Saloona

» אולגה סטאטלנד-וינטראוב

מנהלים בכירים בחברה גדולה במשק הישראלי מביטים בי בהתרסה- עוד הפעם אתן, הנשים, עם השטויות הפמיניסטיות שלכן, אפילו לחזר כבר אסור. עכשיו בטח תטיפי לנו מוסר על כך שכולנו כאן כל הזמן מטרידים או לפחות מטרידים פוטנציאלים.

מתוקף תפקידי כראש תחום חינוך והסברה במרכז סיוע וכמנחת סדנאות במקומות עבודה, אני ניצבת בפני משימות רבות- לטפל ולמנוע הטרדות מיניות בעבודה, להסביר מה אומר החוק אך גם לזכור, מה הן הנורמות החברתיות והערכים שעל פיהם אנחנו- נשים וגברים כאחד, חונכנו ומתנהגים כיום, מה היו הציפיות החברתיות והאישיות מאיתנו עד כה, ומה אנחנו באים לשנות במציאות החברתית שאנו חיים בה כעת. אחת המטרות שהחוק למניעת הטרדה מינית הציב בפניו היא שינוי ערכים ונורמות של התנהגות. שינוי זה כולל בתוכו גם הטלת אחריות על הסביבה. סביבה אשר רואה מקרים של פגיעה, הטרדה, זלזול והשפלה מחויבת, מתוקף היותה סביבה עם סולידריות חברתית, להתערב. סולידריות חברתית משמעותה הבנה, שפגיעה בנשים כמוה כפגיעה בגברים. הבנת עומק הפגיעה בצד השני, היכולת להיות אמפטי, להביע הזדהות עם הכאב של האחר,  וכיבוד הגבולות האישיים של כל אחת ואחד מאיתנו. איננו נמצאים בעיצומה של מלחמה בין-המינים, אלא מלחמה באלימות באשר היא, הדרה, פגיעה והשפלה של האחר באשר הוא, או היא במקרה הנוכחי.

היא זו שתצטרך להתמודד

עם זאת, גם כאן, אנו ניצבים בפני דילמה, ליטול את הכוח מידיי האישה להתלונן, להחליט עבורה מה טוב לה ומה נכון, וזאת במקום לתת לה לקבל את ההחלטה האם להגיש תלונה או לא. הרי זה הדבר שאנחנו נלחמות כנגדו- לקיחת בחירתה של האישה מידיה האם להיות מעורבת במערכת יחסים או לא, להתלונן או לא, להחליט עבור עצמה מה טוב עבורה ומה מתאים לה. הרי בסופו של דבר היא זו שתצטרך להתמודד עם כל הביקורות וההשלכות של תלונתה על חייה האישיים והמקצועיים. אנו יודעות, שדבר ראשון, חשוב להחזיר לאישה שנפגעה את השליטה על חייה וזאת בין השאר על ידי חירותה לבחור מה ברצונה לעשות במצב הנוכחי. השלכות הפגיעה המינית רבות ובין השאר, כוללות בתוכן פגיעה בביטחון העצמי, בחירות, באמון שלנו באחרים וביכולת לנהל את חיינו כסדרם. נטילת זכותה של הנפגעת לבחור האם להגיש תלונה או לא מהווה המשך לתהליך פגיעה זה ולא תמיד פועל לטובתה ושיקומה. עם זאת, הדילמה הניצבת בפנינו אינה פשוטה- האם להמשיך ולהתבונן מהצד, לתת לה להיפגע, לשתוק ולקחת חלק בצורה עקיפה בפגיעה באותה האישה ובאלפי הנשים והגברים מסביב? תשובתי היא שלא, עלינו לקום כנגד התנהגות שכזו ולהפסיק את הפגיעה וההטרדה, לטובת האישה שנפגעה, לטובת נשים רבות אחרות שנפגעו או יפגעו בדרך, ולטובת השינוי החברתי שאנו כה מייחלים לו- חברה צודקת וסולידרית יותר, חברה ללא אלימות וכבוד אחד כלפי השנייה.

כאשר אני מתבוננת  בפרשת אשל , אני רואה שלושה גברים, כולם בתפקידים בכירים, אשר קמו ובחרו להתערב ולא לעמוד מנגד, כאשר ראו פגיעה והטרדה שנעשית לנגד עיניהם. הם בחרו להביע דעה נגד האלימות, לנקוט צד לטובת הנפגעת. הם חברו להתמודד עם הביקורות החברתיות, החשדנות של הסביבה והפגיעה הקולקטיבית, והעיקר שלא לעמוד מנגד, ולראות אדם אחר אשר מנצל את תפקידו לפגיעה באחר.

בתום הסדנא למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, עשרים וחמישה מנהלים לא מביטים בי עוד, הם מביטים זה בזה, ואולי גם בעצמם. מזכיר הממשלה צבי האוזר, המזכיר הצבאי יוחנן לוקר, וראש מערך ההסברה יועז הנדל, אם היו משתתפים בסדנא זו, היו עוברים אותה מבחינתי בהצלחה. המטרה היא לא רק לא להטריד אלא גם לנקוט בצעדים אקטיביים להפסקת ההטרדה בסביבתנו ולמניעתה, וכך הם עשו. צל"ש.

אולגה סטאטלנד-וינטראוב, ראש תחום חינוך והסברה במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א.

בעלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית מהאונ’ העברית בירושלים ומוסמך במדעי החברה ולימודים הומניטאריים מאונ’ לה-סאפיינזה ברומא.

קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: לנשים 1202 לגברים 1203