תזמו, תבקשו, תשנו

פעמים רבות אנחנו מסתכלות אחורה ומבינות היכן היתה הטעות, איפה יכולנו להשיג יותר ולא העזנו. ממה ולמה אנחנו מפחדות, ואיך מתגברים על הפחד? בלוגריות סלונה מייעצות

05/03/2017
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • בדואר
  • RSS

altmanwomanremmembreאנחנו מנהלות את העולם: הידיים שלנו מנענעות את העריסה, מעלות אוכל על השולחן, מטפלות, דואגות, מסדרות, מארגנות, תומכות, בודקות, יודעות בדיוק מה צריך ומה לעשות, נלחמות כמו לביאות. ורק בדבר אחד אנחנו מהססות: כשזה נוגע לעצמנו, לקידום שלנו, להשגת הזכויות שלנו.

פעמים רבות אנחנו מסתכלות אחורה ומבינות היכן היתה הטעות, איפה יכולנו להשיג יותר ולא העזנו. עכשיו נניח שפיה מהחלומות או חד קרן קסום היו נוחתים למרגלות המיטה שלכן, ומציעים לכן לשנות משהו בחייכן, להחזיר את הגלגל אחורנית לנקודת בזמן שבה קיבלתן החלטה הרת גורל. או שנניח כי הייתן יכולות פשוט לייעץ למי שהייתן בגיל 20 או 30,  להמליץ לעצמכן איך לא לעשות את הטעות ההיא, שנבעה מחוסר ניסיון או מתמימות של אישה צעירה. לא הייתן לוקחות בשמחה ובשתי ידיים?

זה בדיוק מה שביקשנו מה-4 בלוגריות "בשלות" לעשות: להסתכל אחורה ולזהות נקודה רגישה שכיום היו מתמודדת אתה בצורה שונה.

החלטת להסתכל קדימה? אנחנו איתך! הירשמי וקבלי עדכונים על כתבות בנושאי צמיחה אישית, בריאות והזדמנויות חדשות

מצטערת שלא יזמתי יותר

אני פרידמן (56), עוסקת בייעוץ תדמית, אופנה וקוד לבוש,  אם ל- 2 בנות וסבתא ל-3 נכדים, בעלת הבלוג נשים, תדמית והיופי שבגיל...

annieblog

"בהסתכלות לאחור, אני מצטערת שלא יזמתי יותר ולא הלכתי יותר "עד הסוף". למרות שתמיד הייתי מצטיינת בבית הספר ובצבא, היו לי רעיונות והצלחתי מבחינה מקצועית. אני מתארת שזה נבע מביטחון עצמי לא גבוה, שעצר אותי. למשל, כשהייתי צריכה לחפש עבודה בתחום שלי, תמיד עצרתי, התביישתי, לא הערכתי את עצמי למרות שהסביבה כן. הגשתי שאני לא מספיק טובה למרות שכן הייתי, שלא אצליח לעומת גברים".

מה הייתי מייעצת לעצמי בתחילת דרכי: "לא להיפגע, לפתח עור של פיל. עם השנים הביטחון העצמי שלי אמנם גבר, כך שכיום אני רואה בעין אחרת את כל הדברים שהפחידו אותי אז. אני בטוחה שלו הייתי יודעת לא להפגע, הייתי עושה בחירות אחרות, נכונות יותר. חינכתי את שתי בנות לעצמאות, לא לפחד וללכת עם האמת שלהן, חבל שלא אמרתי לעצמי אז את אותם הדברים".

 מצטערת שלא ביקשתי יותר

דורית מנו - טל אור (50+), מנהלת לשכת סמנכ"ל למנהל וכספים לשעבר, אם ל-3, בעלת הבלוג Sweet Dooly

doritblog

"בדיעבד אני יודעת שלא ידעתי לעמוד על שלי בנוגע לבקשת שכר. לא הייתי מספיק אסרטיבית ולא ידעתי לדרוש מבחינה מקצועית. היום אני שואבת מהבנות שלי המון השראה, מתפעלת כיצד בגיל כל כך צעיר הן יודעות לעמוד על דעתן. אני חושבת שזה קשור לחינוך שקיבלתי ושהייתי צריכה ללמוד עם הזמן. לא למדו אותי לעמוד על שלי, היו אומרים "אל תעשי גלים, אל תמשכי תשומת לב". כיום משהו באווירה השתנה לטובה.

מה הייתי מייעצת לעצמי בתחילת דרכי: "להתנהל אחרת, במיוחד בתחום הכספי – לעמוד על שלי. בראיונות שכר לדרוש את מה שמגיע לי, בלי להתפתל".

מצטערת שלא התכוננתי יותר

רחל הזנפלד (47), מנהלת חברה לתוכן אינטרנטי, אם ל-3, בעלת הבלוג משנה את כללי המשחק

rachelblog

"יש הבדל גדול בין מי שאת בשנות ה-20 לשנות ה-40 לחייך, וזה לא רק מבחינת קמטים. מה שהפתיע אותי לגלות במהלך דרכי המקצועית זה לא שיש חכמים יותר וחכמים פחות, אלא שהחכמים באמת מתכננים ומתכוננים לכל דבר: למבחן, לראיון עבודה וגם באופן כללי מנסים לדעת תמיד מה עומד מולם כדי להיטיב להתמודד עם בעיות שיצוצו בהמשך.  היום זו הגישה שאני מנסה להחדיר בילדים שלי ולוקחת איתי לכל תחומי החיים. זה משהו שלא היה קיים בי ושהופתעתי לגלות, והיום אני יודעת שזו אחת התכונות שגורמות לאנשים להצליח".

מה הייתי מייעצת לעצמי בתחילת דרכי: "היום אני יודעת שפעמים רבות ההחלטות שלי נבעו מהסיבות הלא נכונות ושהייתי צריכה לחשוב טיפה קדימה ולראות את התמונה היותר גדולה ולא ללכת למה שמגניב באותו רגע. היום אני מבינה שתמיד צריך להסתכל קדימה, לחשוב בצורה רחבה יותר, להתמיד במה שאת עושה, כדי שיהיה לך קל יותר להתקדם ולבלוט".

מצטערת שלא עשיתי שינוי מוקדם יותר

אורנה שפטר (50) עורכת דין ועובדת סוציאלית שעוסקת בגישור זוגי, משפחתי וגירושין, מנחת קבוצות תמיכה לנשים ולגברים בתהליכי פרידה וגירושין,  אם ל-3, שותפה בבלוג  lawgirls

orablog

"האירוע המכונן  בחיי היה כשבגיל 41 עשיתי שינוי תעסוקתי מעו"ס לעו"ד. במשך 20 שנים, זה בכלל לא עלה על דעתי, אבל בגיל 41  הרגשתי שנמאס לי להרוויח מעט, לעבוד בארגוני רווחה שלא מספקים רווחה לעובדיהם, ובכלל להיות שכירה. הרגשתי שמגיע לי יותר ושאני יכולה יותר. הבנתי שהחיים לא צפויים ולכן ניתן לעשות שינוי בכל מצב ובכל גיל. עם שני תארים במקצוע אחד מצאתי את עצמי חובשת את ספסלי הלימודים של תואר ראשון חדש. אני לא מצטערת על התחום שלמדתי, עבודה סוציאלית, אני כן מצטערת שלא הבנתי מוקדם יותר שאני יכולה לעשות שינוי, שלא עצרתי אף פעם לבדוק אם המסלול הקיים אכן מתאים לי, שלא חשבתי על זה קודם".

מה הייתי מייעצת לעצמי בתחילת דרכי: להסתכל כל הזמן קדימה, וגם אם את במקום מוכר ובטוח לא לפחד מלחשוב על שינוי, ואפילו קיצוני,  בתחום התעסוקה והמקצוע.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך




בחזרה למעלה