אל תגידו לי שאני חייבת להיות אימא

המאבק האל-הורי הוא מאבק על הכרה חברתית, על הזכות להגיד את מה שאנחנו חושבים בלי שיתייחסו אלינו כמצורעים, על הזכות לבחור גם לא-להיות אמא

האמת? אין לי משהו מעניין או מיוחד להגיד על אל-הורות. אין לי הרבה מידי להגיד על הנושא הזה בכלל. בניגוד למאבקים אחרים שאני לוקחת בהם חלק, המאבק האל-הורי הוא מאבק על הכרה חברתית, על הזכות להגיד את מה שאנחנו חושבים בלי שיתייחסו אלינו כמצורעים, על הזכות לבחור גם לא-להיות אמא. אם הייתם שואלים אותי לפני שנה או שנתיים כנראה שלא הייתי מרגישה שזה נושא שחשוב לדבר עליו. בסך הכל אין איזה חוק שאני רוצה לשנות, או מקרים איומים שאני רוצה למנוע את הישנותם. מה שיש זו אוירה של השתקה. השתקה של חופש הבחירה שלנו, השתקה של האפשרויות הקיימות. ובמקום שבו משתיקות אותנו, כך למדתי בפמיניזם, אנחנו צריכות להתחיל ולצעוק בקול גדול.

אלפי שנות אבולוציה, התגברנו על הטבע בכל כך הרבה דרכים, ועדיין אנחנו כחברה תקועים עמוק בתפיסה שעל פיה המצב הנורמלי הוא לרצות להתרבות. לכשעצמו, אין עם זה שום בעיה, הבעיה מתחילה כשמגדירים את גבולות ה"לא נורמלי" ומתעקשים לשים בתוכם נשים וגברים שבוחרים שלא להמשיך את הגנים שלהם, אלא להקדיש את החיים שלהם למשהו אחר. את כמות הפעמים מאז התחלתי לדבר על זה בהן שמעתי "את משוגעת" "זה לא מספק" או "יעבור לך" ו"את תתחרטי" כבר קשה לי לספור. לא ברור למה, לאנשים זרים לחלוטין יש צורך למסגר אותי כפסיכית, רק בגלל ההחלטה הזו שביצעתי בנוגע לחיים האישיים שלי.

מבחינה סוציולוגית יש בזה היגיון מאד גדול- החברה, כמו כל אורגניזם, חותרת לשימור עצמי. השימור העצמי הזה מתקיים באמצעות ילודה, ויש לו מניעים יצריים שדאגו לכך במשך דורות. ההתגברות על הטבע היא שמאפשרת לאדם לחיות בלי לנסות להתרבות, בניגוד לשאר בעלי החיים בכדור, מה שמעורר בחברה צורך לגדוע את המהלך המסוכן הזה שעלול להביא לסופה. הפיתרון הוא כל מיני סנקציות חברתיות. אבל בימינו אנשים לא אוהבים לדבר על חברה ועל סנקציות, אוהבים לדבר על בחירה. אף אחד לא מונע מאיתנו להיות אל-הוריים, אז איפה בעצם הבעיה?

אין כמו אחיינית שאפשר לאהוב כאילו היא שלי, וגם ולהחזיר להורים שלה

אז אני אגיד, ואקווה שתישארו, שהבעיה היא בכם. רובכם (שימו לב, לא כולכם, לא אחד ואחת מכם אישית, אלא כתופעה חברתית), כשאתם שומעים אותי אומרת שאני לא רוצה ילדים מגיבים ב"אבל למה? את לא חושבת שתתחרטי יום אחד? זה כ"כ חבל, את טובה עם ילדים, תהיי אמא נהדרת" וכן הלאה. הכל אולי נכון – אולי באמת אתחרט, ואולי באמת אהיה אמא נפלאה. אבל למה בעצם אתם חושבים שאני לא יודעת את כל זה? יש פה מעין הנחה מובלעת, שאני לא יכולה להיות "נורמלית" אם אני לא רוצה ילדים. נשים בצד את הדיון הפילוסופי על מהו נורמלי, ואשמח אם תסבירו לי- מה כל כך לא הגיוני בלרצות שיהיה לי זמן לעצמי, גם בעוד חמש או עשר או עשרים שנה, ולא זמן מוגבל, אלא כל הזמן שרק ארצה בעולם. מה כל כך לא נורמלי בלרצות להשאיר את טווח האפשרויות שלי לא מוגבל? זה לא נשמע לכם סביר בהחלט שארתע מהאחריות הגדולה שמגיעה עם הבאת יצור חדש לעולם, ואחליט שזה גדול עלי? ולמה זה כל כך מאיים שצריכים תמיד לזרוק "יעבור לך" כאילו שאם תשלימו עם זה שאני לא רוצה להיות אמא זה משליך משהו עליכם?

שאלתם פעם אישה שדיברה על הנסיון להיכנס להריון שאלות כאלה? זה נשמע פולשני ומקריפ, אף אחד לא היה פונה לאישה בהריון ושואל "את רוצה להפיל אולי? בטוחה שלא תתחרטי על זה?" ואיכשהו אם אני אל-הורית זה הגיוני. אז אני מדברת על זה. אני מדברת על זה בכל רם, אני מתייגת #למהאניאלהורית לפעמים סתם כדי להתריס, אני מזכירה לכם  שוב ושוב שאפשר להיות גם נורמלית לגמרי וגם לא-אמא. ואני לא צריכה להצדיק את עצמי יותר מאשר כל אישה שבוחרת להיות אמא, או בכלל. אני אוהבת ילדים. מאד אוהבת ילדים, כל מי שמכיר אותי יודע. ועדיין, לא רוצה אחד מהם שני לנצח. ואני כנראה מפסידה חוויה מאד מיוחדת, זה נכון. אבל גם אתם מפסידים את חווית החיים המהממת שלי, ואני לא טורחת לדחוף לכם את זה בפנים כל פעם שאתם מתלוננים שאין לכם בייביסיטר לצאת.

אז לפני שאתם מפקפקים במי שעומד מולכם ומצהיר שהוא לא רוצה ילדים, גם אם מדובר בנערה בת 15, תנסו לחשוב לאיזה תרבות אתם תורמים כשאתם עושים את זה. אם לא היו משתיקים אותנו, כבר מזמן לא היה על מה לדבר. ודוגרי? אני אשמח קצת לשתוק.

מי שרוצה לשמוע קצת יותר על אל-הורות, הורות, וכל מה שביניהם מוזמנים להגיע להרצאה של ד"ר אורנה דונת המדהימה ברביעי בערב בדיזי פרישדון בתל-אביב.

Noparenting

מומלץ בחום גם להורים והורות בעתיד ובהווה, ולא רק למי שיודעת שהיא לא רוצה.

בתמונה למעלה: המתנה הכי טובה שקיבלתי ביום ההולדת האחרון שלי, כי אין כמו אחיינית שאפשר לאהוב כאילו היא שלי, וגם ולהחזיר אחרי זה להורים שלה 

ברכה ברד
סטודנטית למדעי המדינה, מייסדת ויו"ר תל-אביביות, מנהלת בקבוצת שיח-פמיניסטי ואקטיביסטית פמיניסטית