תשובה למעדיפים שנאה

אור סיונוב, מנחת מועצת הנוער העירונית שעומדת בעין הסערה של ההחלטה לא לאפשר לנערה לשיר בכנס הארצי לבדה, מגיבה להשמצות: “ככה לא מנהלים דיון פמיניסטי”

13/05/2012
בחדשות קבלו עדכונים מבחדשות
  • בדואר
  • RSS
» אור סיונוב, צילום: ענת ליבשיץ

רשימת תגובה לסערת כנס תנועות הנוער, מאת אור סיונוב, מנחת מועצת הנוער העירונית ומנהלת מרכז הנוער.

בבואי לנסח את תגובתי הרשמית בעקבות ארועי הימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מבולבלת מאוד. האם אני רוצה לכתוב כאשת חינוך אשר הערכים המובילים אותה בעבודה מוטלים בספק? האם כפמיניסטית אשר מואשמת על ידי חברותיה הפמיניסטיות כי היא נותנת יד להדרת והשפלת נשים? האם כאזרחית מאוד מודאגת שנוכחת כעת באופן מטריד עד כמה היא לא מודאגת מספיק. ואולי עלי לכתוב כאשה פרטית אשר מותקפת ומנסה להסביר. גם החברה שבי מתעוררת כאשר חבריי מותקפים בשל האומץ והנכונות לעמוד לצידי. חברים אשר עשו, עושים ויעשו למען החברה שלנו יותר ממה שעושים המלעיזים גם אם יחיו עוד פעמיים. אני גם תוהה אל מי אני פונה. אלו שרצו להקשיב הרימו טלפון לשאול, הרוב לא באמת רוצה לקיים שיח- מעדיף להאשים ולריב. אני בוחרת מתוך הספקות שלי לפנות כאזרחית פרטית אל בני הנוער. עבורם אני קמה בבוקר ומנסחת לעצמי את העולם הערכי שלי מחדש בכל יום. יש לי אחריות כלפיכם.

כשהתעוררה שאלת שירת הנשים בארוע יום תנועות הנוער תחילה לא הבעתי את עמדתי כלל. יצרתם בעצמכם שיח מרגש. ברור שלא כולם הסכימו. שמחתי על כך. החלטתם שכל תנועה תשלח נציגים וביחד הם מצאו פשרה. זה היה לפני חודשיים. כולנו היינו גאים. הנערים נפגשו לדבר- הכירו, החליטו ביחד. אנחנו עוסקים בחינוך לדמוקרטיה אבל דמוקרטיה לעיתים מתנגשת בערכים אחרים- כפי שאנחנו לומדים כל הזמן, לערכים יש נטייה כזו מעצבנת להתנגש. מי מחליט איזה ערך יותר חשוב? לדעתי, וזה מה שאני מלמדת אתכם, לזה שמקרב אותנו מה שיותר למצב בו נגרם מה שפחות נזק לאחרים. כבוד. יגידו אנשי המדון – מה עם כבודה של האשה ואני אשאל באותה נשימה מה עם כבוד אלו החושבים אחרת מאיתנו?

תמיד יהיה את מי לשנוא

אני מנסה לקרב אתכם אל השני- כדי שתתיישבו ביחד באמצע. תשאירו את הקצוות לאלו המאמינים לפוליטיקאים. לאלו הנכנעים לתכתיבים. אתם לא מאמינים לאף אחד ומטילים ספק בכל המבוגרים האחראים. בצדק. גם אני מאותגרת מאוד בתוך החברה השסועה הזאת. מה יותר חשוב לי- שתקבלו אחד את השני או שתלחמו זה בזו כדי להגן על הערכים שלכם? אלו אשר בהווייתם נושאים את לפיד השנאה תמיד ישנאו. את בני עקיבא, את הערבים, את הפליטים, את הנוער העובד. זה לא משנה. תמיד יהיה אובייקט זמין. את מי שהם בעיקר שונאים זה את עצמם. אני לא כועסת עליהם. צר לי כי לא קיבלו כלים יותר טובים להאמין בחיים ובמה שטוב בהם.

אומרים לכם כי הדתיים נהיו קיצוניים. שפעם זה לא היה ככה. נכון. אני מסכימה. אבל בואו לא נאשים רק את הדתיים בקיצוניות. כולנו נעשינו יותר קיצוניים. הימניים, השמאלניים, הפמינסטיים, האלימים, השוביניסטיים ועוד שלל הכותרות. אנחנו מתקיימים במציאות קשה. נלחמים בחירוף נפש על הקיום שלנו. על הזכויות שלנו. כאשר פוליטיקאים משסים אותנו אחד בשני כדי שנתעלם מהאופן בו הם מנהיגים את המדינה שלנו- מה הסיכויים שלנו לא להאמין להם? כאשר אדם מרגיש כי הוא נדחק הצידה, כי עוד רגע לוקחים לו את המעט שיש לו- הוא נאחז באמונותיו וברכושו באדיקות. בקיצוניות. אם כאשר הכל בחינם ממילא אני לא צריכה לגנוב מה קורה כשאין לי כסף לקנות?

גם אני גדלתי בחינוך הדתי ובהגיעי לבגרות קיבלתי בחירה. היו לי האפשרות והחופש לקבל החלטה. גם את הכלים. הכרתי את שני העולמות ובחרתי בזה החילוני. כאשר אני מעודדת אתכם להכיר אחד את השני זה כדי שגם אתם תכירו את כל העולמות. את המציאות כפי שהיא. לא כפי שהייתי רוצה שתהיה עבורכם. כששאלתם מה צריך כדי שבני נוער דתיים יצטרפו למועצה הם שאלו האם נסכים לקבל על עצמינו להתלבש למליאות על פי אותו קוד הלבוש בבתי הספר. מכנסיים עד הברך. התווכחתם למוות, התדיינתם בלי סוף. הדתיים הצטרפו והיום אתם כבר חברים. גם כשאתם לא מסכימים וזה קורה על בסיס קבוע, אתם מדברים. לא נובחים אחד על השני. מה הרווח? מה ההפסד? אין כאן תשובה חד משמעית. אבל אתם בחרתם. לא התערבו לכם והיום יותר מתמיד אתם עומדים איתנים מאחורי הבחירה שלכם. הדתיים למדו שלא כל החילוניים חסרי ערכים – החילוניים למדו שלדתיים אין קרניים. כולם למדו שבעצם יש לנו בחירה.

בארבעת הימים האחרונים החליטו הרבה אנשים שלא באמת משנה איזו החלטה התקבלה. יש הזדמנות לריב. אז הם יצאו אלי קרב. שילמתם מחיר יקר במלחמה הזו. על הגב שלכם נלחמו אנשים שאין להם באמת עניין בסוגיית הדרת נשים. כמעט והרסו לכם את שבוע הנוער. ילדים וילדות מכל התנועות קיבלו מסרים מבלבלים, לא מאורגנים, מכוערים ומאיימים. תדעו שה”פמיניסטים” המנהלים את הקרב הזה ומתנגחים בכם באופן שמבייש אותי, לא מייצגות ומייצגים פמיניזם. אני לא רוצה שתלמדו מהם איך מנהלים דיון פמיניסטי. הם לא מייצגים את כולנו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה