"אל תקרא לי גיבור"

בשישי הקרוב, 19.10, תתקיים השקת הספר של רחל אסתרקין, "אל תקרא לי גיבור", בשעה 12:00 בסינמטק תל אביב. ראו עצמכם מוזמנים!

"אל תקרא לי גיבור" ספרה של רחל אסתרקין עוסק בגיבורים שונים אך הגיבור האמיתי בו הוא אחד – הקולנוע עצמו. מבט רחב יריעה והקשרים כמו זה שמציעה כאן אסתרקין מקבע את הקולנוע, האמנות השביעית, כ"אמנות הראשית". גם כשאנחנו מדברים על קולנוע הוליוודי במובן המסחרי, בידורי, הקולנוע מעמיד את האמנויות הקלאסיות בעמדת נחיתות במובן הזה שזו האמנות שמכילה, מעכלת, משקפת, מעצבת ואף מובילה את התודעה האנושית.

אסתרקין מגישה לנו מבט אישי, ייחודי על ההיסטוריה האנושית כשהיא מובילה אותנו דרך שביל פסיפסי קולנועי ייחודי שיצרה, שביל לא בנאלי ולא צפוי. לאורך הדרך היא מספקת לנו קייס סטאדיז שהצופה הממוצע לא בהכרח נתקל בהם ודרכו היא מאירה את הקשר הגורדי הזה שבין הקולנוע ל"חיים עצמם", פנס הקסם שלה נוגע לעיתים בפינות נסתרות שנגלות רק ליודעי ח"ן ולעיתים בכאלה שהן "common knowledge", קלאסיקות ושוברי קופות למיניהם.

הפרוז'קטור החזק ביותר הוא זה המופנה למדיום עצמו. הדוגמאות השזורות לאורך הספר מובילות אותנו להבנה שהקולנוע הוא בעל חשיבות מרכזית ביותר בהיסטוריה האנושית, לפחות מהמאה ה-19 ואילך (ונראה לי שספר ההמשך ייכנס לעומק עולם הסדרות הטלוויזיוניות המתפתח ומאיים על מעמד הקולנוע).

רות אסתרקין צילום אלבום פרטי

התרבות בכללה היא שיקוף של המציאות, מסבירה אותה, "מתווכת" לנו אותה, מפרשת אותה פילוסופית ולעיתים מתעלה עליה, חכמה ממנה ומקדימה אותה בשני צעדים. ספר זה נותן לנו הזדמנות לראות כיצד במאים, יוצרים ובעלי השראה אחרים בתעשייה הזאת נוטלים את המנדט הזה ומביאים אותו לידי שכלול.

אוסף הסרטים שסצינות מתוכם מתוארות בספר עוזר לקורא לחוש את  יחסי הגומלין ביננו (הקהל) לבין הקולנוע: כיצד אנחנו בתפיסותינו משפיעים עליו והוא משפיע עלינו בחזרה. חלק מהסרטים המוזכרים בספר נוצרו כמשקפים מדעת ובהסכמה את השקפת העולם הרווחת בתקופתם ובחלק אחר מדגימה אסתרקין כיצד שאפתנות קריאטיבית הצליחה ליצור מודלים אלטרנטיביים להזדהות, והטמיעה במחשבה האנושית רעיונות אוונגרדים  ש"פתחו לנו את הראש".

המסע שאסתרקין מציעה בספר מתחיל במאה ה-19, עם הולדת הקולנוע ועובר דרך מושגים כמו תרבות מעמדית, מהפכנות, קולוניאליזם, גלובליזציה, קפיטליזם, פמיניזם, רב תרבותיות ואחרים. חלק ניכר מהספר שם דגש כאמור על הגיבורים – הפרוטגוניסט שהוא לעיתים גיבור, לעיתים אנטי גיבור ולעיתים נע על הסקאלה, מבולבל בעצמו. גיבורים אלה עוזרים לנו להבין את  עצמנו, ההזדהות איתם ועוצמות הרגש שהם מפעילים עלינו מעוררים אותנו, נותנים לנו השראה או חומר למחשבה ומציעים דרכים לשאול את עצמנו שאלות רבות משמעות (תפקידים שקודם מילאו בהצלחה הספרות, השירה או התיאטרון).

עטיפת ספר אל תקרא לי גיבור צילום מסך

אך גיבורים אלה הם לא לבד. רחל מדגימה בספר איך הגיבורים והנרטיב שלהם  נתמכים בעולם הביטויים החזותיים, שהוא חוזקתו הגדולה של הקולנוע. עולם הדימויים/הסמלים החזותיים הקולנועיים פועל על התודעה האנושית באופן אפקטיבי יותר מכל דבר אחר. אין כלי חזק ממנו לייצר תודעה (עולם הפרסום מתמחה בזה). בנוסף, האוניברסליות שלו, בין אם היא באה לידי ביטוי בעלילות קונקרטיות החודרות ללב או מופשטות, מסוגלת ליצר משמעויות תרבותיות המהדהדות למרחקים.

"The times they are changing", שר לנו בוב דילן ואסתרקין מיטיבה להוביל אותנו איתם במסע התודעתי-יצירתי הזה. כפי שעולה מהספר אופיו המסחרי של המדיום ויכולות ההפצה המאסיביות שלו הם פקטורים משמעותיים שתרומתם ניכרת ביצירת רב תרבותיות, ביחס למיעוטים, לנשים ואפילו בחיפוש אחר משמעות.

"You cant be what you cant see", ציטוט חביב עלי של  האקטיביסטית מאריאן רייט אדלמן שנאמר בהקשר של ייצוגי מיעוטים.  מארי ווילסון מפרויקט הבית הלבן, בממשל אובמה ניכסה אותו והשתמשה בזה בהקשר של ייצוגי נשים מובילות, משפיעות. המסע שאסתרקין מציעה לנו בספר הזה שלעיתים היא עצמה הגיבורה שלו, מציע לנו ייצוגי נשים רבות מכל הסוגים, כאלה המשקפים התקדמות וכוח נשי וגם אחרים, ביקורתיים, שנוכל לומר עליהם בפראפראזה "you don’t want to be what you can see" .

עם סיום הקריאה מה שמתחשק יותר מכל הוא לפנות סוף שבוע (ארוך במיוחד) ולצפות בכל הפלייליסט המשובח הזה כשהארותיה של אסתרקין עוד מהדהדות ברקע.

**  בשישי הקרוב, 19.10, תתקיים השקת הספר "אל תקרא לי גיבור", בשעה 12.00 בסינמטק תל אביב. ראו עצמכם מוזמנים