שרת החינוך שלנו: פרופ' רבקה כרמי

גדעון סער התחיל את הקדנציה כידיד הנשים ויסיים אותה עם מערכת חינוך מיושנת, מקובעת ומלאה בעוול חברתי. בעיננו, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, שהיא גם אמא וגם מנהלת חזקה - תוכל לחולל את השינוי התפיסתי הנחוץ כל כך

12/09/2012
שלחו לחבר
 תגובות 
» טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» פמיניסטית אמיתית. כרמי (צילום: דני מכליס)

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון והאישה הראשונה בישראל העומדת בראש אוניברסיטה מחקרית, היא שרת החינוך של סלונה. כרמי נחשבת לאישיות מחקרית בולטת, גנטיקאית בעלת שם עולמי, אישה אסרטיבית, שמגדירה את עצמה מרכז פוליטי. לכרמי נסיון רב בניהול מערכת חינוך גדולה, סבוכה, והיא פועלת תחת זכוכית מגדלת של ביקורת ציבורית. כרמי הגיעה להישגים אישיים מרשימים בתחום שאינו פשוט לנשים. ובימים אלה, כשהיא מתכננת את פרישתה מנשיאות בן גוריון, היא נאבקת על זהות הנשיא הבא של האוניברסיטה, כשהיא מקווה, כך נאמר לי, שתהיה זו אישה.

יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת כ"ן לקידום נשים בפוליטיקה אומרת שכרמי היא אדם פתוח וקשוב. "היא פמינסטית גדולה והיא מגיעה ממקום שמבין מגדר, היא מיישמת מגדר בתחומה והיא מאוד מתאימה לפוליטיקה, במיוחד לאור העובדה שמדובר במינוי מקצועי, מישהי שלא תרדוף אחרי בוחרים כדי לרצותם. היא יכולה להביא לדיון מעמיק מדוע נשים לא מגיעות לעמדות אקדמיות בכירות. כשכרמי רצתה לבדוק את הנושא הזה, היא הקימה ועדה באוניברסיטת בן גוריון לבחינת הנושא".

את חושבת ששרת חינוך צריכה לפעול להבאת יותר מורים גברים למערכת החינוך?

“חד משמעית כן. וצריך להתחיל את זה בגיל צעיר, בגנים, שם למעלה מ90% הן גננות"

סיוון רהב-מאיר, עיתונאית ערוץ 2, הייתה רוצה שרת חינוך שתשנה את רוח המשרד הנוכחית: "אני מסתכלת על המערכת, ומסתכלת על מה שאני קיבלתי ממנה כילדה, ונדמה לי שעוסקים הרבה יותר מדיי בטבלאות ובמספרים. כל הזמן אני שומעת על הדירוג שלנו בפיז"ה ובמיצ"ב ובליב"ה וב-OECD. כמובן שאני לא רוצה להיות במדינה נחשלת, וגם אם זה יישמע קלישאה, בדרך כלל המדדים האלה רומסים את הערכים שהם הליבה האמיתית: עדינות, תמימות, סקרנות, רצון לעזור.”

"אני זוכרת מעט מאוד מכל המחברות והספרים שהיו לי בבית הספר, אבל זוכרת שיחה אחת חזקה של המנהלת על תלבושת אחידה ואחריה דיון סוער בעד ונגד, בו התלמידים הכריעו. אני זוכרת מורה שדיברה איתנו פעם אחת באופן חזק על גזענות. אני זוכרת כמה שירי משוררים שהייתה מורה שלימדה מכל הלב. אני לא יכולה לפתור היום משוואה אחת בבגרות החמש יחידות שעשיתי במתמטיקה, אבל אני זוכרת שיחה חזקה על מה זה יום כיפור, וכמה פיוטים של יהודה הלוי שנגעו בכל הכיתה, ומורה שלימד פילוסופיה ושאל למה האדם אוהב חוכמה, וכמה שיעורי אזרחות מעולים.  אגב, בדקתי גם אצל בעלי. מכל שנותיו ביסודי הוא זוכר בעיקר דבר אחד: שיחה של אחות של אסירת ציון, אידה נודל, שבאה לדבר עם התלמידים. כלומר – החוויות החינוכיות יוצאות הדופן הן העיקר. זו אחת המשימות הקשות ביותר, כי שר חינוך פועל בתוך מערכת מאוד מסודרת ומקובעת. אי אפשר להגיד למורים: תנחילו ערכים. מהרגע שאמרת זאת זה הפך למשימה טכנית, ותוך דקה כבר עושים טבלה שמודדת הקניית ערכים."

מה דעתך על רבקה כרמי?

"רבקה כרמי מיוחדת מאוד במובן של לקחת את הידע ולצאת איתו אל השטח. לא להישאר במגדל השן אלא לצאת אל האוכלוסיה הכי חלשה ומוחלשת ולפעול עימה ולמענה. ולפעמים להסביר לה מה טוב לה, אבל לא בצורה פטרונית. זו בהחלט יכולה להיות דוגמה למערכת החינוך – להוציא את הרעיונות אל השטח. רב אחד של הילדים שלי מנסה תמיד להביא להם לכיתה את מה שלומדים עליו, או לצאת החוצה ולבדוק איך זה קורה בחוץ".

"עוד נקודה חשובה, שאולי דווקא אישה ואימא כמו רבקה כרמי תבין – ההורים הם לא נגד המערכת. הם גם לא בעד המערכת. הם חלק מהמערכת. כלומר, לא בית הספר מחנך את הילד אלא הבית. המורה לא צריך לחוש שההורים מולו הם אויביו, והם 'מחפשים אותו'. הם והוא ביחד – למען הילד. וההורה משפיע הרבה יותר מהמורה. נדמה לי שאנחנו כהורים שוכחים את זה. עושים 'וי' על כך שבית הספר כבר יחנך את הילד. יש סיפור מעולה על אבא אחד, שהבן שלו לא התפלל. הוא אמר לרב: אני כל הזמן בבית הכנסת אומר לו להתפלל, אבל הוא לא עושה זאת. אמר לו הרב: זה בסדר, הוא יגדל וגם יהיה אבא שאומר לילד שלו להתפלל. כלומר: הדוגמה האישית היא העיקר ולא האמירה לאחרים מה לעשות. מה שהילד רואה אצל ההורה והמורה שלו – זה מה שהוא קולט".

על כרמי גם נמתחה לא מעט ביקורת בשנים האחרונות. בעיקר בנוגע לאי תמיכתה במאבק עובדות הנקיון באוניברסיטה והתבטאות בעייתית אחת שלה, על פיה, רמת מקצוע הרפואה יורדת בשל כניסה גדולה של נשים לתחום. האם דברים אלה יעמדו לה לרועץ בקידום נשים במסגרת משרד החינוך? " זה לא שלא עשתה טעויות", אומרת זמיר, "בעיקר בנושא של העדר התמיכה בועד המנקות של האוניברסיטה, אבל כוונותיה מאוד חיוביות".

"במשרד החינוך חייבים להכניס את נושא המגדר כמקצוע לימוד", אומרת ד"ר קציעה עלון, מומחית בתחום המגדר מן האוניברסיטה העברית, "זה צריך להתחיל בהשתלמויות לגננות, ללמדן בנוגע לאפליה שהן מובילות בגנים בין בנים לבנות. שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, שעמד בראש הועדה לקידום מעמד האישה ולכן תליתי בו ציפיות רבות, יכול היה להיות מחויב לנושא. אבל ברגע שנכנס למשרד החינוך, ולמרות תמיכת הנשים, הוא עזב את הנושא המגדרי". לילי בן עמי, מורה לשעבר המתמודדת בפריימריז של מפלגת העבודה, גם היא מאוכזבת מהראייה המגדרית של גדעון סער: "בשנים האחרונות במערכת החינוך התרבו מקרי הפגיעות המיניות בתוך בתי הספר. אז מה עשה השר גדעון סער, שלכאורה הגיע עם הבנה של הנושא הפמינסטי? לא הרבה. הוא לא הכווין את העשייה שלו לטיפול בבעיות האלה.”

מה צריך לעמוד בראש סדרי העדיפויות של שרת החינוך החדשה?

"לדעתי, הדבר המרכזי הוא מעמד המורים, השקעה בכוח האדם של המערכת, בכוח ההוראה שנמצא בשטח. נושא תנאי ההעסקה וההפרטה, והשימוש במורות דרך קבלני העסקה, אלה דברים שמצריכים טיפול מידי. סער הרחיב את ההעסקה של מורות דרך קבלני העסקה וצריך לזכור שזו מערכת שמעל ל 80% מן המורות בה הן נשים ו 99% מן הגננות הן נשים. סער אמנם פעל ליישום יום חינוך ארוך, אך הוא עשה זאת בכלים של עוול חברתי, במכרזים שמעסיקים אותן באופן בלתי הוגן ולכן מתנהל מאבק נגדו, כי הגישה האידיאולוגית שלו היא שונה וגם כי הוא מנותק מן השטח ולא מתייעץ מספיק עם המורות והמורים".




« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה