שרת הרווחה שלנו: ח"כ אורלי לוי אבקסיס

הקשבה. זה מה שמשרד הרווחה זקוק לו היום: הקשבה לנזקקים, למוחלשים, לנרמסים על ידי המערכת, בלי הבדל דת, גזע או מגדר. ח"כ אורלי לוי אבקסיס הוכיחה שהיא יודעת להקשיב, ולא רק לאינטרסים אישיים

12/09/2012
שלחו לחבר
 תגובות 
» טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» אמיצה. ח"כ לוי אבקסיס (צילום: איילת פנחסי)

האסון האישי של משה סילמן, מפגין צדק חברתי שהצית עצמו בעיצומה של הפגנה ומת כעבור שבוע מפצעיו, הפתיע לא מעט מאנשי המחאה החברתית. בדיעבד, אחרי אותו אסון והפגנת איחוד מוזרה, פחתו ההפגנות מעוצמתן עד שכמעט נעלמו. ההצתה הנוראית הזו הדהימה רבים, אך הגילוי שחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, היתה נבחרת הציבור היחידה שנענתה לפניותיו וניסתה לטפל בקשייו הבירוקרטיים מול הביטוח הלאומי, לא הפתיעה איש.

לוי-אבקסיס, התשיעית מבין 12 ילדיו של שר החוץ לשעבר דוד לוי גדלה בבית שאן בבית פוליטי שלא ידעו בו מצוקה. אביה, שהתחיל כפועל בניין, עולה חדש ממרוקו, הכיר היטב את המצוקה החברתית ואת האפליה נגד עדות המזרח ועל בסיס ערכים אלה חינך את ילדיו. ואכן, לוי-אבקסיס היא אולי ההפתעה הגדולה ביותר של הכנסת ה 18. כמי שהגיעה לכנסת בסיעת "ישראל ביתנו", ללא רקע של עשייה ציבורית, כשמאחוריה קריירת דוגמנות והגשת תוכניות טלוויזיה, נראתה כעוד אחת בדרך להיזכר כ'בתו של'. אולם לוי-אבקסיס לא נכנסה לסטיגמה המצופה ממנה ובשקט, ללא חשיפה תקשורתית גדולה, החלה לעבוד במסגרת ועדות ושדולות הכנסת כשהיא מתמקדת בתחומי רווחה וחינוך. היא משמשת כיו"ר השדולה לטיפול בילדים בסיכון, חברה בשדולה למען חיזוק הפריפריה ועומדת בראש השדולה לדיור ציבורי. בפרוייקט "בית הנבחרות" של סלונה, היא נבחרה במקום 4 מתוך 24, בעשייה למען נשים בכנסת, בין היתר על פועלה לדיור ציבורי, על הצלחתה להפוך את הטלפון של מרכז הסיוע לתקיפה מינית לחינם,  והעברת הצעת חוק תקדימית להארכת חופשת הלידה לאם שתינוקה מאושפז.

לאורך הדרך ח"כ לוי-אבקסיס לא חששה להטיח ביקורת קשה במשרדי הממשלה, במיוחד לאור אסונו הגדול של סילמן, והכל למרות היותה חברת קואליציה.

למרות שהצהירה בעבר, כי לא תרצה להיות שרה במשרד ממשלתי, בשל הקשיים המשפחתיים (תסמונת אן-מארי סלוטר?), מערכת סלונה בחרה בלוי-אבקסיס להוביל את המשרד המאתגר ביותר בממשלת ישראל. אם צריך לסכם במילה אחת מדוע מגיע לה, היא תהיה "הקשבה".

הפעילה החברתית סתיו שפיר, אמרה בפרוייקט בית הנבחרות שלוי אבקסיס, "עובדת קשה מאוד - כשהיא לא בועדות, היא עונה לפניות של אנשים שזועקים לעזרה בענייני דיור ורווחה, משתדלת להיות זמינה בכל עת ועושה עבודה מעולה - והכל בחן ונעם. חדה, בהירה ואמיצה". העיתונאית לינוי בר-גפן אומרת שבמשרד כמו הרווחה, המטפל בשכבת אוכלוסיה קשות יש צורך דחוף באוזן קשבת אמיתית ולכן חשוב להציב שם אישה יותר מכל מקום אחר. "אורלי לוי אבקסיס הוכיחה בשנים האחרונות שהיא מקשיבה ועוזרת לא רק למצביעים פוטנציאלים של המפלגה שלה, אלא לציבור כולו. היא עבדה לטובת כולם, לא למען רוסים או ימניים, אלא למען שכבות המצוקה".

היא מתאימה לתפקיד? היא מספיק מנוסה?

"היא הוכיחה מחויבות גדולה מאוד לתחום שלקחה על עצמה והיא מביאה היכרות עם הנושא מן הבית. צריך לזכור, שדוד לוי היה מי שהעלה את נושא מצוקות עדות המזרח על סדר היום, למרות שהיום זוכרים לו כולם את נושא הכבוד האישי והעלבונות. לוי-אבקסיס מחויבת לנושא אפליית בני עדות מזרח מבטן ולידה ויצא לי לשמוע מפעילים חברתיים רבים, שפונים אליה ונעזרים בה".

ד"ר קציעה עלון, ראש החוג למגדר במכללת בית ברל אומרת שמינויה של לוי-אבקסיס ראוי מאוד, גם בהיותה אחת הפוליטיקאיות הבודדות היום שקשובה לקולות פמינסטיים מזרחיים: "לוי-אבקסיס, היא חברת הכנסת היחידה שפתוחה לשמוע ארגונים פמיניסטיים מזרחיים, כמו 'אחותי', למרות הפערים האידיאולוגיים והעובדה שהיא באה מן הימין הקשה. היא מגויסת למענן של קבוצות כמו מזרחים וערבים, וקבוצות שוליים אחרות ויש לה רגישות חברתית גדולה ובניגוד לשאר חברות הכנסת כיום, היא לא מגיעה מן האליטות של ישראל, היא תביא איתה משהו אחר לתפקיד, את הפרמטר האתני. אבל צריך לציין שאחת זה לא מספיק, צריכות להיות לפחות 25% נשים מזרחיות".

את לא רואה סתירה בין הפמיניזם של לוי-אבקסיס לבין היותה ממפלגה הדורשת הצהרות נאמנות ובכך יוצרת אפליה כלפי ערביי ישראל?

"קשה להתעלם מן המפלגה שלה, ובל נשכח שלא בדיוק פילסה את דרכה רק במו ידיה. הרי דווקא היא נתמכה בצורה החזקה ביותר על סביבה פטריארכלית. זה מראה שנשים מזרחיות, למרבה הצער, עדיין זקוקות לגב חזק כדי להשתחל למערכת הפוליטית הדעתנית בישראל. החסמים של נשים מזרחיות הם כל כך גדולים".

מה לוי-אבקסיס מביאה לתפקיד?

"שרת רווחה צריכה להבין שטיפול בבעיות רווחה, הוא הרבה טיפול בבעיות של נשים. מעוני נשים מוכות קורסים מרשימות המתנה, כל דיני האישות של המדינה, בין אם זה יהודים או מוסלמים, נתונים בידי בית דין דתיים, המוחזקים על ידי גברים פטריארכליים. הנשים הערביות סובלות מן הבעיות לא פחות מן הנשים היהודיות".




« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה