תמיד ידעתי שנולדתי מתרומת זרע

דוריאל יודעת שלאיש שבזכות תרומתו היא קיימת היא לא יכולה לקרוא "אבא" ושכנראה לעולם לא תוכל לפגוש אותו או את ילדיו אבל יש דבר אחד שהיא רוצה לומר לו

17/08/2017
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

מאז שאני זוכרת את עצמי, ידעתי שנולדתי מתרומת זרע. אימא שלי, ברוריה קובלנץ, הסבירה לי בגיל צעיר שהיא מאוד רצתה ילדה גם אם זה אומר שהיא תגדל אותה לבד. האופן שבו ההורים שלנו בוחרים לספר לנו איך נולדנו היא מאוד חשוב בעיני. הוא מה שיוצר לנו את המציאות ואת כל החשיבה שהייתה מאחורי התהליך המורכב הזה.

כשהייתי בגן והיה יום האב, הכנתי ברכה וכתבתי "לאימא" ואחד הילדים בגן אמר לי שיש לי שגיאת כתיב אז הסברתי לו שאימא שלי היא כמו סופרמן כי היא גם אימא וגם אבא בשבילי. הוא התחיל לצחוק ואני חייכתי כי ידעתי שזאת האמת וזאת מי שאני.

תמיד היה לי מאוד מוזר להגיע לבית של חברים או חברות שלי ולשמוע את ההורים שלהם רבים. אף פעם לא הבנתי למה הם צועקים אחד על השני ולמה זה קורה רק אצלם בבית. הייתי חוזרת הביתה ושואלת את אימא שלי "למה הם רבים׳?" והיא הסבירה לי שכשיש שני אנשים ביחסים אז יש חילוקי דעות וזה מאוד נורמלי, השאלה היא איך מדברים על זה ועד כמה הילדים באמת צריכים לשמוע.

דוריאל קובלנץ (צילום מסך)

הייתה לי ילדות בריאה, כיפית, מלאת אהבה וביטחון ולמרות שלא היה אבא, אימא שלי דאגה שתהיה אותה דמות אב לאורך כל השנים, דוד שלי מילא את התפקיד הזה.

אני מאמינה שיש חסרונות בזה שאין אבא, אבל אני גם מאוד מאמינה שאין צורה אחת "נורמלית" לגדל ילדים ומשפחה וכל עוד יש תמיכה כלכלית ובעיקר נפשית, כנות, ואהבה. אין צורך לרחם על ילדים שנולדו מתרומת זרע או לחשוש שהם יצליחו פחות או כל אמירה לא הגיונית. ההפך. האימהות שלנו השקיעו בנו ורצו אותנו יותר מהכל.

כיום אני בת 28, מדברת על הנושא הזה בפתיחות רבה, ושואפת להעלות את המודעות ולעזור לאחרים. אני אישית הייתי שמחה לפגוש את התורם שלי, אני יודעת שזה לא אפשרי וזה משהו שאני מקבלת ומבינה. אין לי שום כעסים או כל רגש שלילי בנוגע לנושא כי אני מעריכה את ההחלטה של אימא שלי יותר מכל דבר אחר. ויותר מזה, אני מודה לה על האומץ, החוזק הנפשי והעובדה שהיא האמינה בעצמה.

דוריאל קובלנץ ואמה (צילום מסך)

אני מנסה לחפש אם יש לי חצי אחים, זה יהיה חלום מטורף לפגוש ולהכיר אותם.

לפני שבועיים אני ואימא שלי הצטלמנו לכתבה של תאגיד השידור וזה היה מאוד מרגש בשבילי. להיות במעבדה, לראות איך הדברים עובדים כביכול מהצד השני ולשמוע את הגישה של הרופאים בנושא. לא אשקר, היתה לי צמרמורת כמה פעמים כי מאוד שמחתי שאני משתתפת בתוכנית כזאת שנותנת חשיבות רבה לנושא הזה.

זה לפעמים מרגיש כמו פאזל, לא הכל ידוע, זה מאוד מרתק ומפתח אותי בצורה רגשית.

אני מעריכה את כל האימהות שבוחרות לנקוט בצעד זה, ואני שואפת בעתיד לעזור לעוד ילדים מתרומת זרע לקבל ולאהוב את הדרך שבה הם נוצרו.

סיפורה של דוריאל שודר ביום רביעי 16.8 במסגרת סדרת הכתבות "החיים אחרי המוות" של תאגיד השידור "כאן". הפרק הראשון בסדרה עסק בסוגיה הסבוכה של תרומות זרע וביצית של אנשים שהלכו לעולמם.

 

** הכותבת היא דוריאל קובלנץ, שנולדה מתרומת זרע




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה