתי שהחיים יכולים להסתיים בכל רגע ואז תחושת ההחמצה תהיה בלתי נסבלת מבחינתי".

"הרגשתי הרבה יותר גדולה ממה שהייתי בפועל" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

אמנם זה היה תהליך ארוך, אבל מהתוצאות שלו מיי נהנית בכל רגע. "שיניתי לגמרי את דפוסי ההתנהגות שלי. אחד האירועים הראשונים שבהם הסכמתי ללבוש בגד צבעוני וחושפני היה כאשר הלכתי לקנות בגדים עם מי שהיה אז בן זוגי והיום הוא בעלי. הוא הביא לי לחדר ההלבשה חצאית סקוטית קצרה ואני התפקעתי מצחוק, כי הייתי בטוחה שזו בדיחה. הוא אמר שזה יכול להחמיא לי מאד, ואחרי שכנועים הסכמתי למדוד אותה. מאוד אהבתי את איך שהחצאית נראתה עלי וקניתי אותה. מאז המלתחה שלי השתנתה מקצה לקצה. אני לובשת מה שמתחשק לי, בין אם זה בגד ים, מכנסיים קצרים, שמלות ומה לא?"

"המלתחה השתנתה מקצה לקצה" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

היום מיי שלמה עם מי שהיא וגם ההשתתפות שלה בפרויקט "יופי אמיתי" היא מבחינתה חלק בלתי נפרד מהעניין. "זה לא שאני יכולה להסתיר את הגודל שלי, כך שאני ממילא חשופה", היא אומרת בחיוך. "אבל מה שמנחה אותי הוא להראות לנשים אחרות שאפשר להיות אשה שמנה ומאושרת. אפשר להיות שמנה ולהיות בזוגיות מעצימה, ללבוש כל מה שמתחשק לך, להיות בדיוק מי שאת. כל אלו הן אקסיומות שמלמדים אותנו לחשוב שנשים שמנות לא יכולות לעשות או להגשים. אני כאן כדי להראות לכולם שזה לא נכון. כילדה, לא היה לי מודל כזה להשראה ובמשך שנים חייתי בתחושה שאידאל היופי של אמא שלי זה הדבר היחיד שקיים. אם מישהי תראה אותי בתמונות ותגיד לעצמה – 'וואלה, זה אפשרי', אז בעיני הצלחנו בענק".

"הערות כבר לא מטרידות אותי. אני מאושרת" (צילום: גלית סבג)

את התובנות שלה כותבת מיי בבלוג מצליח שמהווה השראה עבור נערות ונשים רבות שמתמודדות עם משקל עודף. “עוצרות אותי נשים ברחוב ואומרות שבזכותי הן לובשות בגדים שבעבר לא היו מעזות ללבוש, אחרות מחמיאות לי על מה שאני לובשת ומאחלות לעצמן להיות אמיצות כמוני. אני לא מרגישה אמיצה. אחרי שנים שבהן הסתרתי את עצמי, אני שלמה עם מי שאני, ואני יודעת שהערות תמיד יהיו, אבל השאלה היא מה החשיבות שאני נותנת להן בעולם שלי. אפילו אמא שלי שינתה את ההתייחסות שלה למשקל ברגע שהיא הבינה אילו נזקים זה גרם לי לאורך השנים. אם אני הצלחתי להגיע למצב שאותן הערות לא מטרידות אותי בכלל, אני ממליצה לכל אחד לעשות את הדרך הזו, כי הפירות שלה שווים את המאמץ".

*************

סטיילינג: סיגל גרוס

טופ וחצאית – ויולי לביא

נעליים – גלי