תל אביבית נמרצת חוזרת

תל אביבית נמרצת שטה בסירת פאר מגולפת בעץ באגם בקשמיר ונישנשה את המיטב מסירת הממתקים. פוסט אחרון מטיול שלא ישכח

02/08/2011
תל אביבית נמרצת לשעבר קבלו עדכונים מתל
  • RSS

האגם עם הסירות

קשמיר היא מדינה שנמצאת בשפיץ הכי צפוני של הודו והיא סיבה לויכוח הפוליטי הסוער ביותר באיזור כיוון שמדובר בחלקת אדמה מאוד עשירה שפקיסטן (שנמצאת ממש באותה השכונה) רוצה אותה לעצמה, הודו רוצה אותה לעצמה והקשמירים (שהם בכלל מוסלמים אדוקים) דורשים ניתוק מוחלט מכולם ועצמאות. אז כן, זה די דומה למה שקורה כאן אצלנו ובכל מקום רואים סימנים למאבק אכזרי שהיה כאן לפני כמה שנים ובעיניהם של המקומיים עדיין חי ומעורר תסכול וכעס. אבל אותנו, תושבי מזרח התיכון, זה לא מפחיד.

ענן בייגלה - גם בשמים מסתבר יש קונוטציות לאוכל

SARINAGAR היא בירת הקיץ של קשמיר (בירת החורף היא עיר שנקראת JAMU) והאטרקציה התיירותית הגדולה כאן הוא NAGIN LAKE, אגם עם מים כל כך שקטים שאפשר לראות בהם את השתקפותם של ההרים ושל השמים כמו במראה. במקום גסטהאוסים בסרינגר יש כאן סירות פאר מגולפות מעץ שעוגנות בשני צידי הנהר והם הדבר שבגללו כדאי לעבור את כל רכס ההימלאיה כדי להגיע לכאן.

הסירה (מבט מהמרפסת לתוך הסלון)
....

פאר צף

הסירה בפרופיל

את הסירות הראשונות הציבו כאן האנגלים בגלל שהם לא יכלו לרכוש לעצמם קרקעות בהודו. אני לא יודעת איזה סירות היו להם אז אבל היום מדובר בסירות עצומות מימדים שיש בהן מסכי פלזמה, מערכות סטריאו, אמבטיות, חדרי אוכל, שטיחים קשמירים מקיר לקיר, חדרי שינה ואפילו משרתים שדואגים לכל הצרכים של האורחים (כן כן! ויש אפילו פעמון כדי לקרוא להם).

ארוחת ערב בסירה

לא קל לבחור את סירת החלומות שלך מבין עשרות הסירות שעוגנות כאן אבל כשמוצאים אותה השהייה בה כוללת גם שתי ארוחות ביום ומשרת צמוד שמגיש אותן. בבוקר קיבלנו ביצים כבקשתנו,  סלט עלוב שרובו כרוב, חמאה מטורפת וכמה טוסטים ולארוחת הערב הרבה אורז, תבשיל הודי צמחוני מתחלף, לפעמים קצת כבש בלתי ניתן ללעיסה, עדשים, שוב קצת סלט עלוב ותה קשמירי מדהים במסגרת REFIL חופשי כל היום. האגם, הסירה והמשרת הצמוד הם גן עדן עלי אדמות ואחת ההמלצות החמות שלי לבילוי ירח הדבש אבל אחרי 5 ימים של מזון בסיסי הקיבה והנשמה מתחילים לזעוק הצילו!

תה במרפסת אחרי השקיעה
.....

הכול עניין של גיוון

שק"ם "פיטר" עובד גם בזמן השקיעה

כדי להחזיר לחיינו קצת שמחה קולינארית היינו קונים 'שטויות טעימות' מה'שקם' הצף או במילים אחרות - סירת משוטים שעמוסה כמו פיצוציה והנהג שלה מסתובב כל היום באגם ומציע כל דבר, מסיגריות ועד גבינה צהובה ופריטה של דולרים רק שלא תצטרך לרדת מהבית המגולף שלך לקרקע.

סירת הממתקים

כמה פעמים הלכנו לרחרח בשוק העירוני אבל נתקלנו ביחס עוין מצד המוכרים שלא אהבו שהרחתי להם את המנגו. פעמיים קנינו בעצמנו כבש וירקות (שגדלים ללא הדברה בגנים הצפים באגם) והכנו לעצמנו ארוחות במטבח המשפחתי. פעם אחת (אחרי המתנה של 5 שעות מייגעות) יצא לנו תבשיל כבש ריחני עם ירקות ובפעם השנייה הלכנו על מרק כבש שהיה די דומה לתבשיל אבל גם שונה מאוד בו זמנית.

קסם של בסטה בשוק
....
לחם קשמירי מיוחד
...

סוף טוב הכול טוב

כרמל מבשל במטבח של המשפחה
...
התבשיל שיצא
...

אחרי 24 שעות באוטובוס (שבמהלכם אכלתי רק בננות וקרקרים) הגענו חזרה לדלהי, הנחנו את התיקים באכסניה ורצנו לחפש את ה- HARD ROK CAFÉ (שהיה מאוד מערבי) כדי לאכול שם המבורגר (שהיה מאוד יבש והודי). אחרי ש'חזרנו לחיים' וקיבלנו חשבון גילינו שבלדהי המחירים שרשומים בתפריט לא כוללים: 30% מס על אלכוהול, 20% מס על אוכל ו-10% דמי שירות.

ההמבורגר המיוחד ביותר בהארד רוק קפה של דלהי

יאללה, הגיעה הזמן לחזור לנס קפה וגבינת סקי!

מתוך הבלוג תל אביבית נמרצת בהודו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך