שתהא שנה של שיגרה

האישה ששרית ישי לוי תהיה בשנה החדשה מייחלת לשגרה נטולת דרמות, מתפעלת מהמחאה החברתית ומביטה בדאגה בבידוד העולמי שישראל מצויה בו

05/10/2011
שלחו לחבר
 תגובות 
» שרית ישי לוי קבלו עדכונים משרית
  • RSS

» מחוץ למסגרת: איך בוחרים משקפיים?

איך בוחרים את המסגרת המושלמת ומה הטרנדים המובילים היום בשוק? מה אומר צבע המסגרת על האישיות שלכם ואיזה משקפיים מומלצים אם את עורכת דין? כך תבחרו את המשקפיים המושלמים

תוכן מקודם, 25/12/2016
שרית ישי לוי, האישה שתהיי
>>

השריפה פרצה בלי שום התראה מוקדמת. זו היתה שעת אחר הצהריים, אני שכבתי על הספה וקראתי, דן בני היה בחדרו. שמעתי צפצוף עמום אך לא ייחסתי לו חשיבות. המעלית הישנה בביתנו הישן משמיעה מדי פעם קולות משונים שכבר התרגלנו אליהם. לפתע התפרץ דן אל החדר: אמא את לא מרגישה עשן? לא הרגשתי. הייתי עד כדי כך מרוכזת בקריאה. הוא פתח את דלת הבית ולהבה מטורפת של אש ועשן שחור איימה לפרוץ פנימה. בתושייתו נעל מיד את דלת הפלדה, אני קפצתי כנשוכת נחש, אחזתי בטלפון הסלולרי, ידי רעדו, לא הצלחתי לזכור את מספר הטלפון של מכבי האש, לא הצלחתי להקיש אפילו 100. "מים", אמרתי לו "מים". "איזה מים", הוא אמר, "ירדת מהפסים? ארון החשמל בחדר המדרגות עולה באש". זכרתי כי בחדר השירות יש מטף.

דן פרץ החוצה ובעזרת המטף כיבה את האש, בזמן שאני מתרוצצת אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. האש כבתה, אך ענני הפיח כבר הצליחו להשחיר את הקירות, ארון החשמל נשרף כליל ובתוכו לוח החשמל. נשארנו בחום המטורף של ספטמבר למשך כמעט 12 שעות בלי חשמל, אבל בריאים ושלמים. בדיעבד התברר שקרה לנו נס - מה אם זה היה קורה בלילה כשאנחנו ישנים? מה אם זה היה קורה בשעה שאין איש בבית? התברר לנו לתדהמתנו כי בחלקו התחתון של ארון החשמל נמצאים גם צינורות הגז, מה אם האש הייתה פוגעת בצינורות הגז?
..

לא זיקוקי דינור

הכל בסדר כעת. החשמלאי התקין מחדש את ארון החשמל, חברת החשמל חיברה אותנו לחשמל אחרי ביקורת, השיפוצניקים צבעו את הקירות ואת הנזק שנגרם לדירה, אבל השריפה החזירה  אותי באחת לדבר האחד שאני מאחלת לי ולאהובי לשנה החדשה: שגרה, שגרה מבורכת. לא זיקוקי דינור ולא כיבוי שריפות, לא פסגות ולא תהומות, לא ריגושים מטורפים ולא שעמום ממית, לא צלצול פעמונים ולא דממה דקה, לא שיא ולא שפל. שנה טובה, כזו שבה הדברים מתנהלים בקצב רגיל ולא במהירות מטורפת; כזו שבה הנחלים זורמים לים ולא באה איזו רעידת אדמה ומסיטה אותם מדרכם; שבה הגלים לוחכים את החוף ולא בא איזה גל צונמי ענק ושוטף אתו את החיים אל תוך ים המוות. שנה נטולת איומים ופחד ולילות נטולי שינה, שנה שבה באופן אורגני דברים יסתדרו כפי שהם צריכים להסתדר. בלי שנדחוף, בלי שנלחץ, בלי שידירו שינה מעינינו.
..

בהלה ותקווה

תחילת השנה שחלפה הייתה בשבילי שנה של משבר אישי, תודה לאל הסערה חלפה, החיים נכנסו לשגרה ובזמן שאני מברכת עליה, מישהו חמד לו לצון והחליט לתת לי במתנה אקשן לכבוד סוף השנה. בשנה שחלפה הצלחתי להשיג את היעדים שהצבתי לעצמי - סיימתי לכתוב את הרומן הראשון שלי, שנמצא עכשיו בעריכה ועומד לצאת השנה לאור, ביקרתי סוף סוף בטולדו ערשת אבות אבותי, התגברתי בעזרת מטפלת מצוינת על המשבר האישי; לקחתי חלק פעיל בכל ההפגנות של המחאה החברתית וניהלתי ויכוחים ושיחות סלון כשאני מתפעלת מהאנשים הצעירים שהחליטו לקחת את גורלם בידיהם ומתרגשת מהמציאות החברתית המשתנה.

נבהלתי ואני עדיין מבוהלת מהתוקפנות של מצרים וטורקיה כלפי ישראל, מבוהלת מבידודנו העולמי ומכך שבכל יום אנחנו מאבדים ידיד והעולם כולו נגדנו; מפחדת ממלחמה אזורית ונדהמת כשאנשים רציניים אומרים לי שהם יצביעו גם בבחירות הבאות לביבי עם הסיבה "המנומקת" שאין מישהו  יותר טוב

סוף שנת תשע"א  תחילת שנת תשע"ב אינם מבשרים  טוב. עננים קודרים נראים באופק ומכסים לאט לאט את שמינו, אני מבקשת להתכנס פנימה, לחיות את חיי הקטנים, למעט להאזין למהדורות החדשות. אני רוצה להיות בחברת משפחתי ואהובי, בחברת אנשים שחושבים כמוני ורואים כמוני ומרגישים כמוני. אני לא רוצה יותר להתווכח פוליטית, ולא רוצה יותר לשנוא את ביבי, ולא רוצה שרוני דניאל יפחיד אותי.

אני רוצה שגרה, כמו בפינלנד, כמו בהולנד, כמו בדנמרק, כמו בכל אחת מהארצות המשעממות האלו ששום דבר מיוחד לא קורה בהן, ארצות שבהן השחר פוגש את היום ושעות בין הערביים פוגשות את הלילה ואמהות מטיילות עם ילדיהן בלי חשש, וילדים לא הולכים לצבא כדי להרוג ולהיהרג וארודאן לא מאיים עליהם ובמצריים לא שורפים דגלים שלהם, שגרה.



כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה