תפסיקו לגדל ילדים מפונקים

ההורים שמים את הילדים במרכז ובמקום לחנך אותם הם עושים הכל עבורם. מבלי ששמנו לב גדל כאן דור של נסיכים מפונקים, תלותיים ומרוכזים בעצמם

21/04/2013
נגה בירן קבלו עדכונים מנגה בירן
  • בדואר
  • RSS
» אמא, תסרקי אותי (צילום: Thinstock)

אנחנו קצת הלכנו רחוק מדי עם העניין הזה של הילד במרכז. הגזמנו קצת ברצון להיות הורים מושלמים. הורים שעושים הכל עבור הילד, מפנקים אותו בלי סוף. עושים בשבילו, דואגים לו, ולוקחים את האחריות על עצמנו לסדר לו את החיים. אנחנו כבר נסדר הכל מול הילד שמציק לו בהפסקה, נתקשר לאוניברסיטה ונעשה עבורו את תהליך הרישום, נתקשר למפקד שלו בצבא ונפתור לו את הבעיה שמטרידה אותו בקורס. זה נותן לנו הרגשה טובה אולי. הנה אני הורה טוב אני פותר בעיות, עוזר לילד, דואג לו לכל מה שאפשר. אבל האם זה באמת מה שילד צריך מאתנו?

כי אם אני עושה הכל עבור הילד שלי והוא רואה אותי כאימא "כל יכולה", מה זה עושה לו? לדימוי העצמי שלו? ואיך הוא ילמד לעשות בכוחות עצמו? הרי אנחנו רוצים לאפשר לו להתנסות ולגלות שגם הוא יכול, נכון? כי כשהוא יצא לחיים עצמאיים אנחנו רוצים שידע להסתדר ולא יהיה תלוי בנו. מסיבה זו מאד חשוב שנטפח בילד עצמאות.

עצמאות זה לאפשר לילד לעשות דברים לבד. זה אומר שאני כהורה לוקח צעד אחורה, ומאפשר לילד שלי להתמודד כל פעם עם משהו אחר. לאט לאט מלמד אותו לעשות עוד משהו לבד, ונותן לו את הסיפוק שהוא יכול. תחושת מסוגלות עצמית היא מאד חשובה בכל גיל. ככל שאני אסמוך על הילד שלי ואשדר לו שהוא מסוגל, כך הוא יסמוך יותר ויותר על עצמו ועל יכולותיו.

הרבה מזה קשור לראיה שלנו ולפרשנות שלנו. כי אם נאמין שאנחנו לא יכולים באמת לא נצליח. האמונות שלנו על עצמנו חייבות להיות חיוביות. ראיה שלילית מחלישה ולא מקדמת אותנו בשום מקרה.

מה לגבי אחריות? אם אנחנו ניקח את כל האחריות על כתפינו איך נלמד את הילד אחריות אישית? מחקרים אחרונים שנערכו בארה"ב מראים שהדור שגדל בשנים האחרונות מאד תלותי, מפונק, חושב שהכל מגיע לו ומרוכז אך ורק בעצמו. האם זה מה שאנחנו רוצים? אז קחו החלטה מושכלת לשים כמטרה בהורות לאפשר לילד עצמאות, לאפשר לילד לקחת אחריות, לאפשר לו לגלות את הכוחות הטמונים בו.

חשוב שנבדוק עם עצמנו איפה אני מפנק את הילד שלא לצורך? איפה אני מעניק לו "שירותים מיותרים"? הכוונה לדברים שהוא בהחלט מסוגל לעשות עבור עצמו ואני לא מאפשר לו.

ואל תבינו אותי לא נכון, כשאני מדברת על פינוק אני לא מדברת על חום ואהבה ותשומת לב. את זה תתנו לילד בשפע, כמה שיותר יותר טוב. אבל האהבה חייבת לבוא ביחד עם גבולות. זה אומר שאני כהורה מפעיל את הסמכות שלי ומגביל את הילד איפה שצריך. כדי שהילד שלי יבין שיש דברים שמותר ויש דברים שאסור. ילדים חייבים גבולות בשביל הבריאות הנפשית שלהם.

פינוק שלילי מוגדר כ"לעשות עבור הילד את מה שהוא מסוגל לעשות בעצמו". באנגלית זה נקרא: TO SPOIL, שהמשמעות של זה היא לקלקל. כי אז אנחנו מתפלאים איך זה שאני הורה כזה טוב? אני עושה הכל בשבילו והוא לא מעריך? הוא דורש עוד ועוד ואף פעם לא מרוצה. זו בדיוק הבעיה - אנחנו עושים עבורו יותר מדי.

זה הזמן להבין שאנחנו כהורים צריכים לעשות את השינוי. אנחנו כהורים צריכים לקבל החלטה מודעת לחנך את הילד לעצמאות, לאחריות, להתחשבות. ברגע שהמטרה ברורה אפשר להתחיל בצעדים קטנים, לשחרר קצת מהשליטה שלנו, ולאפשר לילד לקחת אחריות, להיות יותר עצמאי, להתחשב באחרים ולקחת חלק במטלות הבית, לקחת החלטות, להתמודד עם אתגרים.

חשוב להקפיד לא להתערב בכל דבר אלא לאפשר לילד להתמודד לבד. להתאפק קצת לפני שאנחנו קופצים לעזור לו או לפתור לו בעיה. כל זה במטרה להעצים אותו ולהגביר את בטחונו ביכולתו להתמודד עם החיים.

השינוי אפשרי והוא לטובת הילד.

___________________________________________________________

נגה בירן, אמא לארבעה, היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה