אין "אמא מושלמת"

"באמצעות הסדרה הצלחתי להעלות שאלות קשות על מוסד האימהות ולהביט ביתמות שלי ישר בעיניים". שרית חיימיאן על "אימהות" העולה בערוץ 10

ישבנו בסלון ביתה של דניאל, סביבנו מגדלי ארגזים, והיא סיפרה לי בהתרגשות על הדירה החדשה שאליה הם עוברים. "כדי להתחיל מחדש", היא הסבירה. "ואנחנו לא לוקחים שום דבר מהבית הישן, שכל דבר בו מזכיר את אמא".

דניאל התייתמה מאימא שלה, קירה, לפני שנה וחצי, חודשים ספורים אחרי שחגגה את בת המצווה שלה. באופן כמעט אינסטינקטיבי, אמרתי לה שאין דבר כזה "להתחיל מחדש". אי אפשר למחוק את העובדה שאין לך אמא, מעכשיו כל צעד שתעשי ילווה בדיאלוג דמיוני איתה. אבל עצרתי את עצמי. הלב שלי טס לבית ילדותי בבת ים.

הייתי פחות או יותר בגילה של דניאל כשאמא שלי, יפה, נפטרה. שנה אחרי אבא מסר את הריהוט העתיק שלנו, את עבודות האמנות של אמא, התמונות, הבר הישן שהיינו מתחבאים מאחוריו וצבע את כל הבית בלבן. "התחלה חדשה". לא אמרתי כלום לדניאל, היא צריכה לעבור את התהליך לבד, בקצב ובדרך שלה. גם לי אף אחד לא גילה שהיעדרותה של אמי תעצב כל נדבך בחיי.

היינו החברות הכי טובות. אחרי בית ספר הייתי רצה אליה ומספרת את כל מה שעבר עליי באותו היום והיא תמיד הייתה שם לחזק, לייעץ ולהגיד מילה טובה. הדבר הראשון שאמרתי לעצמי כשבישרו לי על מותה היה "אני לא רוצה שירחמו עליי". במשך שנים הייתי בעיניי חזקה ובלתי "שבירה", התגאיתי בנערה ובאישה שהפכתי להיות.

התבגרתי ללא מודל אימהי מול העיניים, בחרתי דרך פעם אחר פעם ללא אוזן קשבת אוהדת ובוגרת ומכוונת. העזתי לפרוץ דרך מהחינוך הקונבנציונאלי שקיבלתי בבית ולבחור את הדרך שלי, שמי יודע אם היא הייתה מתאפשרת אם אמא הייתה כאן. רק בעשור האחרון אני מרשה לשיריון שעטיתי על עצמי כדי להגן עליי מעוד שיברון לב לרדת לאט לאט.

שרית חימייאן

את החוויות והתובנות שגיליתי, ביחד עם היוצרת טל הררי – גם היא יתומה מאמא – במהלך וכתוצאה מהעבודה על הסדרה "אימהות", שבוחנת את המשמעות של האימהות וההשלכות של העדר אמא בחיי ילדיה, הייתי בשלה לחוות רק אחרי שהפכתי לאמא בעצמי. רק אז הצלחתי להודות בפני עצמי כמה אני כמהה לאהבה ודאגה ללא תנאי – כמה אני כמהה לאמא.

באמצעות הסדרה והנשים האמיצות שהסכימו שאתלווה אליהן, הצלחתי, לראשונה, לצאת למסע אשר אינו חושש להעלות שאלות קשות ולא מקובלות על מוסד האימהות ובמהלכו הבטתי ביתמות שלי ובאישה והאמא שהפכתי להיות ישר בעיניים.

בעוד ההזדהות שלי עם גיבורותיי היתומות מאם הייתה, כצפוי, מידית; המפגש הראשוני עם גרייס ומירה, שנסיבות חיים מורכבות אלצו אותן לעזוב את ילדיהן, היה פחות טבעי. תחילה לא הצלחתי להבין כיצד הן מסוגלות לנתק את עצמן מהמחויבות הטבעית שלהן לצאצאיהן? איך אפשר לא להיות שם עבור הילדים, בידיעה שחסרונן בחייהם הוא פצע שלעולם לא יגליד?

אחרי ליווי צמוד שנמשך 18 חודשים גם עם גרייס ומירה התפתחה הערכה והבנה הדדית. הרעב שלי לחופש והגשמה עצמית התחבר לצורך שלהן לעמוד על הרגליים כאדם ואישה – לפני שהן מגשימות את עצמן כאימהות. האם סדר עדיפויות המציב בראש את גידול הילדים, גם במחיר ביטול עצמי, ראוי יותר ממימוש עצמי? "אימהות" גרמה לי להבין שהתשובה אינה חד משמעית.

"אימהות" היא הסדרה הראשונה שלי שבה הרשתי לעצמי לערבב בין שתי האהבות שלי – יצירה דוקומנטרית וטיפול באמצעות וידאותרפיה, שיטה טיפולית שפיתחתי ושהשתמשתי בה רבות מאחורי הקלעים. השילוב בין שני העולמות גרם גם לי כמתעדת וגם לגיבורות לעבור ביחד תהליך משמעותי של חיבור והחלמה.

לאורך השנים, הנוכחות של תחושת היתמות בחיי שינתה צורות וצבעים. מאז שהפכתי לאמא, לאורי בת ארבע ומאיה בת שנתיים, התגברה בי החרדה שגם אני איעלם מהעולם מוקדם מדי עבורן, עבורי. וכך, אני תמיד שואפת לחוות כל רגע איתן עד הסוף, תוך התמסרות טוטאלית, גם כשקשה לי. לאחרונה, כשתובנות הסדרה מתחילות לחלחל, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר משחררת, מרשה לעצמי לטעות, להיות עייפה, להתרכז לפעמים בעצמי. הבנתי שאין דבר כזה "אמא מושלמת", ושאני רוצה שהבנות שלי יחוו אמא נוכחת, על כל צדדיה.

באזכרה השנתית לאמא שלי, שנערכה בחודש שעבר, הרשיתי לעצמי, בפעם הראשונה מזה 26 שנים, להתפוצץ מצחוק על הקבר. למדתי לחיות עם העצב והאבל, ששינו פנים ופינו מקום להבנה שאני, להבדיל מאמא שלי, חיה יותר מתמיד.

** הכותבת היא שרית חיימיאן, הבמאית והיוצרת של הסדרה הדוקומנטרית "אימהות" וראש התכנית לוידאותרפיה בבי"ס "חשיפה" של האוניברסיטה הפתוחה.

הסדרה "אימהות", תשודר בערוץ 10 החל מה- 8.5. זו סדרה דוקומנטרית חדשה בת שלושה פרקים, הבוחנת את נושא האימהות מנקודת מבט לא שגרתית – דרך היעדר האם. הסדרה מנסה להגדיר מהי אמא, איך היא מעצבת אותנו, משפיעה עלינו ומותירה בנו חותם ומורשת. איפה היא נגמרת ואיפה אנחנו מתחילים, הכול דרך סיפורים של העדר אם – יתמות, חוסר יכולת למלא את התפקיד, או בחירה שלא למלא אותו.

הנה קטע מהסדרה:

[youtube 6H_oxfvesRA nolink]

יוצרות ובמאיות: שרית חיימיאן וטל הררי, הפקה: ארצה הפקות, מגישה: מירי נבו

צילום: אלבום משפחתי

 

שרית חיימיאן
הבמאית והיוצרת של הסדרה הדוקומנטרית "אימהות" וראש התכנית לוידאותרפיה בבי"ס "חשיפה" של האוניברסיטה הפתוחה