שימי קסדה על מה שכולם חושבים

אתר עבודה רועש, קסדה צהובה ואפוד זוהר, נעלי עבודה. כשמדמיינים את עבודת המהנדס, זהו בדרך כלל הדימוי הראשון שקופץ לראש. אז זהו – שלא בהכרח

מאת: מיכל קרסני

לצערי, נכון להיום, עולם ההנדסה הוא עדיין עולם גברי ברובו. מתוך 4,000 החברים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, עדיין רק 20% הן מהנדסות (ואני מניחה שהנתונים המספריים דומים גם בקרב רשם המהנדסים). יתכן שהסיבה לשיעור הנמוך של נשים בתחום נעוצה בעיקר בסטיגמה שהשתרשה במשך שנים, לפיה עבודת המהנדס היא עבודת שטח פיזית רוויית אבק שמתאימה בעיקר לגברים. האם תופתעו לשמוע שמרבית המהנדסים והמהנדסות מבצעים את תפקידם נאמנה מנוחות המשרד הממוזג שלהם? ולא רק ברמת התכנון – היום הפיתוחים הטכנולוגיים המגיעים גם לעולם ההנדסה מאפשרים לפקח על עבודת הפועלים ועל האתר באמצעות מצלמות ברחפנים ושאר עזרים טכנולוגיים.

כבר דובר לא מעט על יכולות ה"הינדוס" של נשים בכל תחומי החיים ולכן אין זה מפתיע שיותר ויותר נשים מגיעות לתפקידים הנדסיים בשוק העבודה – עולם ההנדסה, הפיקוח, הניהול, וגם הביצוע דווקא "תפורים" על נשים: להיות מהנדסת זה לנהל פרויקטים מורכבים שדורשים עמידה בלחצי זמן ומולטי-טסקינג רציני; זה לחשוב מחוץ לקופסא ולהטמיע עבודה עם חומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות; זה יצירתיות משולבת בפרקטיקה; זה קידום נושאים חברתיים לצד אילוצים כלכליים; זה גם לנהל את אתר הבנייה עם קסדה ואפוד זוהר – אבל ממש ממש לא רק.

כמובן שלא רק סטיגמות על המקצוע מרתיעות: בסופו של דבר אותם מכשולים העומדים בפני נשים כמעט בכל מקצוע קיימים גם כאן – פערי שכר שעדיין צריכים להצטמצם, פתיחות בקרב בעלי המשרדים והחברות לנשים בדרגות גבוהות, שעות ארוכות (כאשר בעיצומם של פרויקטים ימי העבודה יכולים בקלות להתחיל מוקדם בבוקר ולהסתיים מאוחר מאוד בערב), שמקשות על ניהול חיים ושילוב של משפחה וקריירה (ולא רק לנשים שבינינו).

ההתעוררות וההתעניינות בלימודי ההנדסה ניכרות, באופן מפתיע או שלא, דווקא בפריפריה. במסגרת הביקורים שאני עורכת בפקולטות השונות להנדסה, אני פוגשת יותר ויותר נשים צעירות, אשר מבינות מחד כי בעבודת המהנדסת לא מדובר רק בקסדה ובניהול פועלים באתרי בנייה מאובקים  – ומאידך כי ישנו מחסור עצום במהנדסים איכותיים, והיום במקום ללכת ללמוד משפטים או ראיית חשבון, מסלול של הנדסה או אדריכלות יוקרתי ומתגמל לא פחות.

מיכל קרסני צילום יחצ

אינני יודעת אם הדבר קשור לעצם היותי מנכ"לית ומתוך היכרותי והבנתי את הצורך בשילוב של נשים בתחומים שעד כה נתפסו גבריים, אבל אחד הנושאים החשובים בעיני הם עידוד אותן נשים צעירות בעלות פוטנציאל אדיר להשתלב בתחום ההנדסה. חשוב להבין שהדבר לא נובע רק מהרצון שלנו ליצור שוויון הזדמנויות וההבנה ששילוב נשים מוביל ליותר ויותר נשים בכלל המקצועות, אלא גם מכך שמדובר בתחום ייחודי בו חשוב שתהיה גם זווית ההסתכלות הנשית.

המרחב האורבני שלנו נשען על תפיסות אדריכליות והנדסיות שעד כה היו גבריות כמעט לחלוטין. היכולת להביא את הזווית הנשית לתחום התכנון והבנייה האזרחית, עשויה לקדם במרחב המחייה שלנו (ותסלחו לי על הקלישאתיות) יותר רוך, יותר התחשבות סביבתית וחברתית, יותר שילוב של גורמים פסיכולוגיים והתנהגותיים בתכנון, בניהול, בפיקוח ובביצוע העבודה ההנדסית ובאופן כללי, לקדם יותר יצירתיות וחדשנות הנובעות פשוט מהבאת נקודת מבט חדשה ורעננה על תחום ותיק כל כך.

אז איך מנצחים את הסטטיסטיקה? ברמת המיקרו של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, אנו שותפים פעילים בפורום מהנדסות של הלשכה המעודד נשים להיכנס לכל תחומי ההנדסה; הוספנו יותר מהנדסות למוסדות האיגוד, והן יותר ויותר נראות בוועדות מקצועיות של מכון התקנים  ובכנסים שאנו עורכים.

אבל הנראות של מהנדסות בוועדות רשמיות לא יכול להישאר רק ברמת האיגוד: יש לחייב נוכחות אישה בכל וועדות הכנסת ויש לשלב יותר ויותר נשים בחברות הנדסה, בנייה, פיקוח וניהול. ברגע שתפתח הדלת הזו, המצב ישתפר. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהכוח הנשי העצום שמתגלה בקרב הנערות הצעירות בכיתות התיכון: הן דעתניות יותר, רובן יודעות איזה מסלול הן מבקשות לעשות לאחר הצבא וחלקן אפילו מתחילות בניהול הקריירה שלהן כבר מכיתה י"ב ובמהלך השירות הצבאי, ולכן חשוב עוד ברמת התיכון לעודד בנות ללימודים טכנולוגיים וריאליים, להנגיש את היתרונות של מסלולי לימודי ההנדסה והאדריכלות, העיצוב והתכנון. לגלות בפניהן עולם שלם של צוערים למען השירות הציבורי, של תפקידי מפתח בשירות הפרטי, ולהראות להן שגם אנחנו הנשים יכולות ואף רוצות לחבוש קסדה, לנהל, לפקח ולהוביל.

** הכותבת היא מיכל קרסני, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות