שרת המשפטים שלנו: דורית בייניש

מערכת המשפט הישראלית מתגאה בשיוויניות, אבל יש עוד יעדים רבים להגיע אליהם: מחקיקת חוקי יסוד, דרך מניעת הכפייה של בתי הדין הרבניים ועד לביצור מעמד השופטים. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, היא האישה הנכונה למשימה

12/09/2012
שלחו לחבר
 תגובות 
» טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» פמיניסטית ליברלית. בייניש (gettyimages)

מערכת המשפט בישראל, בעיקר בתחום השיפוט ופרקליטי המדינה, היא אולי האגף השוויוני היחיד כיום בישראל. נשים רבות ממלאות את מסדרונות פרקליטויות המדינה, הן קודמו לתפקידים בכירים וכתוצאה מכך, רבות הגיעו לכס השיפוט. נשיאות עומדות בראש בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל אביב, חיפה, מחוז מרכז ובית הדין לעבודה. הישג לא מבוטל עבור ציבור הנשים בישראל. השלב הבא והמתבקש הוא שרת משפטים - הגם שנשיאת העליון בדימוס דורית בייניש, לא תהיה הראשונה: ציפי לבני כבר שימשה בתפקיד לפניה.

ויחד עם זאת גם בפני מערכת המשפט עומדים אתגרים לא פשוטים של שמירה על שלטון החוק, מעמדו של בג"צ אל מול הכנסת, וקביעת הערכים ונורמות מוסריות. כל תהליכי החקיקה במדינה עוברים תחת משרד המשפטים ולכן סדרי העדיפויות שנוצרים במשרד הזה משפיעים מעבר לתחום המשפטי.

בינייש היא אולי מודל החיקוי הנשי המובהקת ביותר. בזכות עבודה מאומצת טיפסה עד לראשות המערכת, תוך שהיא ממלאת את כל התפקידים החשובים בדרך, השאירה חותם אישי ומקצועי בכל מקום בו נגעה. מן האומץ שהפגינה בפרשת קו 300, עמידתה מול גורמי אכיפת חוק בעקשנות, ועד להכרעתה ב 2007, בבג"צ רסלר, המוכר יותר כבג"צ חוק טל, בה קבעה עמדה מוסרית שוויונית חד משמעית, הפכו אותה לאישיות המשפטית הבכירה והחשובה ביותר כיום.

ד"ר נויה רימלט, מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (מומחית למשפט ופמיניזם) אומרת שבינייש הגיעה בתור נשיאה לראשות מערכת משפט שבאמת נראית כלפי חוץ כשיוויונית. "היחס בין שופטים לשופטות בישראל הוא באמת יפה וצריך תמיד לזכור שזהו החריג לכלל ולמערכות ציבריות בישראל ולא משקף את מה שקורה במערכות ציבוריות אחרות אצלנו. לכמות הנשים במערכת המשפט יש הסבר היסטורי, כי הפרקליטות היתה מקום העבודה שהציע מסגרת נוחה לנשים, משכורות נמוכות, שעות של עובדי מדינה ונשים הגיעו לתפקידים הללו כיוון שביקשו להימנע מתנאי ההעסקה במשרדי עורכי דין בשוק הפרטי. לא לחינם לא רואים כיום הרבה שותפות ונשים שמובילות משרדים גדולים, זה עדיין שמור לגברים בלבד. גברים לא התחרו בכלל על העמדות בפרקליטות וכך קרה שהמקפצה לשיפוט הפכה למקומן של הנשים. היום מדברים שם על הצורך לקלוט יותר גברים, אחרי שהסתבר שדווקא ההעסקה על ידי המדינה מעניקה בטחון תעסוקתי. ועדיין, אם מתבוננים על המינויים בצמרת מערכת המשפט, הרי שבבית המשפט העליון, הנשים המשיכו תמיד להיות מיעוט. הן היו בין רבע לשליש בזמנים טובים."

מה הייחוד במערכת המשפט והצורך להעמיד שרת משפטים בראש?

“מערכת המשפט אינה רק שיפוט, אלא גם יוזמות חקיקה, אחריות על מערכת אכיפת החוק, שמירה על שלטון החוק וכמובן, החלטות שיפוטיות ערכיות בנוגע לקידומן ושילובן של נשים בתעסוקה. למשרד המשפטים יש תפקיד מכריע בקידום ודחיפה של הצעות חוק בקרב כל משרדי הממשלה. משרד המשפטים מכין את הצעות החוק ובמידת הצורך מקדם אותן.”

את רואה את בינייש ממלאת את התפקיד בהצלחה?

“אנחנו חיים בתקופה בעייתית מבחינת שלטון ולכן מעבר לצדק הפורמלי, של נשים בתפקידים מגוונים, צריך לחתור בכל המערכות למסות קריטיות של נשים. אפשר לקחת, בתוך משרד המשפטים, גם את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לא מילאה אותו אף אישה עד היום. יש לי הערכה אישית עצומה לבינייש ואני חושבת שהיא שופטת אמיצה מאוד והיא מודעת גם למשמעות שלה מעבר לסמל.”

מה בנוגע לפסיקותיה?

“בינייש שייכת לדור של נשים המאמינות בגרסה הליברלית של הפמיניזם, כלומר, ההצלחה האינדבידואלית של האישה. היא מאמינה בהסרת המגבליות החוקיות שדוחקות נשים מחוץ למעגל העבודה כפתרון, אבל היום מדברים על גל מורכב יותר של פמיניזם, שרואה גם את החסמים הסמויים מן העין, שהם המכשול האמיתי לשוויון.”

עו"ד סאוסן זאהר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות במרכז עדאלה ניצבה בבג"צ בפני בינייש ביומה האחרון בתפקיד וזכתה בתקדים משפטי שהיה לפסיקתה האחרונה של בינייש בתפקיד. "הופעתי מולה לא מעט, בעתירות שדרשו ביטול הפליה ומימוש זכויות של אזרחים ערבים, נשים וילדים ואני חייבת לומר שלבינייש היתה רגישות ייחודית לנושאים חברתיים ותרבותיים. היא תמיד נתנה משקל לפגיעה בקבוצות מוחלשות ובחנה השלכות ארוכות טווח של החקיקה או המדיניות בתחומים הללו. פסק הדין האחרון שהקריאה, בטקס הפרישה שלה, עסק בשלילת הבטחת הכנסה מאזרח ערבי, מקבל הבטחת הכנסה ומי שעשה שימוש ברכב כדי להסיע את ביתו העיוורת לטיפולים ואשר טען שזכותו לקיום מינימאלי בכבוד נשללה ונפגעה. בפעם הראשונה היא ביטלה סעיף בחוק, כשהיא נסמכת על הפגיעה בזכות החברתית כפגיעה חוקתית השווה לפגיעה ביתר הזכויות האזרחיות”

מה היא תוכל לקדם בתור שרת משפטים?

"אני מקווה שתוכל לדחוף לחקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות, שתפקידו להגן על אוכלוסיות מוחלשות וצמצום פערים חברתיים.”

עו"ד ענבר שנהב ("מעושרות") מדגישה את הפן של דיני האישות והמשפחה הבעייתיים בישראל, והקושי שיש כיום לנשים להמנע מהכפייה של בית הדין הרבניים: "הטירוף הזה במערכת, מן הצד שאני מכירה מעבודתי, הוא אחד המשימות הגדולות של שרת המשפטים. אני חושבת, ולא מדובר בבעיה חדשה, שיש צורך ברפורמה כוללת בנושא השיפוט בדיני משפחה. זה בליבה של המערכת הזו, שכתוצאה מן המצב הקיים כיום, מקשה מאוד על נשים ועל אמהות. הן ממילא מגיעות מוחלשות לתהליך הזה של גירושין, לרוב עם פחות כסף ועם קשיים גדולים יותר. ממשלת ישראל לא מוכנה להתמודד עם המורכבות, שהרי מגיעה מהעדר ההפרדה בין דת למדינה, ואני חושבת ששרת משפטים עם אומץ צריכה לשנות זאת.”

מה לגבי מעמד השופטים והשופטות?

"בינייש באה עצמה ממערכת שיש בה כבר שוויון בין המינים, אבל מה שאנשים לא יודעים היום, זה שהשופטים והשופטות עובדים הרבה יותר קשה מפעם. אם בעבר, עורכי דין קרייריסטים חשבו לעצמם שיפרשו לכס המשפט ויעברו לעבודה בתנאים נוחים, היום שופטים עמוסים מאוד, צריכים לכתוב פסקי דין בקצב מהיר והם מאוד חשופים לעין הציבורית. שרת משפטים צריכה גם לחשוב על מעמד השופטים ולטפל בהם".




« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה