שיחה דמיונית על אמהות וקריירה

לפני עשר שנים הייתי תמימה וחשבתי אחרת... הקריירה היתה כל עולמי, מאז נולדו לי שני ילדים שהפכו את דרך המחשבה שלי

27/10/2015
סיגל פאר קבלו עדכונים מסיגל פאר
  • RSS

shutterstock_231596194

האמהות מפתיעה אותי בכל רגע מחדש – בעוצמות שלה שקיצוניות כל כך. בשמחה, באושר, באהבה, וגם בכאב, בדאגה או בכעס שמלווים אותי ברגעים מסוימים, גם כשאני ממש לא רוצה. אחת ההפתעות הגדולות מבחינתי הייתה שינוי התפיסה שלי בכל הקשור לקריירה, וגם הניסיון להסתכל על השינוי שעברתי בצורה חיובית ולהיות שלמה איתו. תהליך אשר עברתי (ולפעמים עדיין עוברת) בשנים האחרונות.

כחלק מכך, ובניסיון לשחרר כל מיני מחשבות על הקרבה ותסכול מהמצב הנוכחי, החלטתי להיפגש לשיחה דמיונית עם מי שהייתי לפני עשר שנים ("אני של פעם")– הרבה לפני הבעל והילדים, לשיחה קצרה על אמהות, קריירה ומה שביניהן.

אני של היום: את יודעת, האמהות עשתה לי טוב. אני פחות לחוצה, לא לוקחת ללב דברים שקשורים לעבודה. פעם הייתי הרבה יותר רגישה, כל מילה של הבוס הייתה הופכת את היום שלי ליום אפרורי מלא בדמעות, חיפשתירק מחמאות ואישור מהסביבה לכך שאני טובה. אם מישהו לא היה מרוצה ממה שעשיתי, ראיתי בכך כישלון ורמז שלילי במיוחד לגבי העתיד שלי.

אני של פעם: היום את טובה רק בדבר אחד. הקריירה כבר לא מעניינת אותך.

אני של היום: דווקא כן מעניין אותי, אבל למדתי לקחת דברים בפרופורציה. יש לי שני ילדים בבית את יודעת... כשהם היו חולים השבוע זה היה הרבה יותר משמעותי בעיניי מהעבודה שחיכתה לי במייל, וזה היה קשה, אבל הצלחתי להתפנות גם אליהם וגם לעבודה. חוץ מזה, תמיד יש את הלילה להשלמות...

אני של פעם: אני ממש לא מבינה מה נהיה ממך. את זוכרת שאמרת שתמשיכי לעבוד כרגיל? שאת לא תהיה מהאימהות האלו שהעט נופל להן בשלוש? רצית קריירה מפוארת, ראית איך הנשים שלידך הופכות לאמהות ואנשים אחרים מנסים לתפוס את מקומן. ראית איך המשכורות של הגברים גבוהות יותר.

אני של היום: אבל היום אני הרבה יותר יעילה. אני עושה בארבע שעות מה שאת היית עושה בשמונה. אני חושבת שזה לא מוריד מהערך של הקריירה שלי, או שאולי כן...?

אני של פעם: ברור שכן. את מרוויחה כמו כולם?

אני של היום: יש לי חדשות בשבילך. עוד לפני שהייתי אמא היו גברים שהרוויחו יותר ממני, ועשו פחות. בכל מקרה, למה סתם לשפוך מלח על הפצעים? ברור שמידיי פעם אני קצת עצובה ומתבאסת, כי הקריירה חשובה לי ואני מרגישה שהקרבתי הרבה בשביל האמהות. אבל אז...

אני של פעם: (בזלזול) אבל אז את רואה את החיוך של הילדים?

אני של היום: האמת שלא. אז אני יושבת וחושבת: האם הילדים שלי יהיו גאים בי? האם אני מהווה מודל לחיקוי? האם אני אמא מאושרת? – בכנות, יש ימים שהתשובה היא כן ויש ימים שהתשובה היא לא.

אני של פעם: אז מה את עושה כשהתשובה היא לא?

אני של היום: פועלת בעניין! אני כל הזמן חושבת איך להתפתח ולפתח את עצמי בסיטואציה שנוצרה, ובמקביל להיות שם בשביל הילדים שלי. להיות איתם אחר הצהריים, להשתדל כמה שפחות להגניב מבטים לטלפון בשעות שאני איתם, להיות איתם בחופשים, וכמובן – לנצל היטב את שעות העבודה שלי, וכן... גם להקריב שעות שינה כשצריך. נורא פשוט להתבאס, ולהתעסק רק בתחושות ההקרבה ורגשות האשם שמתלוות להיותך אמא, אבל גם במקרה הזה עדיף להתמקד בחצי הכוס המלאה.

אני של פעם: אז את שלמה עם השינויים שעשית?

אני של היום: תראי, הקרבתי הרבה, אני לא אשקר. לפעמים אני מתגעגעת לתקופה שעבדתי הרבה שעות, הרגשתי חשובה כזו...ויכול להיות שמתישהו, כשהילדים יגדלו ולא יתייחסו אליי, אשים עוד פעם גז ואעשה איזה שינוי. אבל כרגע טוב לי. אני עובדת, לוקחת דברים בפרופורציות, לא מחפשת חיזוקים חיוביים כל היום. מנסה להעלים את הכעס שמתגנב מידיי פעם כלפי הבעל שהמשיך בעבודה שלו כרגיל. אני עובדת ומשמשת דוגמה לילדים שלי שרואים שאפשר לשלב אמהות עם קריירה, שאפשר לאהוב אותם ועדיין לאהוב גם את מה שאני עושה ובעיקר, להיות שלמה עם עצמי.



תגיות: ,

מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה