תופעה: אמהות שלא חוזרות לעבודה

יותר יותר אמהות בוחרות להישאר עם הילד בבית במקום לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה. היועצת המשפחתית קרן יטיב מסבירה איך לעשות את זה כמו שצריך

12/07/2012
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
»

יותר ויותר אימהות בוחרות לא לחזור לעבודה ולשלוח את הילד למסגרת, אלא להישאר איתו בבית. נראה שמדובר בתופעה כיום בישראל. כאשר פרסמתי בפייסבוק וביקשתי מאימהות שנשארו בבית ולא שלחו את ילדיהם להתראיין עבורי, קיבלתי בתוך עשר דקות, פניות מכשישים נשים, שהיו מוכנות לשתף מניסיונן.

שירלי שני, אם לתאומות בנות שנה וחודש, החליטה להישאר איתן בבית ולהוריד הילוך בעסק הפרטי שלה. "קודם כל, ההישארות שלי איתן בבית נבעה מהיותן  פגות. פגים מומלץ להשאיר בבית עד גיל שנתיים. ככה שהאופציה היחידה הייתה מטפלת. השיקול הראשון שלי היה כלכלי: העסק שלי הוקפא כמעט לחלוטין עוד בהיריון. כלומר, כדי להתחיל לפתח אותו מבראשית, אני צריכה לצאת ולשווק את עצמי, לשלם למטפלת, וכל זה עוד לפני שנכנס לקוח אחד. אחרי השיקול הזה התחלתי לבדוק אם זה טוב לי ולהן. כיוון שכבר יצאתי מעמדת ה "חזרה לעבודה כמה שיותר מוקדם" היה לי זמן לחשוב. ככה גיליתי שאני בעד חינוך ביתי, שאני לא אוהבת את המחשבה שמישהו אחר יגדל אותן.  שנכון לי, ובעיני נכון גם להן, להיות עם ההורים שלהן. כמו כן הרגשתי שעדיין לא סיימתי לגבש את התפיסה ההורית שלי, איך אני אכניס מטפלת? איך אנחה אותה לנהוג?  לו הייתי מכניסה מטפלת מהתחלה, סביר להניח, שהייתי מקבלת מישהי מאד יעילה, ורק בדיעבד מבינה שזה על חשבון הצרכים הרגשיים שלהן, או לא מגלה את זה בכלל. זה נתן לי זמן להתגבש כאמא".

השיקול הכלכלי

השיקול הכלכלי הוא אחד השיקולים העיקריים להחלטה אם להישאר בבית עם התינוק או לחזור לעבודה. לעיתים קרובות אין ברירה, המשפחה לא יכולה לחיות על משכורת אחת ושני בני הזוג נדרשים לעבוד. לעיתים המצב הפוך לגמרי. הזוג מגלה שבמידה והאם תחזור לעבוד, כל השכר שלה יצא על מטפלת/פעוטון ולכן משתלם יותר מבחינה כלכלית שהיא תישאר בבית.

סיבה נוספת לרצון של אמהות להישאר בבית עם תינוקם היא התחושה שהן רוצות להיות שם עבור הילדים שלהן, שחשוב להן לגדל את הילדים בעצמן כל הזמן ושהן לא סומכות על אנשים אחרים שיעשו את זה טוב כמותן.  כמו שמספרת מעיין, אם לתינוקת בת שלושה חודשים:  "הבנתי את חשיבות השנה הראשונה בחיי התינוק ואת החשיבות של הגורם המטפל באותה תקופה, וכמה מרוויח התינוק אם המטפל העיקרי שלו הוא אחד ההורים ובמיוחד האם. אני רואה מסביב נשים שילדו והילד גדל עם מטפלת או במשפחתון מגיל צעיר. לא שופטת אף אחד אבל לי זה לא מתאים. אני לא רואה סיבה שמישהו אחר יגדל את הבת שלי במקומי"

עוד נימוק להישארות בבית היא החוויה האישית של ההורה מתקופת ילדותו והרצון לעשות תיקון.  אורנית, אמא לתינוקת בת עשרה חודשים, עבדה  לפני הלידה בחברה גדולה במשרה סטודנטיאלית פעמיים- שלוש בשבוע. לו חזרה לעבודה שם אחרי הלידה, הייתה חוזרת לתפקיד מעניין יותר אך במשרה מלאה, מה שאמר תשע שעות עבודה לפחות, לא כולל פקקים ונסיעות. לדבריה, לא התאים לה לראות את הילדה שלה שעה שעתיים ביום. כשהיא הייתה ילדה, ההורים שלה, שהיו עולים חדשים מברית המועצות, עבדו מהבוקר ועד הלילה.  מטפלת  הוציאה אותה מהגן ולקחה אותה אליה הביתה ולכן לאורנית חשוב מאד לפעול אחרת ולגדל את הילדה שלה.

ואם אתם זקוקים לסיבה משכנעת נוספת, לפי ד"ר יהודי גורדון, רופא ומיילד בריטי, מחבר "האנציקלופדיה להריון וללידה",  אם אתם רוצים ילד מאושר - הישארו עמו עד גיל שנתיים בבית. לדבריו  התינוק צריך להרגיש בטוח, שממלאים את צרכיו ושהוא מקובל בחיק משפחתו הקרובה, בייחוד בשנתיים הראשונות בחייו, כדי להיות אדם מאושר ולפרוח.  בצורה פסקנית הוא קובע, שתינוקות שמרגישים ניתוק מהאם, יטו לסבול ממגוון של בעיות בהמשך חייהם. ניתוק זה לדבריו מוביל לשורה של בעיות פסיכולוגיות כמבוגרים.

ומה חושבת הסביבה?

כשהתינוק צעיר, רוב התגובות מהסביבה לאם שנשארת בבית הן מפרגנות ותומכות. נראה, שלאימהות לתינוקות רכים, יש לגיטימציה חברתית להישאר בבית. הבעיה מתחילה כשהתינוק גדל, הוא כבר בן שנה פלוס ואז הפירגון והתמיכה משנים מקום לטובת הערות של ביקורת:  "ילדה בגילה כבר צריכה להיות עם ילדים אחרים", "את פוגעת בילד", "הוא צריך מסגרת", "לא משעמם לה איתך כל היום בבית?"  הן דוגמאות לשלל המשפטים שאימהות שבחרו להשאיר את ילדיהן איתן בבית שומעות. דורית, אם לילדה בת 4 וילדה בת 3, שתיהן לא הולכות לגן, מספרת שחוץ מהמשפטים האלו והדאגה לפגיעה בעתידן של ילדותיה, הסביבה גם מתעניינת בהתקדמות האישית שלה והיא מרבה לשמוע הערות כגון "מתי תפתחי גם את עצמך".

יש חרטות?

כל האמהות איתן דיברתי אמרו שהן שלמות עם ההחלטה שלהן אם כי הן מודות שיש ימים קשים. לדברי שירלי, ישנם ימים משוגעים, בהם סדר היום משתבש והבנות לא רגועות, ואז היא חושבת שאולי מטפלת הייתה מאלצת סדר יום באופן יותר מוצלח ממנה. אחר כך היא נזכרת, שמה שחשוב לה הוא, שיהיה איזון בין הרצונות שלהן לצרכים שלהן. איזון, שבדרך כלל לא מתקיים במסגרות. נועה, שעובדת מהבית, מספרת שלפעמים היא  מסיימת את היום מותשת, באפיסת כוחות, בעיקר מהנסיון להיות גם עם הילד אבל גם קצת לעבוד, אבל יש גם ימים אחרים שהם כיף לא נורמלי. "באיזו עוד עבודה אפשר פשוט לקום בבוקר ולנסוע לספארי, סתם כי מתחשק?" היא שואלת.

אחד מהנושאים שהכי מדאיגים הורים שנשארו עם ילדיהם בבית הוא איך לעודד את הילד לפתח כישורים חברתיים, שלו היה בגן היה מתאמן עליהם ללא הפסקה.

לדברי המצדדים בהליכה לגן ילדים, הגן מכין ילדים לשנים הבאות כי הם פוגשים חברים חדשים, ולומדים כיצד לתקשר זה עם זה, כיצד לפתור קונפליקטים, לנהל משא ומתן, לייצר דיאלוג ולהקשיב לאחרים. כאשר ילדים נדרשים לשתף לשחק יפה זה עם זה הם מאחסנים את המידע וזה מעצב את האופן שבו הם יתייחסו לאחרים. אמא יכולה לתווך את השגרה, ללמד ולהעשיר, אבל היא לא יכולה להחליף חברים במשחק סוציודרמטי ויש לתת לילדים מענה לצרכים החברתיים שלהם ולעודד אותם להתחיל לפתח מיומנויות חברתיות, עם בני גילם ועם מבוגרים אחרים.

לדברי המתנגדים, רק כי הילד שלך לא הולך לגן, לא אומר שאתה לא יכול לעזור לו ללמוד מיומנויות חברתיות בשלב מוקדם בחיים. הילד נחשף לילדים אחרים יותר ממה שנראה. ילדים ניתן למצוא בפארקים, בחנויות המכולת, אצל רופאים, במוזיאונים, בגן החיות, בספריה, באוטובוס ועוד. ילדים מיד מתחברים לילדים ומתחילים לתקשר ביניהם.

אם הילד שלכם נשאר איתכם בבית, כדאי וחשוב לאפשר אחת משתי אפשרויות עיקריות:  קביעת מפגשים עם אמהות וילדיהם בבית או בגן שעשועים (קבוצות משחק) או הצטרפות לגן-אמא.

קבוצות משחק

קבוצות משחק נפגשות בד"כ במקומות ציבוריים כגון גני משחקים ולעיתים גם בבתים פרטיים. קבוצות אלו הן דרך נפלאה לאפשר לילדים להיפגש ולהכיר ילדים אחרים בני גילם. זהו גם זמן טוב להורה ליהנות משיחה עם מבוגרים אחרים.  אם לא ניתן למצוא קבוצה באזור שלך, כדאי ליזום כזו. אפשר ללכת לגן שעשועים  ולעודד את הילד לשחק עם ילדים אחרים שנמצאים שם וכך להתחיל להכיר את מי שמגיע לשם וליצור מסגרת קבועה של מפגש. בנוסף היום בעידן הוירטואלי ניתן בקלות להקים קבוצה קבועה שתיפגש במקום מסוים להנאת הילדים והוריהם.

ניתן גם לרשום את הילד שלך לחוג  של פעילות פנאי כגון ריקוד, שיעורי מוסיקה, התעמלות ופעילויות אחרות. זוהי דרך נהדרת לילדים לפגוש ילדים אחרים. לא רק שהם יוכלו לשחק ביחד, הם ילמדו עבודת צוות ביחד. חוג כזה יש לעשות לפחות פעם בשבוע, רצוי אפילו פעמיים, כדי שהילד יוכל להתרגל לאותם ילדים באופן רציף.

גן-אמא

הפורמט הראשון של "גן עם אמא" יובא מארצות הברית, שם הוא נפוץ ושכיח הרבה יותר. אך גם בארצנו יש מקומות שפועלים במתכונת זו, ורבים אחרים עומדים להיפתח.

רוב המקומות עורכים מפגשים של "גן עם אמא" פעם עד שלוש פעמים בשבוע. המפגשים כוללים חוגים קבועים, מרחב למשחק חופשי, פינת יצירה ואוכל. בדומה לגן, יש סדר יום פחות או יותר קבוע וצפוי, והילדים נהנים ממגוון האפשרויות שגן ילדים יכול להציע אולם קיים הבדל משמעותי אחד:  אמא נשארת עם הילד. הדבר מאפשר לילדים את הביטחון לחוות הכל ולהתנסות גם בדברים שקשים להם יותר, כמו לשבת ולאכול יחד. אין לחץ של זמן, אין שאיפה להגיע להישגים מסוימים וכל ילד מסתגל בקצב שלו ורוכש לעצמו את הכלים להם הוא זקוק.

להישאר אני בתוך ההורות

נושא נוסף שמעסיק אימהות שנשארות בבית הוא, איך לשמור על הזהות שלי איך לא להישאב מדי לתוך ההורות וללכת בה לאיבוד. הנה כמה טיפים:

1. נסי לסגל לעצמך ולילד שגרת יום קבועה שכוללת בין היתר קימה בשעה קבועה מסוימת (במידה והילד ישן בצורה מסודרת), אכילה בזמנים קבועים, זמן משחק וכ"ו. עם זאת זכרי שחשוב למצוא איזון בין הצרכים שלך לסדר יום מובנה לבין הצרכים של הילד הספציפי שלך.

2. טפחי את עצמך.  אל תישארי כל היום בפיג'מה. קומי בבוקר, עשי מקלחת טובה תתלבשי יפה ותתאפרי, זה לכשעצמו משנה את ההרגשה מקצה לקצה.

3.הרבי בטיולים עם הילד בחוץ. עדיף לעשות בשעות הבוקר (במידה ואת טיפוס של בוקר) או אחה"צ כשלא חם מדי. אמא אחת אמרה לי " היתרון מבחינתי של להישאר עם הילד בבית הוא האפשרות שלי לראות שמים באמצע היום".  בשעות היום החמות או הגשומות אפשר ללכת לקניונים או להיפגש עם חברות יחד עם הילד. הילדים נרגעים ונהנים בטיול וגם את נושמת אויר צח ומחליפה אוירה.

4. פורומים, קומונות ועוד. כשאת אמא, חלק בלתי נפרד מהעניין הם תסכולים כאלה ואחרים, שלרוב הסביבה הקרובה אליך כגון בעלך והורייך והחברות העובדות שלך לא ממש מצליחים להבין ("נו באמת, מה את בוכה? הרי את רק יושבת רגל על רגל בבית כל היום")  והם גם לא ממש מבינים שלפעמים להיות יום שלם עם תינוק שנמצא במצב רוח לא משהו יכול להתיש יותר מ 12 שעות עבודה בחוץ. בשביל זה יש פורומים של תמיכה. הם מאפשרים לך לשתף ולקבל אמפתיה והזדהות כמו גם טיפים ועצות מנשים אחרות שנמצאות באותו המצב כמו שלך, זה נותן תחושה יותר טובה, ויכול להקל. בנוסף אפשר לארגן מפגשים עם בנות באזור שלך לאחר שחלף זמן ולמדת להכיר את הכותבות בפורום.

5.  קחי לך מדי פעם את הזמן לעצמך. תמצאי מישהו שישמור על הילד לפחות פעם בשבוע, בין אם בן הזוג בערב, או משפחה במידה ויש או אפילו בייביסיטר בתשלום לשעתיים שלוש וצאי להתאוורר. להיפגש לכוס קפה עם חברות, לקפוץ לסידורים, מספרה, קניות, קוסמטיקאית, כל דבר שיגרום לך לחזור להרגיש אישה ולצאת לאיזה שעתיים שלוש מהבית, לנשום אויר, להתארגן על עצמך, לראות אנשים, להטעין כוחות!

6. כדאי לשלב פעילות גופנית בתוך היום. בין אם זו הליכה של שעה עם התינוק בעגלה או הליכה בערב את לבד עם עצמך ובין אם זה משהו יותר אינטנסיבי כמו הליכה לחדר כושר. הפעילות תגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך ותכניס לך אנרגיות. ישנם מקומות שמשלבים שירותי בייביסיטר כך שאת יכולה להגיע עם התינוק בלב שקט.

7. מצאי תחביב. אם זה ליצור תמונות לחדר הילדים, ליצור שרשרות מחרוזים או להתחיל לצייר. זה הזמן שלך, נצלי אותו

>> קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה מטעם המרכז ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים

צילום: thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה